בשנת 1513 נכתב "הנסיך" - ספר הממשל המפורסם של ניקולו מקיאוולי (פורסם ב-1532, מספר שנים לאחר מותו של המחבר). כ-500 שנה לאחר מכן, הפוליטיקה, כך נראה, לא השתנתה הרבה, אבל בעוד שיותר ויותר אנשים מאבדים עניין בענייני המדינה, יותר ויותר אנשים מתעניינים דווקא בממשל התאגידי.
במרבית החברות קיים מתח תמידי, אשר ניתן לו השם המשפטי "בעיית הנציג", והנעוץ ביחסי הכוחות שבין בעלי מניות השליטה ובין בעלי מניות המיעוט ונובע מיכולתו האינהרנטית של בעל השליטה לכוון את פעילות החברה והחשש כי יעשה שימוש בה לשם פגיעה בטובת החברה או בזכויות המיעוט. טובת החברה וטובת בעלי מניותיה אינם בהכרח אותו הדבר והעובדה שפעולה מסוימת משרתת את טובת בעלי המניות אין פירושה בהכרח כי מדובר בפעולה המקדמת את טובת החברה. הירידה במהלך השנים בריכוזיות שליטה בחברות והתחזקות דפוסים ביזוריים המתבטאים, בחברות ציבוריות, בגידול בשיעור האחזקות של בעלי מניות מן הציבור, מובילים למצב בו חברות רבות פועלות ללא גרעין שליטה חזק. כך, במבנה החברה המודרנית, ובעיקר בחברות שבהן מספר רב של בעלי מניות (לרבות חברות ציבוריות), בעיית הנציג מתרכזת ביחסים בין בעלי המניות להנהלה, ואחת הסוגיות המרכזיות הקשורה לכך היא פערי המידע שבין שני הקבוצות.
על מנת להבטיח התנהלות תקינה של התאגיד ולמנוע ניצול לרעה כאמור, נוצרו - בין בחוק, בין בפסיקת בתי המשפט ובין בפרקטיקה הנהוגה - כללי "ממשל תאגידי" (Corporate Governance) שהם מכלול הנורמות, העקרונות והכללים, המחייבים והוולונטאריים, החלים על תאגיד ומגדירים כיצד ראוי שיתנהל, כשאי עמידה בהם עשויה לעיתים אף ליצור אחריות אישית למנהלים, נושאי משרה ואפילו בעלי מניות שלא פעלו על פיהם. כך, בפסק דין מסוף אוקטובר, 2021, שעוסק בספיחי סכסוך בעלי המניות הגדול בחברת אמבלייז קבע בית המשפט העליון שניתן לחשוף אף חומרי חקירה פלילית בנושא משיכות כספים בתביעה כספית נגד מי שהיה בעל השליטה בחברה.
בעניין שנדון בספטמבר, 2021, בבית המשפט המחוזי בירושלים דובר בבעלי מניות מיעוט שטענו שהתנהלות בעל השליטה והמנכ"ל מהווה קיפוח של זכויות המיעוט. בית המשפט קבע שהנהלת החברה כשלה בניהול החברה כיוון שפעלה ללא מעורבות ודיווח מסודר לדירקטוריון החברה או לבעלי המניות, ללא ישיבות דירקטוריון או בעלי מניות מסודרות, כשהיא שולחת גורמים שאינם בעלי תפקיד בכירים בחברה לנהל משא ומתן עם גורמים בינלאומיים גדולים ללא ליווי מסודר של יועץ משפטי. כתוצאה מכך כפה בית המשפט על הנהלת החברה הוראות ממשל תאגידי כדי לוודא שקיפות וניהול נכון. באותו מקרה דובר בחברה פרטית. בחברה ציבורית התיק עשוי היה להסתיים בתביעות אישיות של הציבור כלפי המנהל.
כך, ביחוד כאשר החברה היא חברה ציבורית, אבל לא רק, חשוב לפעול בשקיפות מול בעלי המניות ולקיים באופן מסודר כללי ממשל תאגידי, אשר יבטיחו לא רק התנהלות נכונה, אלא גם הגנה למנהלים ובעלי השליטה מפני תביעות של בעלי מניות. בעוד שלא נכון לתת לעורכי הדין לנהל את החברה במקום המנהלים, ליווי משפטי שוטף של עורכי דין בעלי מומחיות בתחום ורקע עסקי המאפשר להם לסייע לחברה בנושא ההתנהלות והממשל התאגידי חשובים ביותר כדי למנוע אפשרות של תביעות אישיות כנגד חברי ההנהלה עצמם.