זמיר הוסיף כי טעה שלא עמד על קבלת התעודות, אך לא ממש הסביר מדוע לא עשה כן (עדותו בעמ' 578 לפר' מיום 26.9.16, ש' 22-14):
"א' צ'רלס מידר מאוד-מאוד את המידע, הוא לא שיתף, אגב בהסכם ההפצה גם כתוב שהוא צריך לחשוף בפנינו את כל רשימת ההתקנות שלו ואת כל הזה ואנחנו נדרשים לזה גם רגולטורית, אם קורה איזשהו recall אז אנחנו אמורים להיות מסוגלים להודיע ללקוחות, לא קיבלנו את הדברים האלה מעולם והבקשות לקבל אותם, ומעבר לזה גם מפיצים לא כל-כך אוהבים לשתף את המידע הזה כי זה סוג של IP שלהם, זה הלקוחות שיש להם. בהקשר של הימים שבו צ'רלס עבד בכובע של שכיר שלנו כמובן שהוא היה צריך לחשוף את המידע כי זה המידע שלנו הוא פרסם, אבל לא קיבלנו ולא ביקשנו וטעינו שלא עמדנו על כך."
גם כאן, מרגע שלא קיבלו תעודות אחריות מזמן אמת, ילינו על עצמם שאינם יכולים לבסס ממצאים על תעודות שהנפיק סטף בשלב בו ניסו לקבל את הסכם ההפצה, וכאשר התברר כי סטף עצמו ערך שדרוגים לא חוקיים וגרף את הכסף לכיסו.
6.3..ד. העדר אימות של הלקוחות
הבעייתיות הגדולה ביותר נוגעת לצילומי מסך וטפסי בדיקות שלכאורה בוצעו אצל הלקוחות הסופיים, שלא ברור על ידי מי נערכו, היכן צולמו ומתי. סטף נשאל על כך בחקירתו וטען תחילה כי בבתי החולים בהם צולמו התמונות חתמו על צידן האחורי של התמונות וכי הגיש את הדברים, לאחר מכן שהתברר כי אין חתימות כאלו על גבי התמונות שהוגשו טען כי לא הגיש זאת, אך התמונות ברשותו, ולבסוף טען כי התמונות המקוריות נשארו בסין וכי הוא יגיש אותם לתיק בית המשפט, דבר שכמובן לא נעשה.
בהמשך טען סטף, לגבי צילומי המסך, כי ביקש שיחתמו עליהם, אך לא ביקש חותמת, כי זו נמצאת בחדר המנהל ומסובך לבקש זאת (עדותו בעמ' 595 לפר' מיום 22.9.16, ש' 6-1, וכן בעמ' 599 לפר' מיום 22.9.16, ש' 5-1). עדות זו, לפיה הוא צילם את התמונות לכאורה בקליניקות, החתים עובדים אך לא ביקש חותמת אינה סבירה ןמעלה קושי של ממש לקבל את האוטנטיות של המסמכים הללו.
בעדות שינה סטף את גרסתו בכל פעם על פי מה שנמצא בתיק בית המשפט, והעובדה היא שלא צורף דבר לתיק בית המשפט בסופו של יום, כך שכל מה שיש הם צילומי מסך ללא כל שיוך, למעט דבריו הבלתי מהימנים לחלוטין של סטף כפי שפורטו לעיל.
זמיר העיד לעניין זה והסתבך בתשובותיו (עמ' 580 לפר' מיום 26.9.16 ש' 7 ואילך). תחילה העיד זמיר כי מדובר בלקוחות של צ'רלס ואין לו את הפרטים שלהם. לאחר מכן נשאל כיצד הוא טוען שלא ידע את הפרטים שלהם, אם, לפי הטבלה, סטף הלך לכל אותם מקומות וצילם את המכשירים, ואז הוא מעיד בליל של דברים ואינו עונה לשאלה:
"הנתונים האלה הגיעו בשלב מאוחר יותר. אני לא זוכר באיזה תאריך אבל לא הכל נמסר לנו ב-11 בנובמבר, היו דברים שנמסרו והתבקשו גם בהמשך, אתה יודע, אנחנו קיבלנו חומר, מאוד-מאוד, המנה העיקרית שלו הייתה ב-11 בנובמבר......"
