סעיף מקובל ביותר בהסכמים מסחריים מתמשכים (למשל הסכמי הפצה או הסכמי שיווק בינלאומיים) הוא שההסכם יתבטל במקרה שאחד הצדדים ייכנס לחדלות פירעון - סעיף הגיוני ביותר שהרי מה לי, כצד לעסקה, להיות כבול לחברה בחדלות פירעון או לאדם פושט רגל ויתרה מכך, ללא סעיף כזה - ברגע שחברה תראה קשיים קלים ביותר, כל הספקים שלה מייד יבטלו את ההסכמים (והחברה תקרוס מייד) כדי לא להיות במקום בו הם כבולים אליה. אולם, האם סעיף זה אכיף בישראל?
בעת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש בשנת 2018, שם המחוקק לנגד עיניו שתי מטרות עיקריות: שיקומו הכלכלי של החייב והשאת הערך לנושים, כאשר ברור שהאינטרס של הנושים הוא שיקום, כדי שהחייב יוכל לשלם את חובותיו. אחד החידושים בחוק הוא מגבלה תמוהה, לכאורה, על זכות הביטול של צד שהתקשר לחוזה עם תאגיד שנכנס לחדלות פירעון, כאשר החוק מבהיר שמגבלה זו חלה גם אם החוזה קובע במפורש כי יתבטל בנסיבות בהן צד ייכנס לחדלות פירעון. בהתאם לחוק, הצד השני לחוזה יכול להודיע לנאמן בחדלות הפירעון, כי הוא מבקש לבטל את החוזה ולנאמן 45 יום לפנות לבית המשפט כדי שיורה על אכיפת ההסכם, למעט אם מדובר בחוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי.
במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה בינואר, 2020 בו התבקש לאכוף חוזה עם תאגיד שנכנס לחדלות פירעון, קיבל בית המשפט את הבקשה, וקבע שהצד השני לא יכול להזדרז ולבטל את החוזה רק בגלל שנודע לו כי החברה עומדת להגיש בקשה לחדלות פירעון, בין היתר מהטעם שהדבר עלול ליצור תגובת שרשרת ועלול לגרום לנזק רב הן לפעילות והן למוניטין של החברה, באופן שישליך על המגעים שמתנהלים מול משקיעים פוטנציאליים ולסכל את הליך שיקום החברה. להבדיל, במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה בדצמבר, 2024 דחה בית המשפט בקשה לאכוף חוזה הפצה לאחר שהמפיץ, שנכנס לחדלות פירעון, המחה לאחר את החוזה, וזאת מכיוון שלא ניתן לכפות על הצד השני להתקשר עם צד שלישי. בעניין שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו באפריל, 2020, ביצע בית המשפט הבחנה בין המשך קיום חוזה לבין הארכת חוזה וקבע, כי התקשרות כפויה לא חלה על הארכת חוזה שעתיד להסתיים במועד נקוב מראש. בפסק דין ממרץ, 2023, הבהיר גם בית המשפט העליון, כי כבילת צד לחוזה לא תחול במקום בו ניתן צו פירוק לתאגיד אלא רק במקרים בהם ניתן צו לשיקומו, הואיל והפגיעה בחופש החוזים אינה נדרשת במקרים בהם ממילא לא תצמח תועלת לתאגיד.
הנה כי כן, האיזון בין חופש החוזים לכבילתו בכל הנוגע לתאגידים בחדלות פירעון הינו איזון עדין אשר עשוי להתפרש לכאן ולכאן על ידי בית המשפט, בהתאם לנסיבות. לכן, בטרם התקשרות בהסכמים ארוכי טווח, בוודאי בהסכמי הפצה בינלאומיים, מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום המשפט המסחרי ובדיני חברות, שיוכל לעזור לייצר מתווה, בין אם מראש ובין אם בדיעבד, כדי למנוע, או לפחות לצמצם ככל הניתן, את הפגיעה בצד המתקשר במקרה שהצד השני נכנס לחדלות פירעון.