בית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א 10142-03-18 perkins associates corp ואח' נ' קילס סיסטמס בע"מ ואח'
בפני כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ
התובעים
1. perkins associates corp
2. רווח מן השמים בע"מ
3. סולומון יפרח
4. דניאל יפרח
5. דוד פרוספר יפרח
6. אלברט יפרח
7. פרננד סולטן
8. נורברט סולטן
9. PINNI INVESTMENTS INC
10. ליאון אוחנה
11. רוברט ישי טימסיט
ע"י ב"כ עו"ד אורי נווה
נגד
הנתבעים 1. קילס סיסטמס בע"מ
2. בנימין פירוז גסביאן
3. דינה ג'קלין גסביאן
ע"י ב"כ עוה"ד רוני גולן וארז בר-צבי
פסק דין
1. בפני תביעה לסעדים בשל קיפוח המיעוט בחברה בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות). בתביעה מבוקש להורות בצווי עשה על הסרת קיפוחם של התובעים, בעלי מניות בנתבעת 1 (להלן: החברה; קילס).
עניינה של התביעה, בקיצור נמרץ, הוא כדלקמן: נתבע 2 (להלן: הנתבע; גסביאן) פיתח המצאות וטכנולוגיות, ביניהן כאלה הנוגעות למקלדת המתאימה ליישום במכשירים סלולריים. התובעים השקיעו סכומי כסף בחברה והם בעלי מניות המיעוט בה. לטענת התובעים דרך ניהול החברה על ידי הנתבע אינה מובילה אותה למימוש הפוטנציאל ואינה מאפשרת שימוש בטכנולוגיה באופן שישיא רווחים, והמצב השורר כיום מביא לקיפוחם, ולפיכך הם מבקשים שלא לאפשר לנתבע להמשיך ולנהל לבדו את החברה ולקבל את ההחלטות המשמעותיות להמשך דרכה.
עיקרי העובדות וטענות הצדדים
2. בכתב התביעה מבקשים התובעים, בין היתר, להורות על מינוי דירקטור חיצוני במקומה של נתבעת 3; להורות על החלפת מנכ"ל החברה הנתבע במנכ"ל מקצועי המוכשר לתפקיד; להורות לנתבעת לחשוף בפני דירקטוריון החברה את מסמכי הנהלת החשבונות ומצבה הכספי של החברה; ליתן צו האוסר על הנתבע להעסיק או למנות נושאי משרה או עובדים מטעמו בחברה מבלי שהתקבלה על כך החלטה כדין במוסדות החברה; להורות על רישום והעברת כל הפטנטים והקניין הרוחני (IP) של החברה, אשר נרשמו תוך הפרת חוזה על שם נתבעים 2 ו-3 או מקורביהם, ולהעבירם על שם הנתבעת, וכן להורות כי מעתה והלאה כל פטנט או קניין רוחני שיווצר בחברה יירשם על שם החברה בלבד; ליתן כל צו או סעד אחר לשם הסרת הקיפוח והפגיעה בתובעים ולהורות על כל סעד שייראה לבית המשפט ראוי וצודק בנסיבות העניין, ועוד כמפורט בפרק א' לכתב התביעה. כמו כן ביקשו התובעים לאפשר להם לפצל סעדים ולהגיש תביעה כספית לאחר קבלת מסמכים מתאימים.
3. עיקרי העובדות הרלוונטיות הן כמפורט להלן:
עובר להתקשרות בין הצדדים פעל הנתבע במסגרת חברת סנאפקיז, חברה פרטית הרשומה בישראל, (להלן: סנאפקיז). במהלך שנת 2010 התקשרו הצדדים בעסקה שבה השקיעו התובעים סכומים של מיליוני דולרים, אשר יועדו להביא לפיתוח ומימוש הפטנטים והטכנולוגיות שפותחו על ידי הנתבע. לצורך כך הוקמה חברת קילס (keyless), אשר הפכה לבעלת מניות יחידה בסנאפקיז. התובעים הם בעלי מניות בקילס, אנשים ותאגידים, חלקם אינם תושבי ישראל או רשומים בישראל, אשר יחד עם משקיעים נוספים השקיעו בחברה בהתאם למתווה העסקה, במטרה ליהנות מפרי הקניין הרוחני והפעילות של החברות. הרוח החיה מאחורי התובעים הוא מר יואל אריק אדרעי (להלן: אדרעי), בעליה של תובעת 1, המחזיקה בכ-18% מהון המניות הנפרע ובכ-18% ממניות ההצבעה בחברה הנתבעת. אדרעי משמש אחד מבין 3 דירקטורים בנתבעת, לצד הנתבע ואשתו נתבעת 3, שאף הם משמשים כדירקטורים.
