בבית המשפט העליון
רע"א 6243/21
לפני: כבוד השופט ד' מינץ
המבקש: גרגורי גורטובוי
נ ג ד
המשיבים: 1. בי.אס.די קראון בע"מ
2. אלכסנדר אבדייב
3. Israel 18 B.V
4. ישראל יוסף שניאורסון
5. אלכסנדר גרנובסקי
6. אברהם וולף
7. אמיל בודילובסקי
8. גרשון חנוך וינדרבוים
9. יוסף שווינגר
10. צבי שור
11. קרן ארד ליבוביץ'
12. אמנון בן שי
13. איל מרדלר
14. AXIS Specialty Europe Limited
15. Anglo Austrian AAB BANK AG
16. International Bank of Azerbaijan
17. Dual coporate risks Limited
18. בריטמן אלמגור זהר ושות' רואי חשבון
19. Lloyds Syndicate 1221
20. Liberty Managing Agency Limited For and on behalf of syndicate 4472
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' שוורץ) בת"א 11845-08-18 מיום 13.6.2021
בשם המבקש: עו"ד יצחק יונגר; עו"ד יואב זטורסקי
בשם משיבה 1: עו"ד לירן בר-שלום; עו"ד רם דקל
בשם משיבים 6, 9-8 ו-12: עו"ד גליה כהן
בשם משיב 7: עו"ד יעל ארידור בר-אילן
בשם משיבים 11-10: עו"ד דיבון פרקש
בשם משיב 13: עו"ד אילן סופר
בשם משיבים 14, 17, 19 ו-20:
עו"ד סיגל שלימוף
בשם משיב 16: עו"ד מורן ביקל; עו"ד עמיחי טסלר
בשם משיב 18: עו"ד ניר רוזנר; עו"ד אלעד פלג
פסק-דין
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' שוורץ) בת"א 11845-08-18 מיום 13.6.2021 בה הורה כי על המבקש להמציא כחלק מהליך גילוי המסמכים בתביעה אזרחית המתנהלת נגדו ונגד אחרים את כלל חומרי החקירה הפלילית שהתקיימה בעניינו על ידי הרשות לניירות ערך ואשר הועברו לידי בא-כוחו בגדרי ההליך הפלילי שהתנהל נגדו.
1. במרכזה של הבקשה עומדת תביעה אזרחית שהגישה משיבה 1 (להלן: החברה) נגד המבקש, בעל שליטה בה, וגורמים נוספים, בה עתרה להשבת סכומי כסף שנלקחו ממנה על ידם במרמה. ברקע לתביעה האזרחית, הליך פלילי מסועף שהתנהל נגד המבקש וגורמים נוספים בו הורשעו בביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות שונות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (ת"פ 33190-01-18; להלן: ההליך הפלילי). במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בתביעה האזרחית, ביקשו החברה ובעלי דין אחרים לקבל לרשותם את כל חומרי החקירה שנאספו בהליך הפלילי. המבקש התנגד להעברת חומרי החקירה וטען שמדובר בחומר רב שאינו מחויב בגילוי בהליך אזרחי וכי בחומרי החקירה נכלל חומר רב שאין להעבירו מחמת חיסיון, פגיעה בפרטיות צדדים שלישיים והיעדר רלוונטיות לעניין.
