שירותי "נחיתה רכה בישראל" לא רק חוסכים כאב ראש גדול לגורמים זרים המעוניינים לבצע פעילות בישראל (בין כסניף ובין כחברת בת) אלא שלעתים הם לא רק נוחות אלא מחויבי מציאות. בעידן הגלובלי, חברות רבות מנהלות סניפים בישראל ב"שלט רחוק" - הן ממנות מנכ"ל מקומי, מעניקות לו סמכויות, ומסתפקות בדיווחים תקופתיים. אולם, המציאות העסקית והמשפטית מלמדת כי מודל זה - שאינו תואם כללי ממשל תאגידי ראויים - טומן בחובו סיכונים משמעותיים, שעשויים אף לגרום לאובדן החברה, אם לא רק ליצור הפסדים גדולים. הצורך ב-"Boots on the Ground" - גורם בלתי תלוי הנאמן לבעלים או להנהלת החברה מחוץ לישראל, אולם נמצא פיזית בישראל - אינו רק צורך ניהולי, אלא חיוני למזעור הסיכונים.
בעיית הנציג (The Agency Problem) היא מושג יסוד בכלכלה, בניהול ובמשפט, המתאר את ניגוד העניינים המובנה שנוצר כאשר צד אחד ("השולח" או ה"Principal") שוכר שירותים של אחר ("הנציג" או ה-Agent) כדי שינהל מטעמו. באופן טבעי, לנציג יש אינטרסים משלו, שלעיתים אינם חופפים (ואולי אף סותרים) את האינטרסים של השולח, מכיוון שהוא נמצא "בשטח" ומנהל את העניינים, קיימים פערי מידע (Information Asymmetry) בינו לבין השולח וקיים קושי לפקח עליו באופן מלא. כאשר הנציג נמצא בישראל והשולח מחוץ לישראל (הנהלת החברה מחוץ לישראל או בעלי המניות מחוץ לישראל) וביחוד כאשר השולח אינו דובר עברית (ולעתים רבות תרגום בלבד אינו מתרגם את הדברים שבין השורות או הפרקטיקות המקומיות), קיימת חשיבות גדולה לגורם בישראל שהוא נציג הגורם בחו"ל ומהוה עבורו את העיניים והרגליים בשטח (Boots on the Ground). בדרך כלל, עצם קיום גורם כזה גורם לנציג לפעול בשקיפות גם ללא צורך בפעולות מעבר לכך.
חוק החברות הישראלי מטיל אמנם על נושאי משרה חובת זהירות וחובת אמונים לחברה, אולם היכולת בדיעבד לתבוע את הדירקטורים ונושאי המשרה על הנזקים שנגרמו היא פתרון יקר ולא יעיל, לשון המעטה, כאשר ניתן לפעול ולמנוע את הנזק מלכתחילה על ידי עיניים ורגליים בשטח. לא פחות חשוב, כאשר הנהלה מחוץ לישראל מסתמכת באופן עיוור על הנהלה מקומית ללא מנגנון בקרה עצמאי, היא מסתכנת בעצמה בהפרת חובת הזהירות שלה כלפי התאגיד ועשויה שלא להנות מהגנות כלל שיקול הדעת העסקי.
אז כיצד מגבירים את הפיקוח? שירותי "נחיתה רכה" בוודאי כוללים מינוי דירקטור ישראלי (שאינו חלק מההנהלה המקומית) מטעם ההנהלה מחוץ לישראל ובוודאי שהם כוללים כתובת רשמית של החברה אצל נותן השירותים (כדי למנוע מתכתובות רשמיות "להעלם" בדרך להנהלה מחוץ לישראל בגלל רשלנות או הסתרה מכוונת של עובד מקומי) אולם מומלץ ביותר גם לשנות את זכויות החתימה בחברה כדי לוודא שכל דבר שאינו במהלך עסקים רגיל ידרוש גם את חתימתו של הנציג הממונה.
לסיכום, ומכיוון שכותבי מאמר זה מספקים שירותי "נחיתה רכה בישראל" למספר רב של חברות זרות או הנהלות זרות, מינוי "עיניים ורגליים בשטח" אינו הבעת אי-אמון במנהלים המקומיים, אלא כלי ממשל תאגידי הכרחי ולכן גם חשוב להשתמש לא רק בנציג רציני, אלא גם מישהו שהוא חלק מפירמה בעלת ניסיון בתחום. גורם כזה יאפשר לא רק להקטין סיכונים אלא גם להנות מיתרונות רבים אחרים, כמו הקלה בהתנהלות בישראל ואף חיסכון כספי גדול.