גם אם תשובה זו, לגבי עיתוי קבלת הנתונים, מנסה להסביר מדוע הפסיקו את חוזה ההפצה, הדבר אינו מסביר כלל ועיקר מדוע לא הובא איש מהאנשים הללו לעדות בבית המשפט.
יש לזכור כי מדובר באנשי רפואה בכירים בחלק מהמקרים, והתשובה לפיה לא ידעו מיהם ולא ידעו כיצד לפנות אליהם מעוררת תמיהות. בנוסף, כפי שיפורט להלן, כאשר הגישה BeamMed תלונה במשטרה בסין, לגבי התנהלותו של צ'רלס, בין השאר בנוגע לשדרוגים, היא מסרה שמות ואנשי קשר של לקוחות שונים. רשימת לקוחות קיימת גם בהסכם רכישת פעילות סאנלייט. BeamMed לא טרחה להביא ולו דוגמא אחת, מלקוח סופי אחד, ולפיכך לא ניתן לקבל את טענותיה לעניין זה.
6.4. הסכמי שירות
BeamMed טוענת כי שן לאק התחייבה להסכמי שירות בתשלום, גבתה את התשלום, נתנה את השירות באמצעות עובדי הנציגות, וגבתה את הכסף לכיסה.
הראיה היחידה שמציגה BeamMed לעניין זה היא מסמכים הנחזים להיות מסמכי שירות, שבדומה לשדרוגים, לא ידוע מי ערך אותם, וגם לעניין זה לא הובא ולו לקוח אחד שמאשר כי חתם על הסכם כאמור. סטף הבהיר בתצהירו כי מדובר במסמכים ש"הצליח למצוא" אך לא מעבר לכך (סעיפים 38-40 לתצהירו). סטף מצרף תשעה מסמכים המהווים הסכמי שירות כטענתו, אולם, ארבעה מתוכם כלל אינם חתומים על ידי הלקוחות לכאורה, שניים נושאים תאריכים של אוגוסט וספטמבר 2008, כאשר המשרד המייצג הפסיק לפעול, ושן לאק קיבלה את הנציגות, ובנוסף, קריאות השירות שבוצעו לכאורה מכוח הסכמים אלו הוכנו ע"י סטף עצמו.
צ'רלס בעדותו נשאל על מסמכים הנחזים להיות חוזים בין BeamMed למקבלי שירות בסין בתקופת הנציגות לפיהם השירות ינתן עי BeamMed ושן לאק תקבל את הכספים. ב"כ BeamMed הפנה את צ'רלס לנספחים 23-22 לתצהירו של זמיר (עמ' 281 לפר' ש' 5). נספח 22 הוא הסכם בין BeamMed ל-Maternal Child Care Center בסין. בהסכם נכתב שBeamMed תמשיך לתת שירות בחלוף שנה כנגד תשלום, לרבות חלקי חילוף, והתשלום יגיע לשן לאק. צ'רלס נשאל איך הדבר יתכן, והבהיר כי זה לא הגיוני, כי כאשר שן לאק קיבלה את הנציגות היא נתנה את השירות ולכן, ככל הנראה, המסמך מזויף (עמ' 283 ש' 16-עמ' 284 ש' 3). צ'רלס נתן תשובה דומה לגבי נספח 23 שהוא הסכם דומה בין BeamMed ל-Haidian Maternal and Child Care (עמ' 284 לפר' ש' 18-14).
