בן 39, שותף מייסד בחברת סטארט-אפ, טס לסוף שבוע באתר סקי והחלקה אחת לא מוצלחת שלחה אותו לטיפול נמרץ ואת החברה למסלול התרסקות מהיר, כאשר העדרו של אותו אדם מנעה ממנה לשלם שכר לעובדים וספקים או לבצע דברים מהותיים ודחופים אחרים. ייפוי כוח מתמשך יכול היה למנוע את קריסת החברה, אבל גם ייפוי כוח מתמשך שלא נוסח נכון, או אי התאמה של תקנון החברה לשימוש בו, יכולים להוביל לקריסה.
אם בעבר אובדן כשירות נתפס כאירוע "פרטי-משפחתי" המטופל בחדרי חדרים, הרי שבעידן המודרני עשוי אירוע כזה להוות אירוע תאגידי לכל דבר ועניין. לעתים, הבעיה שנוצרת אינה שאלת קיומו של ייפוי הכוח המתמשך (כלי רב עוצמה שהוכנס לשימוש בישראל בשנת 2016), אלא היעדר הסנכרון התאגידי: מצב שבו קיים פער בין רצונו של הפרט לבין תקנון החברה.
בעוד שבמקרה של פטירה קיים מנגנון ירושה (או פקיעה אוטומאטית של כהונה) מוסדר המאפשר "העברת מקל" יחסית מהירה בתאגיד שבו היה הנפטר בעל מניות או כיהן בתפקיד בכיר, הרי במצב של אובדן כשירות ללא תכנון מוקדם נוצר לעתים כאוס, מכיוון שבאין מנגנון קבוע בחוק, אין סמכות קבלת החלטות והעסק עשוי להיקלע לקיפאון. ייפוי כוח מתמשך הוא כלי שנועד להבטיח שליטה ותכנון מראש במצבים של העדר כשירות, תוך מעבר מהחלטות של המדינה (אפוטרופסות) לאוטונומיה של האדם. בעולם התאגידי, ייפוי הכוח המתמשך עשוי לסייע למנוע קריסה של העסק ברגע שבעליו מאבד כשירות (לעתים לתקופה מוגבלת). מעבר לבירוקרטיה, קיים מתח משפטי אמיתי: בעוד שמיופה הכוח מחויב לפעול בהתאם להוראות הממנה, נושא המשרה (דירקטור או מנכ"ל) מחויב על פי חוק לפעול לטובת החברה. כך, ככל שייפוי הכוח המתמשך ממנה אדם כנושא משרה בחברה במקום הממנה (שזמנית, או באופן קבוע, חסר כשרות), ניסוח לא נכון של המסמכים עשוי לגרום לניגודי עניינים.
בהתאם לחוק החברות, החובות החלות על נושא המשרה הן חובות אישיות כלפי התאגיד ואינן ניתנות להעברה או לעקיפה באמצעות ייפוי כוח חיצוני בלבד. החוק קובע מגבלות כשרות מהותיות לדירקטורים, לצד חובת הודעה מיידית על אובדן כשירות ואם אובדן הכשירות מונע מאדם לדווח, אין מנגנון פשוט להסיר את הדירקטור. בפסק דין של בית המשפט העליון משנת 2016, נקבע שדירקטור שמאבד כשרות נדרש ליידע את החברה על כך (ולפי החוק כהונתו תפקע במועד מתן ההודעה) וככל שלא הודיע, הוא אחראי כלפי החברה, כאשר יכול שלא יהיה אחראי אם מדובר במצב של חוסר יכולת "להבין שאין הוא מסוגל עוד למלא תפקידו כראוי, כגון כאשר דירקטור נעשה סנילי או שהוא מאבד את שפיות דעתו". עם זאת, הפטור מאחריות אינו מסייע כדי למנוע את הנזק, כמובן. כאשר חוסר הכשירות היא של נושא משרה בכיר (למשל, מנכ"ל), ואותו אדם הוא גם בעל מניות מהותי ואולי גם דירקטור (כפי שקורה לעתים רבות בחברות משפחתיות או בסטרטאפים) עשוי הדבר, בהיעדר הערכות מראש לכך, לגרום לקיפאון שרק פניה לבית המשפט תוכל לאפשר יציאה ממנו וגם זאת בהליך שעשוי לא רק לעלות בזמן יקר ובעלויות גדולות, אלא גם להפוך את בית המשפט למי שמחליט, במקום האדם
כך, רצוי להיערך מראש, ביחוד בחברה משפחתית או בחברה בה מדובר בבעל השליטה שהוא גם בעל תפקיד, ולבנות מערך מעבר בין-דורי מסודר שיכלול לא רק ייפוי כוח מתמשך וצוואה, אלא גם את השינוי הנדרש לתקנון החברה ואולי להסכם בעלי המניות וכל מערך הסכמי אחר הקיים בחברה, תוך התאמה משפטית בין המסמכים, על מנת להבטיח רציפות תפקודית של התאגיד. חשוב שהמסמכים לא יוכנו על ידי עורך דין מתחיל שעבר הכשרה בסיסית, אלא על ידי משרד עורכי דין בעל מומחיות בדיני חברות יחד עם הבנה בייפוי כוח מתמשכים.