גירושים, מטבעם, הם האופציה האחרונה בחיי הנישואין אך מה לגבי )החיים ו( האופציות עצמם? כיצד נחלק בין בני הזוג אופציות אשר הוענקו/הבשילו/מומשו לפני/במהלך או אחרי הנישואין? האם לבן הזוג יש זכות באופציות שניתנו לפני הנישואין אך הבשילו או מומשו במהלכם? ומנגד האם יש לו זכות באופציות שניתנו במהלך הנישואים אך הבשילו או מומשו לאחריהם? מה שיעור הזכות וכיצד יש לאמוד את שווין של האופציות - האם לפי שוויין במועד הקרע בין הצדדים או לפי התמורה שתתקבל עם מימושן בפועל, אף שנים לאחר הקרע?
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע, ככלל, כי עם התרת הנישואים (או במועד אחר שנקבע על ידי בית המשפט כ"מועד הקרע" בין בני הזוג) יהיה כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מנכסי השני. הענקת אופציות לעובד משמשת כתוכנית הטבה מאת המעסיק. העובד מקבל אופציות שניתנות למימוש לאחר תקופה מסוימת (הבשלה), אשר בסיומה הוא זכאי לממש את האופציות (במחיר שנקבע מראש) למניות החברה, כאשר העובד עשוי להנות מהטבה כספית בשווי ההפרש בין מחיר האופציה ובין מחיר המניה במועד המימוש. אופציות ניתנות לתכליות שונות כגון: הוקרה על הישגים בעבר, תמריץ להגעה להישגים בעתיד או שילוב. התכלית היא זו שתקבע באם מדובר בנכס שלשני בני הזוג יש בו זכויות וכן את שיעור זכויותיו של בן הזוג בו.
כך, במקרה שנדון בפני בית המשפט בתל אביב באוגוסט 2007, הוענקו אופציות לפני הנישואין ומספר ימים לאחר הנישואין נרכשה המעסיקה, מה שהוביל להבשלת כל האופציות. בית המשפט קבע, כי אין לבת הזוג זכות באופציות הואיל ואלו ניתנו בעבור עבודה שבוצעה, ברובה המוחלט, טרם הנישואין, וזאת למרות שבמקור תנאי להבשלת האופציות היה המשך עבודה בחברה. להבדיל, במקרה שנדון בפני בית המשפט בקריית שמונה בנובמבר 2021 נקבע, כי אופציות שניתנו זמן קצר טרם הקרע בין בני הזוג והבשילו לאחריו, ניתנו בעבור ביצועי העובד בעבר ובעתיד. הפרשנות התבססה על כך שמדובר בחברה ותיקה ובעובד ותיק שזכה לאופציות רבות יותר מאלו שקיבל כעובד חדש, ונקבע שעל חלק האופציות שהבשילו במקביל לחיי הנישואין זכאית בת הזוג למחצית.
אך מה באשר לשווי האופציות? ככלל, החוק מבכר את עיקרון הפרידה הנקייה וחלוקת הנכסים במועד הקרע. אלא, שכאשר מדובר באופציות שאינן עבירות או סחירות בבורסה, יישום עקרון זה כרוך במספר קשיים וביניהם העדר האפשרות להעברתם, הקושי (ובפרט בחברות סטרטאפ) להעריך את שווי המניות ופגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות שנוצר במהלך הנישואין שכן, שווי האופציות במועד הקרע עשוי להיות זניח אל מול זה שבמועד המימוש ובשים לב לכך שמתן האופציות מהווה 'פיצוי' על שכר נמוך, הרי שיוצא שבן הזוג של העובד נאלץ להסתפק בשכר נמוך בנישואין ובנוסף נמנע ממנו להנות מה'פיצוי'. כך, במקרה שנדון בבית המשפט בלוד ב-2018 נקבע בשל שיקולים אלה, כי יש להמתין למימוש האופציות בפועל ולהעביר לבת הזוג את התמורה בהתאם לחלקה באופציות.
לסיכום, קביעת שיעור זכויות בן הזוג באופציות כמו גם שווין, הינה סוגיה מורכבת המותנית גם בניסוח המדויק של המסמך המסדיר את הענקת האופציות ויש להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום טרם ניסוח של הסכם כזה או חתימה עליו ובוודאי שבמקרה של סכסוך משפחתי בו מעורבות זכויות כאלה חשוב להיות מלווה לא רק בעורך דין מתחום המשפחה אלא גם בעורך דין בעל ניסיון בליווי חברות סטרטאפ.