אמנם עדות צ'רלס לעניין זה לא הייתה קוהרנטית והוא אף טען שלמשרד המייצג אסור היה לקבל כספים, אך הוא העביר את הכספים שקיבל במזומן (עדותו בעמ' 247-245 לפר'), אולם, אין די בכך כדי להוכיח את תביעת BeamMed. מה פשוט יותר היה מאשר לבדוק עם אחד הספקים אם אכן קיבל שירות ולמי שילם. כיון שלפחות בחלק מהמקרים מדובר בבתי חולים, נראה שניתן לעשות זאת, אולם BeamMed, כאמור, אפילו לא ניסתה.
ובכן, אם BeamMed גילתה חוזים כאלה, שלדבריה אינם סבירים, שהיא לכאורה חתומה עליהם, מדוע לא פנתה לאותם קליניקות בסין כדי לבקש את המקור או לברר את העניין, ומדוע לא שאלה האם אי פעם קיבלו שירות. הימנעותה מלעשות כן או להציג את תוצאות הבירור מוחזקות כנגדה.
6.5. קבלת מוצרים ללא תשלום וגניבת מכשירי הדגמה
פרקים ט"ו ו-ט"ז לתצהיר זמיר עוסקים בגניבת מכשירים נטענת, בשתי הזדמנויות.
6.5.1 גניבת "פרובים" (גששים) שנשלחו לסין לצרכי מחקר
בפרק ט"ו לתצהירו (סעיפים 205-207) נטען כי BeamMed שלחה 2 מערכות אומניסנס וששה פרובים (3 גששים לכל יחידה)), לצרכי מחקר לחברת אנזימוטק ללא תמורה, במטרה שאנזימוטק תעשה בהם ניסויים קליניים, וזאת על מנת לבחון שיתוף פעולה בין החברות בעתיד. לטענת BeamMed בפועל הועברו לאנזימוטק מערכות האומניסנס ורק 2 גששים מתוך הששה שנשלחו. BeamMed טוענת כי צ'רלס גנב את המכשירים וככל הנראה מכר אותם. לתצהיר זמיר צורף ההסכם עם חברת אנזימוטק (נספחים 51 ו-52 לתצהירו). כן הגישה BeamMed תלונה למשטרה בעניין זה (נספח 53 לתצהיר זמיר). זמיר טוען בתצהירו, ללא כל תימוכין, כי צ'רלס הביא לסגירת התיק.
בהסכם עם חברת אנזימוטק בסעיף 2eii, נאמר כי BeamMed כבר סיפקה (בלשון עבר – has already supllied) שתי יחידות, ולכל יחידה שלושה פרובים, וסיפקה זאת בסין. עובדה זו אכן נתמכת במסמכים שצרפה BeamMed עצמה. שכן ההסכם (נספח 51 לתצהיר זמיר) הוא מיום 7.2.08, ואילו תעודות המשלוח הן מראשית חודש ספטמבר 2008. כלומר, בהסכם נאמר כי אנזימוטק קיבלה את שאמורה הייתה לקבל, אחרת וודאי לא הייתה חותמת על ההסכם. היינו, עובדת הגניבה הנטענת נסתרת ממסמכי BeamMed עצמה.
זאת ועוד, בתלונה במשטרה (שעל פניה אינה נושאת תאריך), מצטיירת תמונה שונה, שלא אומתה בכל דרך בהליך שלפניי, ומעוררת אף היא תמיהות כשלעצמה.
ראשית, בתלונה נטען שהחברה שמכרה את המכשירים היא חברת Shanghai Shenzhe Medical Science and Technology Company Limited, שעל פי התלונה היא בבעלות אשתו של צ'רלס ואביה. לעומת זאת בתביעה ועל פי תצהיר זמיר, הגניבה מיוחסת לשן לאק ששמה המלא שונה: Shanghai Shen-Luck Medical Technology and Science limited, זו החברה בבעלות אשתו של צ'רלס ואביה כפי שהוכח עפי מרשם החברות בסין. שמה של החברה הנזכרת בתלונה לא נזכר בכתבי הטענות כקשורה לצ'רלס. החברה השניה בה צ'רלס החזיק 55% מהמניות נקראת Shanghai Zjenshou Electronical Technology Company Limited, והיא אינה בבעלות אשתו של צ'רלס ואביה, אלא בבעלות צ'רלס עצמו ומר Zhong Shen. כלומר, התלונה במשטרה אינה מבססת טענה ךגניבה בזמן אמת ע"י שן לאק.