2. בהחלטה מיום 13.6.2021 הורה בית המשפט למבקש למסור תצהיר גילוי מסמכים ביחס לחומרי החקירה ולאחריו להשלים את הליכי העיון בהם. בהחלטה צוין כי עניינו של כתב האישום שהוגש נגד המבקש שבקשר אליו נאספו חומרי החקירה חופף לחלק משמעותי מהתביעה האזרחית. משכך, הנחת המוצא היא כי חומרי החקירה הם רלוונטיים ביותר לתביעה. כמו כן בהחלטתו הפנה בית המשפט להנחיית פרקליט המדינה מספר 14.8 שכותרתה "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה" (להלן: הנחיית הפרקליטות), וציין כי על אף שהיא נועדה להסדיר עיון בחומרי חקירה המצויים בחזקת הפרקליטות בשונה ממקרה זה, באנלוגיה, עדיין השיקולים המצוינים בה רלוונטיים לעניינו. בהתחשב בכך שההליך הפלילי הסתיים ובשים לב לשיקולים הציבוריים והמערכתיים עליהם אמונה הפרקליטות אשר אישרה לעשות שימוש בחומרי החקירה, אין עילה להימנע מכך. זאת ועוד, בהינתן העובדה שחומרי החקירה מצויים זה מכבר בידי המבקש, אי-גילוי מלא שלהם עלול לגרום לו לעשות שימוש סלקטיבי בראיות שמצויות בחזקתו. עוד הפנה בית המשפט המחוזי למכתב מאת הפרקליטות מיום 30.5.2019 (להלן: מכתב הפרקליטות) המאשר לבאי-כוח הצדדים לעשות שימוש בחומר החקירה בהליכים אזרחיים, כאשר צוין כי המבקש לא הלין עליו בזמן אמת. כמו כן, המבקש לא התנגד לעיון בחומרי החקירה על ידי הצדדים במסגרת הליך אחר, בתביעה נגזרת שהוגשה נגדו (ת"א 36262-07-16), כאשר באת-כוחו אף הבהירה באותו הליך כי בכוונתה לעשות שימוש בחומרי החקירה.
3. מכאן לבקשה שלפנַי. לטענת המבקש, חומרי החקירה כוללים אלפי מסמכים שנתפסו על ידי הרשות לניירות ערך מכוח סמכויותיה, ביניהם עשרות הודעות של למעלה מ-30 אנשים שנחקרו, תכתובות דואר אלקטרוני, מסרונים שאותרו במחשבים ובטלפונים ניידים ועוד ועוד, אשר אינם קשורים כלל למבקש. לדבריו, לא ניתן למצוא בעיקרון הכללי לפיו מטרת הליך גילוי המסמכים היא קיום ההליך "בקלפים גלויים", משום חובה למסור את כל חומרי החקירה שנתפסו על ידי רשויות החקירה מכוח הסמכויות הרחבות הניתנות להן על פי דין. הותרת החלטת בית המשפט המחוזי על כנה תפגע במבקש קשות, וככל הנראה גם בצדדים שלישיים רבים אשר רובם המוחלט כלל אינו נוטל חלק בהליך האזרחי. הותרת ההחלטה על כנה גם תיתן יתרון דיוני עצום למשיבים אשר ייחשפו לגרסאותיהם המפורטות של המבקש ושל אחרים אשר ניתנו במסגרת החקירות, כל זאת עוד טרם נתנה החברה את גרסתה העובדתית בתצהיר.
4. בנוסף על האמור, בית המשפט כלל לא בחן האם האיזון בין השיקולים השונים לבין טענותיו של המבקש מצדיק מתן זכות עיון בחומרי החקירה. בית המשפט סמך ידו על מכתב הפרקליטות בציינו כי הפרקליטות נתנה בזמנו היתר לעשות שימוש בחומרי החקירה לאחר סיום ההליך הפלילי, אלא שה"היתר" של הפרקליטות אליו התייחס בית המשפט המחוזי כלל אינו רלוונטי לעניין. כל שנאמר באותו מכתב הוא כי ניתנת לנאשמים בהליך הפלילי האפשרות להעביר את חומרי החקירה לצדדים שלישיים. מכתב הפרקליטות אינו כולל דיון מכל סוג שהוא בשיקולים הנוגעים להעברת חומרי חקירה לצדדים שלישיים בהתאם להנחיית הפרקליטות. יתר על כן, שיקולים רבים מתוך הנחיית הפרקליטות תומכים בעמדת המבקש באשר לאי-המצאת חומרי החקירה, ולכל הפחות צמצום היקפם, כאשר בית המשפט כלל לא ערך דיון בשיקולים השונים. בנוסף, קביעת בית המשפט המחוזי כי אי-גילוי מלא של כל חומרי החקירה עלול להכשיל את הגנתם של המשיבים שגויה, שעה שהמבקש המציא תצהיר גילוי מסמכים אליו צורף פירוט מלא של חומרי החקירה.