4. במסגרת העסקה נחתמו בין הצדדים מספר הסכמים:
ביום 1.9.10 נחתם הסכם להעברת הקניין הרוחני מגסביאן לחברת קילס (נספח ד' לתצהיר אדרעי, להלן: הסכם הקניין הרוחני).
ביום 28.10.10 נחתם הסכם בין גסביאן, תובעת 1 וקילס – הסכם בעלי המניות הרגילות (נספח ה' לתצהיר).
באותו מועד נחתם בין אותם צדדים הסכם בין בעלי מניות ההצבעה (נספח ו' לתצהיר).
כמו כן נחתמו הסכמי השקעה ביום 2.6.10 וביום 21.9.10 (נספחים ז', ח' לתצהיר אדרעי).
5. התובעים העלות טענות שונות נגד הנתבעים. בין היתר נטען כי פטנטים וקניין רוחני היו אמורים להירשם על שם החברה אך הדבר לא נעשה. נטען כי לקיפוח על ידי דילול אחזקותיהם של התובעים כתוצאה מגיוסי השקעות שנעשו לאחר השקעתם. (טענה זו הועלתה על ידי התובעים כהשערה; מאחר שלא ידוע על מקורות מימון אחרים של החברה, נטען שהמסקנה המתבקשת היא שהוקצו מניות לצד ג' ובכך דוללו זכויות התובעים). עוד טענו התובעים כי הנתבעים פועלים בניגוד לתקנון החברה ולחובה לקבל אישור מועצת המנהלים להוצאות שסכומן מעל 40,000 דולר. טענה זו הועלתה באופן כללי ללא פירוט פעולות ספציפיות שלא אושרו.
התובעים הוסיפו וטענו כי מתקיים מידור של אדרעי, המשמש כדירקטור, ממידע מהותי על עסקי החברה וקבלת החלטות. נטען שהחברה מנוהלת תוך הסתרת מידע, "במחשכים", כשהנתבע נוהג בחברה כבשלו. על פי הנטען אדרעי פנה עשרות פעמים לנתבע, בכתב ובעל פה, אך לא קיבל תשובות, ובישיבת דירקטוריון מיום 28.8.17 הנתבע אף הודיע לאדרעי שלא יחשוף מידע בפניו מחשש שהדבר יגרום לנזקים.
6. ככלל, התובעים טענו לכי החברה מנוהלת בניהול כושל, בנפוטיזם וללא משטר תאגידי תקין, כאשר במשך 7 שנות ניהול הנתבע טרפד עסקאות עם חברת סוני ועם חברות בסדר גודל של סמסונג ו-LG, למרות התעניינות ראשונית מצידן, ולאחר פגישות עם עשרות חברות בתחום הטכנולוגיה ובפרט הסלולר, בשל חוסר הבנתו בניהול מו"מ ובתהליכים עסקיים. נטען כי חלק לא מבוטל מהחברות הביעו התעניינות במוצרי הנתבעת ובטכנולוגיות שפיתחה, ואף היו נכונים לחתום על הסכם סוגיות, אך בשל הניהול החובבני ההתעניינות לא הבשילה לעסקאות של ממש.
7. לטענת התובעים קיפוח המיעוט עשוי להתקיים בנסיבות שונות ומגוונות, והוא בעל פנים שונים. בענייננו, נטען כי מבחן הקיפוח הוא מבחן תוצאתי, והקיפוח מתקיים בשל פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, גם אם אין בהתנהגות משום הפרת זכות המוקנית לבעל מניות במסמכי היסוד של החברה. נטען כי לבית המשפט שיקול דעת רחב להתערב בדרך ניהול החברה לשם הסרת הקיפוח, וסמכות זו מוחלת באופן רחב כאשר מדובר בחברה פרטית שמניותיה אינן נהנות מסחירות גבוהה.
8. הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה ונתבעים 2, 3 הגישו כתב הגנה מטעמם. (בהמשך הדיון הוצגה חזית אחידה והנתבעים היו מיוצגים יחד).
הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי אין בכתב התביעה כל טענה נגדה. היא אישרה כי הוקמה בשנת 2010 ותכליתה היתה בין היתר פיתוח ושיווק מוצרים טכנולוגיים מתקדמים בתחום הסלולר. החברה התחילה את דרכה במסלול של חברת הזנק (סטרט-אפ), העסיקה מעט עובדים ופעלה ממרתף דירתם של נתבעים 2 ו-3, בתקווה להצלחה מהירה שתשיא רווחים. מתוך תקווה זו גייסה הנתבעת השקעות ממשקיעים שהאמינו בפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה. סבב גיוס ראשון ומרכזי התקיים בשנת 2010 בסמוך להקמת החברה ובאותה עת העביר הנתבע את זכויותיו בקניין הרוחני המפורט בהסכם לחברה, בתמורה להקצאת מניות. באותה עת הוקצו מניות גם למר אדרעי תמורת השקעתו הכספית בחברה. בהמשך התקיימו סבבים נוספים. אולם בשנים 2015-2016 התבהר כי המוצר המרכזי של החברה "מדשדש במקום" ואינו ממצה את הפוטנציאל שסברו שקיים בו. על אף התעניינות מצד חברות רבות המוצר לא הגיע למצב המאפשר להפיק ממנו רווחים משמעותיים, קופת החברה התרוקנה ולא ניתן היה לשלם לעובדים ולשאת בהוצאות החברה, כך שהנתבע נותר עובד יחיד של החברה ולא משך משכורת. עם זאת, הודגש כי לחברה נותר ערך שכן היא היתה בעלת זכויות בקניין הרוחני המוערך במיליוני דולרים.
9. החברה הבהירה כי אינה נוקטת עמדה בשאלה מי יישא באחריות למצב החברה נכון להיום, ובמחלוקת שבין התובעים לנתבעים. לטענת החברה חלק הארי של הטענות המופנות כלפי החברה ניתנות לפתרון אם יהיו לחברה משאבים לשלם לעובדים ולנותני שירותים כגון רואי חשבון ועורכי דין. אולם במצב הנוכחי כאשר קופת החברה ריקה אין מי שיישא בנטל החזקתה בהתנדבות.
10. נתבעים 2 ו-3 טענו בכתב הגנתם כי מדובר בתביעת סרק המהווה חלק מניסיונו של מר אדרעי להשתלט על החברה ועל הקניין הרוחני שבבעלותה, כשלמעשה אדרעי הוא העומד מאחורי קבוצת התובעים. לטענת נתבעים 2 ו-3 אדרעי הוא הגורם העיקרי למצבה הפיננסי הקשה של החברה, וקיימים ספקות לגבי חוקיות התנהלותו גם בעניינים שאינם קשורים לחברה.
11. הנתבעים תיארו את השתלשלות העניינים הרלוונטית: הנתבע, במסגרת חברת סנאפקיז, פיתח מקלדת בת 4 "כפתורים" שהיתה אמורה לתפוס מקום מצומצם על מסך המכשירים הסלולריים, ולהחליף את המקלדת המקובלת התוספת מקום רב על המסך. סנאפקיז חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת פיליפס. בשל הצורך לגייס הון נוסף הוקמה נתבעת 1, שבה הושקעו כספי המשקיעים, והיא הפכה לבעלת המניות של סנאפקיז והחזיקה בה בבעלות מלאה. החברה ניהלה משא ומתן עם עשרות חברות גדולות מהמובילות בתחום, סוקרה בתקשורת, הציגה בתערוכות ועוד. בהמשך פיתח הנתבע מקלדת נוספת, והצליח להתאים אותה לשעונים החכמים שפרצו באותה תקופה לשוק. המקלדת בגרסתה החדשה נחשבה לפתרון הטכנולוגי הטוב ביותר לשעונים חכמים ומכשירים דומים, אף היא קיבלה הד תקשורתי וחברות מובילות כגון גוגל פנו לחברה לדון באפשרות לשיתוף פעולה. במסגרת זו החברה אף העבירה לגוגל את הטכנולוגיה שלה לבחינה, אך המשא ומתן לא הניב פירות. עם זאת, מקלדת דומה הופיעה בשוק על ידי גוגל, ולטענת נתבעים 2 ו-3 מדובר בהפרה של זכויות היוצרים של החברה על ידי גוגל.
