ב-21 בנובמבר 2024, הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל באותו מועד, בנימין נתניהו, ומי ששימש בעבר כשר בטחון בישראל, יואב גלנט, צווים הזויים ביותר המאשימים את מדינת ישראל, שהייתה קורבן לניסיון רצח-עם על ידי חמאס ב-07 אוקטובר, 2023, בעבירה שבוצעה נגדה - צווים המקבילים להוצאת צו מאסר נגד נאנסת על תקיפה מכיוון שהעזה להתנגד ושרטה את האנס - אבל צווים שמוכיחים גם את המובן מאליו: מי שבמקום להקשיב ליועץ המשפטי שלו ולפעול לפי הנחיותיו, מעדיף לתקוף אותו ואת בית המשפט, עלול למצוא עצמו נאשם בדברים שלא עשה מעולם. הצווים הם כתם על בית הדין, אשר מקדם טרור במקום להילחם בו, אבל הם גם דוגמה מצוינת לכיצד ניתן לעשות כמעט כל טעות משפטית וניהולית אפשרית.
לא, זה לא מאמר נגד ממשלתו השישית של נתניהו (החל מדצמבר, 2022, ולרבות בזמן טבח 7 אוקטובר) או נגד ניסיון ההפיכה המשטרית, או – יש יאמרו - ניסיון ההפיכה הפאשיסטית, ולא, זה לא מאמר בעד רשויות החוק בישראל הנלחמות נגד שחיתות בזמן שהם נאלצים גם להיאבק על שמירת מדינת ישראל ככלכלה מערבית צומחת במדינה דמוקרטית. זה מאמר בדיני תאגידים המסביר את המובן מאליו: כשמנהל פועל בניגוד לעצת היועצים המשפטיים או ללא יעוץ משפטי כלל, יש לשקול את התאמתו לתפקיד. כאשר מנהל מנסה לפטר את היועץ המשפטי כדי שלא יפריע לו לעשות את עבודתו, יש לבחון היטב את ההתאמה לתפקיד לא רק של היועץ המשפטי (אשר בהחלט יכול והמנהל צודק והיועץ אינו ראוי לשמש בתפקיד) אלא גם של המנהל עצמו
חוק החברות הישראלי קובע חובה על כל חברה למנות רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים השנתיים שלה ויבקר אותם. החוק אינו קובע חובה למנות עורך דין ובמקום זאת קובע חובה על הדירקטורים לפעול בזהירות ולטובת החברה ומכוח חובה זו ניתן להבין גם שעליהם לקבל ייעוץ משפטי מתאים. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מנהלים או בעלי שליטה בחברה מבצעים עבירות פליליות. כך, למשל, בינואר 2016 דחה בית המשפט העליון ערעור על פסק דין שהרשיע נושאי משרה בקבוצת פלד-גבעוני לאחר שנקבע שלא זו בלבד שרפאל פלד לא פנה לקבל יעוץ בזמן, אלא שגם כשכבר פנה, הוא "לא סיפק את מלוא המידע הרלוונטי לבעלי התפקידים שעמם התייעץ, ובהם משפטנים ורואי חשבון שעבדו בקבוצה או ייעצו לה". כלומר, אין זה מספיק להיוועץ, אלא שההיוועצות צריכה להיות היוועצות אמיתית ומלאה, לאחר מסירה ליועץ המשפטי של מלוא המידע הרלוונטי.
ביצוע עבירות פליליות בשל אי קבלת ייעוץ משפטי (ולעתים בשל התעלמות מייעוץ משפטי) שם כמובן את המנהל בחשיפה אישית - אזרחית או פלילית (לרבות כאשר המנהל לא מקבל החלטות נדרשות או לא מיישם תכנית אכיפה פנימית שתוודא שמנהלים ועובדים מקיימים את החוק - באופן דומה לראש ממשלה המעדיף להתעלם מקריאות לרצח-עם של שרים בממשלתו ולהתעלם מהמלצות הייעוץ המשפטי לממשלה כיצד לפעול כדי להימנע מצווי מעצר בינלאומיים, למשל על ידי הקמת וועדת חקירה ממלכתית), אולם חשוב מכך, הוא שם גם את התאגיד בסיכון (ולמשל, הצווים של בית הדין בהאג הם לא רק כתם אישי על בנימין נתניהו אלא על מדינת ישראל). כך, למשל, ב-2007 בית המשפט העליון הרשיע בעבירות הגבלים עסקיים לא רק את מנכ"ל תנובה, יצחק לנדסמן, אלא גם את התאגיד עצמו ודחה את הטענה שהם פעלו על פי ייעוץ המשפטי, מכיוון שכדי שייעוץ משפטי יהווה הגנה עליו להתבסס על מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית; על אדם המבקש לקבל חוו"ד לפנות לעורך דין בעל מומחיות בתחום; על העצה המשפטית להיות רצינית על פניה; מן הראוי שבדרך כלל חוות הדעת תהא בכתב ומעל הכל, חוות הדעת המשפטית תסייע כהגנה לחברה ולמנהלים רק אם פעל בתום לב ובהתאם להוראות של הייעוץ המשפטי ולא התעלם מהם.
לסיכום, יעוץ משפטי הוא לעתים גורם שנראה מפריע, אולם יעוץ טוב יכול לא רק לייצר שווי לחברה (על ידי בניית מבנים עסקיים נכונים, ולכן חשוב לעסק להיות תמיד מלווה ביועץ משפטי בעל מומחיות במיזוגים ורכישות) אלא גם למנוע תקלות שיפגעו לא רק בשווי התאגיד, אלא גם עלולים ליצור אחריות אישית – פלילית או אזרחית – למנהלים.