אדם צעיר יחסית ובריא בדרך כלל, אובחן כסובל ממחלה קשה, מצבו הגופני היתדרדר במהירות והוא אובחן כחולה סופני. האם הוא יכול להתעקש להישאר בביתו גם במהלך ימיו האחרונים ולא להעביר ימים אלה בבית החולים? האם למרות היותו חולה סופני הוא יכול לקבל החלטות שיופעלו כאשר מצבו המנטלי יתדרדר גם הוא? ולא פחות חשוב, האם ניתן לאפשר שינוי החלטה על אי הארכת חיים, למשל ככל שיהיה חסר הכרה ואז יתאפשר טיפול שלא היה אפשרי קודם?
בשנת 2005 חוקק בישראל "חוק החולה הנוטה למות", אשר "בא להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים"[1]. החוק מאפשר לאדם לקבוע מראש אילו פעולות רפואיות הוא מסכים כי יבצעו בגופו בשלב סופני של חייו, כשכבר לא יהיה כשיר לקבלת החלטות. הדבר מאפשר גם כיבוד רצון האדם וגם מניעת הצורך בקבלת החלטות קשות על ידי בני המשפחה או הצורך בפניה לערכאות. עם זאת, במקרים רבים אנשים לא נערכים למצב כזה מראש וכך, למשל, באוגוסט 2023 דחה בית המשפט בצפת בקשה שהוגשה ע"י בית חולים, לביצוע פעולה רפואית דחופה ופולשנית לאישה מורדמת ומונשמת למרות התנגדות בני משפחתה. מכיוון שהאישה לא הייתה חתומה על ייפוי כוח מתמשך או הוראות רפואיות, נאלצו בני המשפחה לבקש מבית המשפט את מינוי הבעל כאפוטרופוס זמני לשם ייצוגה בטענה כי רצונה הברור טרם הניתוח היה שלא להיות סיעודית ולא להיות מחוברת למכונת הנשמה.
הפתרון למקרים כאלה הוא חתימה על ייפוי כוח מתמשך (בסיוע עורך דין בעל הכשרה ספציפית לכך) ולמנות בו את מי שיהיה מוסמך לקבל החלטות בעניינים שיוגדרו מראש, במצב בו האדם אינו כשיר עוד לקבל החלטות. ייפוי כוח מתמשך מאפשר גמישות בקבלת ההחלטות בהתאם לנסיבות באמצעות מתן הוראות מקדימות גם בענייני רכוש וגם בנושאים רפואיים והוא עשוי למנוע מהימים האחרונים של אדם להיהפך לטלנובלה משפחתית.
בניגוד למה שרבים חושבים, גם אדם המוגדר כחולה סיעודי הנוטה למות עשוי עדיין להיות בעל כשרות לקבלת החלטות ורשאי לכן לחתום על ייפוי כוח מתמשך ואף צוואה (כאשר במקרה כזה רצוי שהצוואה תהיה נוטריונית, כדי לחזק את תוקפה) וכך להקדים ולקבוע כללים לאופן בו יתנהלו חייו כאשר תאבד כשירותו ויקבע על ידי גורם מוסמך כי איבד את יכולת שיפוט, וגם לטפל בהסדרת רכושו לאחר לכתו ולמנוע סכסוכים משפחתיים. דבר זה חשוב שבעתיים כאשר אותו אדם עדיין פעיל בניהול של עסקים וחשוב לוודא שאובדן ההכרה (זמני או קבוע) לא יגרום למותו של העסק עוד בטרם נפרד אותו אדם מהחיים.
חשוב במקרה של עריכת צוואה או ייפוי כוח מתמשך להיות מלווה בעורך דין (ובצוואה גם נוטריון) בעל ניסיון במצבים כאלה, אשר יוכל לא רק לערוך מסמכים המתאימים לצרכים הייחודיים של מצב זה, אלא גם לפעול בשיתוף פעולה עם הגורם הרפואי (לרבות במצב של הוספיס בית) כדי לוודא מינימום הפרעה לאדם במצבו ועשיית המסמכים באופן שלא ייפסלו מאוחר יותר על ידי בית המשפט.
[1] חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, סעיף 1