אם בעבר היה נהוג לקבור אדם יחד עם בעלי חיים ורכוש רב שישמשו אותו בעולם הבא, כיום מינהג זה פחות מאשר מקובל. אז מדוע עסקים וחברות נקברים לעתים, בהיסח דעת, יחד עם בעליהן?
כך, למשל, יזם הייטק ובעל מניות עיקרי בחברת סטרט-אפ, שמשרדנו ליווה, חלה במחלה קשה שדרשה ניתוח והרדמה לתקופה ממושכת. במהלך התקופה בה היה היזם במצב של חוסר תפקוד מוחלט, פעילות החברה כמעט ונעצרה, תוך נזקי עתק. היזם חזר לתפקוד והחברה החלה להתקדם ואף הייתה בהליכים של קבלת מימון גדול מהאיחוד האירופי, אולם אז חזרה המחלה ותוך זמן קצר נפטר היזם. סכסוך בין היורשים גרם למות החברה וחשוב מכך, למות החזון של היזם ...
אחד הדברים המטרידים רבים הוא מה יקרה לרכושם ובני משפחתם לאחר מותם. הנושא נהיה מורכב עוד יותר כאשר מדובר בעסק משפחתי ובעל העסק מעוניין להכשיר את ילדיו לנהל את העסק עוד בחייו. הדבר דורש לא רק הסדרה של צוואה או נאמנות אלא גם עדכון של התנהלות החברה כדי להכניס לניהול את היורשים, לרבות עדכון התקנון, הכנת העובדים והסביבה ופעולות אחרות.
הכנת צוואה נראית אולי כהליך פשוט ביותר (שיכול להסתיים בהורדה מהאינטרנט של תבנית), אולם כשאינו מבוצע באופן נכון, או כשנעשה על ידי עורכי דין שאינם בעלי מומחיות בתחומים הרלוונטיים (ואלה אינם דיני ירושה בלבד, אלא גם דיני חברות, עסקאות בינלאומיות או כל נושא אחר הקשור לצוואה), ורצוי גם כצוואה נוטריונית (לקריאה נוספת: " היתרונות שבצוואה נוטריונית על צוואה רגילה " (אפיק משפטי 186 02.09.2015)), עלול להסתיים לא רק בסכסוך משפחתי קשה אלא גם לנזקים בלתי הפיכים לעסקים המנוהלים על ידי המוריש או על ידי המשפחה. כאשר אחד או יותר מהנכסים הוא עסק פעיל (בין שמדובר בעוסק מורשה ובין שמדובר בחברה), חשוב ביותר לבצע מראש פעולות שיכינו את העסק למועד ההעברה הבינדורית, כדי למנוע מצב בו עד לקבלת צו קיום צוואה העסק ייפגע אנושות. כך, למשל, אם העסק מנוהל כעוסק מורשה, מותו של בעל העסק עלול לגרום לחסימת חשבונות הבנק ולגרום לקריסת העסק. אם העסק הינו חברה, יש להיערך מראש כדי לוודא שהחברה תוכל להמשיך לפעול במקרה כזה. עוד, לא תמיד היורשים יודעים לנהל עסק, או מתעניינים בכלל בניהול. גם אם קיימת כוונה לחלק את האינטרסים הכלכליים בעסק בין כל היורשים, לפעמים כדאי לשקול אמצעים שיבטיחו שהניהול ימשיך להתבצע על ידי כמות מצומצמת של גורמים או בסיוע גורם חיצוני. לא פעם קורסים עסקים דווקא מתוך כוונות טובות של אנשים שרוצים לסייע בניהול.
העברה בינדורית מסודרת יכולה גם לכלול הוראות בדבר הכנסת זכויות לנאמנות (לקריאה נוספת: " האם אני נאמן עליך כדי לדאוג לך וליורשיך? " (אפיק משפטי 259, 20.06.2018)), ועל ידי כך לאפשר לצד שלישי לסייע. זהו פתרון טוב לא רק כאשר קיימים קטינים שאמורים לקבל זכויות, אלא גם במקרה בו רוצים למנוע סכסוכים בין יורשים. לעתים נכון אף להכניס נכסים לנאמנות חיצונית מבעוד מועד ולייצר נאמנות שהינה תחליף צוואה. ללא קשר לחיסכון אפשרי, לעתים, במיסי ירושה (כאשר אלה חלים), פתרון זה מאפשר להגן מבעוד מועד על נכסים ולמנוע מנושים עתידיים לפגוע בהם. כך, בניה נכונה של נאמנות מבעוד מועד יכולה ליצור גם מטריה כלכלית ליום סגריר וגם לוודא שגם אם העסק ייכנס למצב מסוכן בערוב ימיו של המוריש, היורשים לא ייפגעו מכך.
לעתים נאמנות היא פתרון יקר ובכל מקרה גם אינה מטפלת בסוגיות הקשורות לבעיות גופניות אלא רק בסוגיות רכושיות. ייפוי כוח מתמשך גם הוא פתרון אפשרי במסגרת התכנון לתקופות בעייתיות, וכדאי לשקול גם אותו (לקריאה נוספת: " ייפוי כוח מתמשך – לא רק לדור השלישי אלא גם ליזמי סטרט-אפ צעירים " (אפיק משפטי 301, 29.01.2020)).
בכל מקרה, קשה מאוד לצפות את מה שילד יום, וחשוב להיוועץ במומחים המכירים היטב את הכלים השונים העומדים לרשות אדם לשם ניהול ההעברה הבינדורית שלו. ביחוד חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום ההעברה הבינדורית בחברות ועסקים כאשר חלק מהנכסים הם עסקים פעילים.