12. הנתבעים הוסיפו ותיארו כי מצבה הפיננסי של החברה התערער, כספי ההשקעות אזלו, משקיעים מהעבר לא הסכימו להשקיע עוד ומשקיעים נוספים לא השקיעו הון משמעותי. בשנים האחרונות נתבע 2 לא משך משכורות וזכויות סוציאליות מהחברה, הוא נקלע למצוקה אישית כלכלית חמורה והחברה חבה לו סכומים גדולים.
לטענת נתבעים 2 ו-3 אדרעי ניצל את החברה להעמסת הוצאות אישיות שלו מאחורי גבו של הנתבע, ועל רקע הסכסוך ביניהם אף תקף את הנתבע פיזית במהלך עימות במשרדי החברה ובנוכחות עובדיה.
13. בנוגע לסעדים המבוקשים התנגדו נתבעים 2 ו-3 למינוי דירקטור חיצוני ולהחלפת המנכ"ל וטענו כי לנתבע הניסיון והידע הדרושים לניהול החברה. הם טענו כי לאדרעי גישה מלאה למסמכים הפיננסיים של החברה, ולגבי רישום פטנטים הסכימו לרשום על שם החברה פטנטים שאמורים להיות רשומים על שמה, אך טענו כי על החברה לשאת בעליות הכרוכות בכך.
בהתייחס לקניין הרוחני טענו נתבעים 2 ו-3 כי יש להבחין בין טכנולוגיה שעליה חל הסכם הקניין הרוחני לטכנולוגיה שההסכם אינו חל עליה, והוסיפו כי ככל שישנם פטנטים בתחום המקלדות שטרם נרשמו על שם החברה הם ינקטו בצעדים להעברת הרישום. הנתבעים טענו כי לא מתקיים כלל קיפוח המיעוט, וכי הנתבע אף פנה אל כלל בעלי המניות, ניסה לשתף ולערב אותם בענייני החברה וביקש מהם לבוא למשרדי החברה ולסייע לפעילותה ולהצלחתה.
הראיות
14. מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יואל אדרעי, ומטעם הנתבעים הוגש תצהירו של נתבע 2 וכן תצהיר של עובד החברה מר סמיון קנטור.
אדרעי חזר בתצהירו על עיקרי טענותיו וצירף את המסמכים הרלוונטיים, כולל הסכמי ההשקעה וההסכמים שנכרתו בין בעלי המניות. בנוסף הרחיב דרעי בנוגע למשא ומתן שניהל הנתבע עם חברת סוני, "כדוגמא להתנהלותה הפסולה של הנתבעת אשר גרמה בפועל לטרפוד העסקה עם החברה הנ"ל" (סעיף 13 לתצהיר אדרעי). לטענתו משא ומתן שנוהל במשך שנים עם חברת סוני התגלה כחסר תוחלת, משום שהנתבע סירב לחתום על הסכם התקשרות המאפשר לסוני לעשות שימוש במקלדת. בשנת 2017 קיבל הנתבע פרוייקט של סוני לתכנת מסרים מיידיים, שבמסגרתו ביקשה סוני ערבות של 50,000 דולר לספנקיז. לטענת דרעי (בסעיף 13 לתצהירו) הוא התנה את העברת הסכום בכך שהנתבע יתחייב לחתום על הסכם עם סוני, אך הנתבע סירב לחתום וטרפד את העסקה. דרעי הוסיף כי במהלך יולי 2017 ניסה ליצור קשר עם הנתבע לצורך פגישה עם חברת סוני, אך הנתבע התעלם מפניותיו.