5. בתשובתה טענה החברה כי דין הבקשה להידחות, בעמדה על חוסר תום לבו של המבקש ובציינה כי מדובר בנדבך נוסף במסכת קשיים שהמבקש מנסה להערים על ההליך האזרחי המתנהל נגדו. לגופו של עניין נטען כי העובדה שמסמך נלקח מתיק חקירה פלילי אינה מונעת את גילויו בהליך אזרחי. כמו כן, הלכה היא כי גילוי חומרי חקירה מהליך פלילי במסגרת הליכים אזרחיים העוסקים באותו נושא הוא נפוץ ומקובל. המשיבה ציינה כי חומרי החקירה בתיק הפלילי, אשר נסוב בדיוק על אותם אירועים המתוארים בכתב התביעה, הינם רלוונטיים ביותר להליך האזרחי. לפיכך החלטת בית המשפט המחוזי המורה למבקש להעביר לעיון המשיבים את חומרי החקירה היא החלטה ראויה ושקולה ההולמת את הוראות הדין. עוד הוסיפה החברה כי בית המשפט המחוזי קבע מפורשות כי המבקש יוכל להעלות טענת חיסיון לגבי מסמכים ספציפיים. גם אין להלום את טענת המבקש כי העברת החומר תיצור יתרון דיוני למשיבים. אדרבה, המבקש נחשף לכלל חומרי החקירה המצויים ברשותו ועשה בהם שימוש סלקטיבי. הותרת החומר בידיעתו היא זו שתיצור פערי מידע ויתרון דיוני בלתי הוגן.
6. משיבים 14-6, 17, 19 ו-20 (עליהם נמנים נושאי המשרה בחברה) הצטרפו גם כן לעמדת החברה כי דין הבקשה להידחות והעלו נימוקים דומים לדחייתה. כמו כן נטען כי אין להלום את נסיונו של המבקש, הנתבע להשיב לחברה את הכספים שגזל ממנה, להסתיר שורה ארוכה של מסמכים שאין חולק שנמצאים בחזקתו ואשר נאספו במסגרת ההליך הפלילי שהתקיים בעניינו. זאת בעוד שנושאי המשרה יאלצו לנהל את תביעתם כסומים באפילה. בנוסף הוסיפו משיבים אלו וטענו כי יש לדחות גם את טענות המבקש לפגיעה בצדדים שלישיים, טענות שנטענו בעלמא.
7. משיב 16 הצטרף גם הוא לעמדה כי דין הבקשה להידחות, מטעמים דומים. לטענתו מדובר בבקשה משוללת כל יסוד שכן מדובר במסמכים רלוונטיים ביותר להליך האזרחי אשר נשען ומסתמך על ההליך הפלילי; הפרקליטות התירה מפורשות לצדדים לעשות שימוש בחומרי ההליך הפלילי ובהודעות שנגבו במסגרתו במכתב הפרקליטות; המבקש עצמו טען כי מדובר במסמכים רלוונטיים; שמירת מסמכים בידי המבקש מקנה לו יתרון בלתי הוגן.
8. משיב 18 מסר בתשובתו כי הוא מותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. יחד עם זאת, ככל שהבקשה תדחה ויוטל על המבקש גילוי מסמכים, משיב 18 סבור כי בכל הנוגע למסמכים שנתפסו במחשביו ובמשרדיו, יש להורות כי מסמכים אלו יועברו תחילה אליו והוא יפעל להעברת המסמכים הרלוונטיים מתוכם, ככל שימצאו כאלה, אל יתר הצדדים. בכך יהיה כדי להגשים את מטרות הליכי גילוי המסמכים בהליך באופן מיטבי, בד בבד עם שמירה על זכויותיו הדיוניות.
