משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים

ליווי מלא ואישי לעסקים, טיפול בחברות, הסכמים מסחריים, הסכמי רישיון והסכמי הפצה, סימני מסחר, דיני עבודה, מימון מובנה ועסקאות "מעבר לדלפק" ונגזרים פיננסיים.

משרדנו עוסק בכל נושא הקשור לנושאים מסחריים או מימון. בין היתר כלולים בתחום זה נושאי חוזים, ממשל תאגידי, ביקורת פנימית, ניהול משא ומתן וניסוח הסכמים מסחריים, עסקאות רישיון והסכמי הפצה, עסקאות יבוא ויצוא, הסכמי הלוואה, מימון מובנה ועסקאות "מעבר לדלפק" ונגזרים פיננסיים לרבות ניהול משא ומתן וניסוח הסכמים המבוססים על נוסח הסכם ISDA, סוגיות בדיני עבודה, מבני מס ומשא ומתן וניסוח הסכמים בעסקאות בינלאומיות.

כל עורך דין המתמחה במיזוגים ורכישות יסכים לכך שהאויב מספר אחד של כל עסקה הוא אנשי העסקים. הם אמנם הלקוח, הם יודעים מהי העסקה שהם רוצים לבצע, אולם הם גם מעורבים רגשית בעסקה וגם אם הם מדברים לכאורה את אותה שפה, כל אחד מהם עשוי להתכוון לדברים אחרים. מסיבה זו מקובל להתחיל עסקאות במסמך כללי, אשר רובו אמור להיות לא מחייב, המגדיר את התנאים העסקיים של העסקה. בין שנקרא לו מכתב כוונות (Letter of Intent), מזכר הבנות (Memorandum of Understanding) או בכל שם אחר, תפקידו המרכזי הוא להגדיר את גבולות הגזרה כדי שאנשי המקצוע יוכלו לנסח את מערכת ההסכמים. עם זאת, במקרים מסוימים עשוי מסמך כזה, לאו דווקא במכוון, להיחשב להסכם מחייב, על כל המשתמע מכך.
כדי לייצר הסכם מחייב דורש הדין הישראלי שני תנאים בלבד: הצעה של צד אחד לשני וקיבול ההצעה על ידי הצד השני. כאשר לא ברור האם התקיימו שני תנאים אלה יהיה צורך בדיעבד לבחון מה הייתה כוונת הצדדים והאופן בו בית המשפט ייפרש אותה מתוכן המסמך, נסיבות כתיבתו ותנאים אחרים, עשויה לעתים להיות שונה ממה שהצדדים, או מי מהם, התכוון במקור. כותרת המסמך (למשל, מכתב כוונות) היא אכן אינדיקטור אחד לכוונת הצדדים, אולם אינה לבד. מסמך יכול לשאת כותרת של מכתב כוונות אך עדיין להכיל את כל האלמנטים של הסכם מחייב ולהתפרש ככזה, בין בשל תוכנו של המכתב ובין בשל התנהלות הצדדים בזמן אמת או לאחר מכן, המעידה על האופן בו הם פירשו את המסמך. כך, למשל, הסכם הבנות קצר שהצדדים פעלו על פיו במשך תקופה ארוכה מבלי שטרחו לנסח הסכם מלא עשוי להיחשב בדיעבד כהסכם אפילו אם במסמך נרשם שמדובר במסמך ביניים לא מחייב והצדדים ינהלו משא ומתן להסכם.