דוגמא נוספת להתנהלותו של הנתבע פירט אדרעי בסעיף 14 לתצהירו, בנוגע למגעים עם מר דוד קליין בעניין רישום פטנטים.
דרעי הוסיף עוד בתצהירו כי לאחרונה נתבעים 2-3 מתגוררים בצרפת והנתבע ביקש לקיים ישיבות דירקטוריון בטלפון מביתו בצרפת. עוד טען דרעי כי לאחר קיום ישיבת דירקטוריון טלפונית נוכח לגלות כי הנתבע העלה על הכתב עובדות שונות מאלה שהתקיימו בפועל.
15. גם הנתבע חזר בתצהירו על עיקרי טענותיו. הוא הוסיף כי רוב התובעים רכשו את מניותיהם ממר דרעי ולא מהחברה, כך שדרעי הרוויח מאחזקותיו בחברה. עוד טען כי יתר בעלי המניות בחברה תומכים בו והתנגדו להגשת התביעה הגורמת נזק לחברה, והביעו זאת בכתב. הוא הרחיב ותיאר את ההתעניינות הרבה שהיתה בחברה, משאים ומתנים שהתנהלו עם חברות כגון אמזון, מוטורולה, גוגל, מיקרוסופט, נוקיה, אינטל, ורייזן ועוד. אולם לדבריו על אף מאמצי החברה ומאמציו שלו הטכנולוגיה המיוחדת של החברה לא הצליחה לחדור לשוק, והמקלדת הסטנדרטית, מקלדת ה-QWERTY נותרה מקלדת ברירת המחדל גם בטלפונים ובמכשירי הסלולר. זאת על אף שהמקלדת בגירסה חדשה שפותחה על ידו נחשבה כפתרון הטכנולוגי הטוב ביותר לשעונים חכמים ומכשירים דומים.
16. הנתבע תיאר, בסעיף 25 לתצהירו, כי חברות מובילות דוגמת גוגל פנו לחברה על מנת לדון באפשרות לשיתוף פעולה. לדבריו "בהתאם להבטחות שיתוף פעולה עם גוגל, העבירה החברה את הטכנולוגיה שלה לגוגל וזה אחרון הגדיר אותה כ'מרשימה'. אך לאחר שנה של שיחות, למרות הבטחות מרובות מגוגל, אלו לא הניבו פירות ומקלדת דומה לזו שפותחה על ידי החברה, הופיעה בשוק על ידי גוגל. נכון להיום החברה, באמצעות משרד עורכי דין אמריקאי שקיבלו על עצמם את כל ההוצאות המשפטיות, מנהלת הליכים משפטיים כנגד גוגל בארה"ב".
17. הנתבע המשיך ותיאר כי המציא טכנולוגיית מסרים מיידיים פורצת דרך בשם Letsnap שאינה קשורה לטכנולוגיה של החברה, והחליט להשתמש בה כאופציה נוספת לסייע לחברה לייצר הכנסות. הוא ניהל משא ומתן עם חברת סנאפצ'אט אשר הבטיחו הבטחות כולל שליחת הסכם ראשוני, אך לא נערכה התקשרות, ומאוחר יותר הם אף השתמשו בכמה מהתכונות שגולו להם, כולל שיטות עיקריות ליצירת רווחים (סעיף 26 לתצהיר).
18. הנתבע הצהיר כי החל משנת 2017 הוא עובד לבד בחברה מבלי שהושקע בה כסף, כשההישגים נעשו על ידו בלבד. הוא תיאר בהרחבה את הקשיים הכלכליים והנזקים שנגרו לו כתוצאה מהעדר השקעות, כשהוא עובד בחברה מבלי לקבל משכורת ואף מממן מכיסו את הוצאות החברה והעובדים. לטענתו החברה חייבת לו סכום שעמד בעת עריכת התצהיר על כ-765,000 דולר. התובע הבהיר כי "נכון להיום, המכשול המשמעותי העומד מול החברה הוא חוסר המימון. לדעתי החברה מחזיקה במוצר הטוב ביותר עבור מכשירים כמו פלאפונים חכמים, שעונים חכמים ומכשירים דומים" (סעיף 33 לתצהיר).