9. לשלמות התמונה יצוין כי לאחר שהוגש תצהיר גילוי המסמכים, הורה בית המשפט למבקש להשלים את הליכי העיון, כאשר לצד הבקשה שלפנַי הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. ביום 13.9.2021 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של החלטת בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה בבקשה לגופו של ענין.
דיון והכרעה
10. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. אציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל, במובן זה שיש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי להשלים את המלאכה. אמנם, הלכה היא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות העוסקות בסדרי דין ובאופן ניהול ההליך המשפטי המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית (ראו למשל: רע"א 2236/21 מ.ע.ג.ן – ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק – שימור מבנים בע"מ, פסקה 3 (21.4.2021)), אולם בענייננו שוכנעתי כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם קמה הצדקה להתערב בהחלטה בדבר גילוי המסמכים.
11. נקודת המוצא בהתדיינות אזרחית היא עיקרון הגילוי על מנת שההליך יתנהל "בקלפים פתוחים" (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196-195 (2002) (להלן: עניין שמשון); רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, פסקה 10 (28.6.2020); רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 10 (3.11.2019)). יחד עם זאת, תנאי ראשון ובסיסי על מנת שתקום חובת גילוי הוא תנאי הרלוונטיות. על בית המשפט לבחון האם גילוי המסמך עשוי לתרום לבירור המחלוקות שבין הצדדים (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 (15.10.2008) (להלן: עניין חברת רנדי); ע"א 1604/19 מדינת ישראל נ' פלונית, פסקה 6 לפסק דינו של השופט י' עמית (26.1.2021) (להלן: ענין פלונית); רע"א 2555/20 די.בי.אס. שירותי לווין (1998) בע"מ נ' אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ, פסקה 17 (16.7.2020)).
12. בפסיקת בית משפט זה ננקטה גישה מרחיבה ביחס לשאלת הרלוונטיות של מסמכים, כאשר נקבע כי כל מסמך שיש בו כדי לסייע לתביעה וכל מסמך אחר הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו, הוא רלוונטי (רע"א 2062/15 פלוני נ' הרשות לניירות ערך, פסקה 16 (3.6.2015) (להלן: עניין הרשות לניירות ערך); עניין חברת רנדי, פסקה 7). כמו כן, ניתן לבקש צו גילוי מסמכים בנוגע לסוגי מסמכים. עם זאת, גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל דין לעיין ללא הגבלה במסמכי יריבו. עדיין מוטל על המבקש להוכיח כי קיימת לכאורה זיקה ישירה בין המסמכים (או בין סוג המסמכים) לבין העניין הנדון בהליך (עניין שמשון).
13. כמו כן, העיקרון העומד מאחורי כלל הגילוי, שמקורו בתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת, אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, כגון הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים (רע"א 7589/15 בן צבי נ' אלשיך, פסקאות 13-12 (24.1.2016)). על בית המשפט לשקול אלה לעומת אלה, מן הצד האחד את עיקרון הגילוי ומידת הרלוונטיות של המסמכים לבירור המחלוקת ומנגד את מידת ההכבדה על הצד האחר; יעילות ההליך המשפטי; פגיעה אפשרית בזכויות מוגנות ואינטרסים של הצד שכנגד וצדדים שלישיים. במסגרת מלאכת האיזון נשקלת עצמתה של רלוונטיות הגילוי, בהתאם לנסיבות והשיקולים השונים העומדים על הפרק (רע"א 3860/16 וויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ, פסקה 8 (22.6.2016)).