בנוסף, בתלונה נאמר כי המכשירים היו אמורים להגיע לצרכי מחקר לפרופסור (Professor Chen Yuming), מבית ספר לבריאות הציבור, באחת מהאוניברסיטאות בסין: Public Health College of Zhongshan University. בתלונה מצויין את מספר הטלפון של אותו פרופסור. אולם, לא צורף דבר מטעם אותו פרופסור, או מטעם המחלקה באוניברסיטה, לפיו הגיעו לידיהם רק שניים מתוך ששת הגששים. בנוסף, באותה תלונה למשטרה ציינה BeamMed כי אותם פרובים היו אמורים להגיע לידי הפרופסור. בתלונה לא נזכר כלל ועיקר שמה של חברת אנזימוטק, ועל כן לא ברור מה הקשר בין התלונה לבין נספחים 51 ו-52, המדברים על הסכם עם אנזימוטק. מתצהיר גלעד זמיר עולה, לכאורה, כי מדובר באותם מוצרים, אולם, זאת אך על דרך ההפניה לתלונה, אין בכך בכדי להוכיח את הטענה.
זאת ועוד. בתלונה מצויין במפורש כי אותם פרובים שנשלחו לצרכי מחקר, ונגנבו לכאורה בידי צ'רלס נמכרו באמצעות חברה בשליטת צ'רלס, למוסדות רפואיים המצויינים בשמותיהם, כולל אנשי קשר. כך נטען כי אחד הפרובים נמכר, דרך חברה נוספת, לבית חולים לנשים ולילדים, כאשר מצוין כי ניתן לפנות לראש מחלקת פגים, תוך ציון שמו ומספר הטלפון שלו. מכשיר אחר נמכר לבית חולים גינקולוגי, גם שם מצוין שם בית החולים, ושמו של מנהל המחלקה אליו ניתן לפנות, בצירוף מספר הטלפון שלו. זמיר נשאל לעניין זה והשיב כי לא עשו פנייה כזו (עדותו בעמ' 574 לפר' מיום 26.9.16, ש' 18-16). בהמשך העיד, בניגוד לאמור בתלונה כי אין בידיו את הפרטים. בעמ' 579 לפר' מיום 26.9.16-עמ' 580 ש' 5, מעיד זמיר כשנשאל מדוע לא פנה ללקוחות:
"אני אגיד לך את האמת, אני לא רואה איך אפשר להגיע ללקוח סופי בסין ולנהל איתו שיחה מהסוג שאתה מדבר עליה...אני צריך את הפרטים ואת פרטי הקשר שלו...לא ידעתי מי הם הלקוחות, בטח לא מה פרטי הקשר שלהם"
הדברים נאמרו הן ביחס לשדרוגים הנטענים, הן ביחס לגניבות. בתלונה במשטרה מצויים פרטי אנשי הקשר כולל טלפונים. בתובענה שלפניי לא נעשתה כל פנייה לאותם אנשים ששמותיהם ואופן יצירת הקשר עמם ידועים ל- BeamMed, כדי שיאשרו כי הותקנו אצלם אותם פרובים שלכאורה נגנבו. למעשה פרט לעדות זמיר אין על כך דבר, והימנעות BeamMed מפנייה לאותם גורמים עומדת כנגדה..
6.5.2. גניבת שני מכשירים שנשלחו לצורך הדגמה
זמיר, בסעיף 208 לתצהירו טוען כי שתי יחידות מכשירים נוספות, כולל שלושה פרובים "ששלחה ביממד לסין, לצורך הדגמה, ללא תמורה, מעולם לא הושבו לביממד ולפיכך נגנבו ע"י שן לאק וצ'רלס". בתצהיר מפורטים המספרים הקטלוגיים של המוצרים. זמיר מציין בתצהיר כי בתלונה למשטרה מפורטים שמות הרוכשים. בתלונה למשטרה נאמר כי צ'רלס הכריח (forced) את הפרופ' שערך ניסויים במכשיר לרכוש אותו. בתלונה מצויין שמו של אותו פרופ', בית החולים בו הוא עובד, ומספר הטלפון ליצירת קשר עמו. יחידה אחרת, כך נאמר בתלונה, נמכרה, ללא הסכמת BeamMed לבית חולים אחר. גם כאן מצוין שמו של איש הקשר בבית החולים, ואף שם ומספר הטלפון של איש קשר מחברת ההפצה שמכרה את המכשיר לבית החולים.
זאת ועוד, למרות הטענות שהתלונה נסגרה בשל מעורבות צ'רלס, הרי ש- BeamMed לא הביאה איש מאותם אנשי קשר במוסדות שרכשו לכאורה את המכשירים, לעדות, ואף לא ביקשה אישור לכך שהמכשירים מותקנים במקומות שציינה. BeamMed טוענת בתלונה רשמית למשטרה כי אחד מהחוקרים "אולץ" לרכוש את המכשיר. מדוע לא יצרה עמו קשר כדי לברר האם כך הם פני הדברים.
בנוסף, צ'רלס טען כי הגיע להסכמות עם BeamMed באשר למכשירים אלו, במסגרת התחשבנות שנערכה עם חתימת הסכם ההפצה בין BeamMed לשן לאק. גרסתו זו נתמכת בהתכתבות שלו עם זמיר מזמן אמת.
אין מחלוקת כי מדובר במכשירים שנשלחו ע"י BeamMed למשרד המייצג. צ'רלס התייחס לכך בעדותו וטען כי במסגרת ההתחשבנות שנעשתה כאשר שו לאק קיבלה את הסכם ההפצה, BeamMed עצמה הציעה שהמכשירים ישארו בידי שן לאק (סעיפים 27-215 לתצהירו הראשון של צ'רלס, וס' 129-128 לתצהירו השני של צ'רלס).
אולם, תכתובות מייל מזמן אמת, תומכות בעדותו של צ'רלס. בסעיפים 208-207 לסיכומי התשובה של התובעות עולה כי צ'רלס וזמיר התכתבו לעניין התחשבנות של ציוד שנשאר במשרד המייצג (אין צורך להביא במפורט את כל המיילים, אך מדובר בהם במפורש על מכשירי הדמו). חלק הוחזר, וחלק נשאר במשרד המייצג על דעת זמיר. כך שגם בעניין זה לא הוכיחה BeamMed את טענותיה ואני דוחה את התביעה שכנגד גם בנקודה זו.
עניינים אחרים נזנחו בסיכומים.
7. סוף דבר
תביעת טו-ווין מתקבלת במלואה, BeamMed תשיב לטו-ווין סכום של 264,013$ בערכם ליום הגשת התביעה. ממועד זה יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.
תביעת שן לאק מתקבלת בחלקה. BeamMed תשלם לשן לאק סכום של 63,532$ בגין מניעת רווח ממכירת היחידות שיובאו לסין שלא באמצעותה, תוך הפרת הסכם ההפצה. עוד תשלם BeamMed לשן לאק סכום של 139,233$, בגין הפסקת ההסכם ללא הודעה מוקדמת. שני הסכומים נכונים ליום הגשת התביעה. ממועד זה ועד התשלום המלא בפועל יישאו סכומים אלו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
התביעה שכנגד של חברת BeamMed נדחית במלואה.