חלק נוסף ונכבד בתצהיר הנתבע מוקדש לעלילותיו של דרעי, כולל תיאור מפורט של אירוע התקיפה הפיזית שלו. הנתבע מייחס לדרעי ניצול כספי של החברה על ידי רישום הוצאות פרטיות שלו, הכשלת ניסיונות של משקיעים אחרים להשקיע בחברה וניסיון להשתלט על הקניין הרוחני שלה.
19. בנוגע לפטנטים ולקניין הרוחני הצהיר הנתבע כי הסכם העברת הקניין הרוחני לא חל על כל סוג של קניין אלא על טכנולוגיה ספציפית שהוגדרה בהסכם כטכנולוגיה להזמנת טקסט ונתונים לתוך מכשירי סלולר ואלקטרוניקה. לטענתו השקעתם של דרעי ויתר התובעים היתה השקעה בטכנולוגיה מסויימת, ולא בכל מה שיפותח על ידו. הנתבע הוסיף כי חלק ניכר מהפטנטים או בקשות הפטנטים כוללים גם המצאות שאינן קשורות למערכת הזנת הנתונים והוא שומר על טענותיו וזכויותיו בעניין זה, ורובם של הפטנטים שלגביהם נטענו טענות הוגשו שנים לפני הקמת החברה. הנתבע הוסיף והצהיר כי מזה שנים הוא היחיד המטפל בענייני הקניין הרוחני, כולל תחזוקה, המחאה והעברת רישום על שם החברה, ועל אף התראותיו אף אחד מבעלי המניות התובעים לא השקיע כספים ולא דאג לפטנטים. הנתבע הוסיף כי לאדרעי היתה גישה חופשית לעורכי הפטנטים של החברה וכי הוא עצמו מעולם לא סירב לחתום על בקשה כלשהי לרישום או העברת זכויות. הוא ציין כי העניין האמיתי אינו הפטנטים כשלעצמם אלא מסחורם והזכות לקבלת תמלוגים.
הנתבע פירט בסעיפים 106, 107 לתצהירו רשימת פטנטים שלגביהם אין יסוד לטענות התובעים. בחלק מהמקרים מדובר בבקשות ישנות שבגינן נרשמו מאוחד יותר פטנטים על שם החברה. אחרים נוגים לבקשות ישנות שהוחלפו בבקשות מאוחרות יותר בגין אותם פטנטים. חלק מהבקשות הן בקשות ישנות שאינן בתוקף היום, אחרות אינן בתוקף אך "הוחיו" על ידי הנתבע, וכיוצא באלה.
20. הנתבע הכחיש טענות של דילול החברה וסבבי גיוס שנעשו ללא ידיעת המשקיעים, וכן הכחיש שפעל בניגוד לתקנון החברה והתקשר בסכום של מעל 40,000$, כאשר להבנתו הגבלה זו חלה רק על הוצאה חד פעמית של הסכום האמור, ולא על תשלום קבוע בגין העסקת עובדים. כמו כן הצהיר הנתבע כי אדרעי קיבל כל מידע רלוונטי בקשר לחברה, כולל גישה מלאה לכל העובדים, המסמכים, רואה החשבון וחשבון הבנק של החברה. גם לאחר אירוע התקיפה התקיימו ביניהם פגישות קבועות בנוכחות אדם נוסף (יוסי מונק), ופעולות השיווק דווחו לו באופן קבוע. לטענתו לא מתקיים קיפוח המיעוט ולהיפך, הוא עצמו פנה פעמים רבות לבעלי המניות וביקש את סיועם להצלחת החברה.
21. בנוסף לתצהיר הנתבע הוגש מטעם הנתבעים גם תצהיר של מר סמיון קנטור, עובד החברה, אשר הצהיר על אירוע תקיפתו של הנתבע על ידי אדרעי שבו נכח, וכן על השקעתו הרבה של הנתבע לטובת החברה.