14. יצוין כי רלוונטיות איננה בהכרח עניין בינארי, כאשר היא נעה על פני הטווח שבין מידע חיוני לבין תועלת שולית. למידת הרלוונטיות השלכה על מידת נכונותו של בית המשפט להיעתר לבקשה לגילוי ולעיון במסמכים כאשר קיים חיסיון או אינטרס נוגד אחר, במעין "מקבילית כוחות" (עניין פלונית, פסקה 6; רע"א 8571/16 מעבדות נכסים – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ, פסקה 8 (19.1.2017)).
15. בענייננו, המבקש העלה טענות שונות בעיקר בקשר לרלוונטיות המסמכים שהתבקש גילוים, כמו גם טענות כלליות בקשר לחסיונות ופגיעה בצדדים שלישיים. בית המשפט המחוזי קבע כי די בכך שמדובר בחומרי חקירה בהליך פלילי אשר הסתיים בהרשעת המבקש, בהינתן חפיפה, הגם שאינה מלאה, בין פרשיית כתב האישום לבין העובדות עליהן מבוסס ההליך האזרחי, כדי לבסס את דרישת הרלוונטיות. אכן, העובדה שמדובר בחומרי חקירה בהליך פלילי אין בה כשלעצמה כדי למנוע את גילויים בהליך אזרחי (ראו גם: רע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי, פסקה (6.1.2008)). אולם גם אין בה כשלעצמה כדי לחייב את גילויים. גם אם ניתן להניח כי חומרים רבים מתיק החקירה רלוונטיים וחופפים לעניין התביעה האזרחית, זו נקודת המוצא לדיון אך לא קו הסיום. בהינתן היקף חומרי החקירה, והעובדה שמדובר במקבץ של מסמכים בעלי מאפיינים שונים מאוד זה מזה אשר על פני הדברים עשויים להתייחס בחלקם גם לצדדים שלישיים שונים, לא ניתן להניח רלוונטיות גורפת רק בהתייחס לכך שמדובר בחומר חקירה בהליך פלילי מקביל. אמנם יתכן כי במצב דברים זה, בהינתן עשרות רבות של מסמכים, בית המשפט יקבע קווים מנחים להכרעה בנוגע לרלוונטיות המסמכים בהתייחס לכל קבוצת מסמכים בעלת מאפיינים דומים, בנפרד (ראו גם למשל: עניין הרשות לניירות ערך, פסקה 15). אולם אין מקום לקביעה גורפת ואחידה ללא כל הבחנה בין סוגי המסמכים השונים.
16. אם כן, על אף שהיקפו של צו גילוי מסמכים ועיון בהם הוא עניין שבסדרי דין אשר ככלל ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בו, נראה כי בענייננו אין מנוס מלהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי כמפורט לעיל לבחינת רלוונטיות המסמכים. במסגרת זו על בית המשפט גם ליתן את הדעת לאפשרות קיומם של אינטרסים נוגדים כמו גם לאפשרות הפגיעה בצדדים שלישיים ולאזנם נוכח עוצמת רלוונטיות המסמכים אשר תבחן כמפורט לעיל. שכן, כאמור לעיל, גם לאחר שיבחנו המסמכים באופן קונקרטי או קבוצות מסמכים מתוך חומר החקירה, ואם יימצא כי מדובר בחומר רלוונטי, על בית המשפט ליתן דעתו לאינטרסים נוספים העומדים על הפרק ולקחתם בחשבון בהגיעו למסקנה אלו מסמכים (או קבוצות מסמכים) ניתנים לגילוי. יצוין כי על פני הדברים, הטענה כי יתכן שלא ניתנה הדעת לפגיעה הצפויה בצדדים שלישיים כתוצאה מגילוי המסמכים נתמכת במידה מסוימת בתשובתו של משיב 18 לבקשה.
17. בשולי הדברים אציין כי אין מקום להסיק מתוכנו של מכתב הפרקליטות (אף אם היה מקום לתת לו משקל מרבי), כי נקודת המוצא היא כי חומרי החקירה שהצטברו בתיק הפלילי פתוחים לצדדים בהליך הנוכחי ללא הגבלה. במכתב הפרקליטות נכתב כך: