הראיות
14. מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יואל אדרעי, ומטעם הנתבעים הוגש תצהירו של נתבע 2 וכן תצהיר של עובד החברה מר סמיון קנטור.
אדרעי חזר בתצהירו על עיקרי טענותיו וצירף את המסמכים הרלוונטיים, כולל הסכמי ההשקעה וההסכמים שנכרתו בין בעלי המניות. בנוסף הרחיב דרעי בנוגע למשא ומתן שניהל הנתבע עם חברת סוני, "כדוגמא להתנהלותה הפסולה של הנתבעת אשר גרמה בפועל לטרפוד העסקה עם החברה הנ"ל" (סעיף 13 לתצהיר אדרעי). לטענתו משא ומתן שנוהל במשך שנים עם חברת סוני התגלה כחסר תוחלת, משום שהנתבע סירב לחתום על הסכם התקשרות המאפשר לסוני לעשות שימוש במקלדת. בשנת 2017 קיבל הנתבע פרוייקט של סוני לתכנת מסרים מיידיים, שבמסגרתו ביקשה סוני ערבות של 50,000 דולר לספנקיז. לטענת דרעי (בסעיף 13 לתצהירו) הוא התנה את העברת הסכום בכך שהנתבע יתחייב לחתום על הסכם עם סוני, אך הנתבע סירב לחתום וטרפד את העסקה. דרעי הוסיף כי במהלך יולי 2017 ניסה ליצור קשר עם הנתבע לצורך פגישה עם חברת סוני, אך הנתבע התעלם מפניותיו.
דוגמא נוספת להתנהלותו של הנתבע פירט אדרעי בסעיף 14 לתצהירו, בנוגע למגעים עם מר דוד קליין בעניין רישום פטנטים.
דרעי הוסיף עוד בתצהירו כי לאחרונה נתבעים 2-3 מתגוררים בצרפת והנתבע ביקש לקיים ישיבות דירקטוריון בטלפון מביתו בצרפת. עוד טען דרעי כי לאחר קיום ישיבת דירקטוריון טלפונית נוכח לגלות כי הנתבע העלה על הכתב עובדות שונות מאלה שהתקיימו בפועל.
15. גם הנתבע חזר בתצהירו על עיקרי טענותיו. הוא הוסיף כי רוב התובעים רכשו את מניותיהם ממר דרעי ולא מהחברה, כך שדרעי הרוויח מאחזקותיו בחברה. עוד טען כי יתר בעלי המניות בחברה תומכים בו והתנגדו להגשת התביעה הגורמת נזק לחברה, והביעו זאת בכתב. הוא הרחיב ותיאר את ההתעניינות הרבה שהיתה בחברה, משאים ומתנים שהתנהלו עם חברות כגון אמזון, מוטורולה, גוגל, מיקרוסופט, נוקיה, אינטל, ורייזן ועוד. אולם לדבריו על אף מאמצי החברה ומאמציו שלו הטכנולוגיה המיוחדת של החברה לא הצליחה לחדור לשוק, והמקלדת הסטנדרטית, מקלדת ה-QWERTY נותרה מקלדת ברירת המחדל גם בטלפונים ובמכשירי הסלולר. זאת על אף שהמקלדת בגירסה חדשה שפותחה על ידו נחשבה כפתרון הטכנולוגי הטוב ביותר לשעונים חכמים ומכשירים דומים.
16. הנתבע תיאר, בסעיף 25 לתצהירו, כי חברות מובילות דוגמת גוגל פנו לחברה על מנת לדון באפשרות לשיתוף פעולה. לדבריו "בהתאם להבטחות שיתוף פעולה עם גוגל, העבירה החברה את הטכנולוגיה שלה לגוגל וזה אחרון הגדיר אותה כ'מרשימה'. אך לאחר שנה של שיחות, למרות הבטחות מרובות מגוגל, אלו לא הניבו פירות ומקלדת דומה לזו שפותחה על ידי החברה, הופיעה בשוק על ידי גוגל. נכון להיום החברה, באמצעות משרד עורכי דין אמריקאי שקיבלו על עצמם את כל ההוצאות המשפטיות, מנהלת הליכים משפטיים כנגד גוגל בארה"ב".
17. הנתבע המשיך ותיאר כי המציא טכנולוגיית מסרים מיידיים פורצת דרך בשם Letsnap שאינה קשורה לטכנולוגיה של החברה, והחליט להשתמש בה כאופציה נוספת לסייע לחברה לייצר הכנסות. הוא ניהל משא ומתן עם חברת סנאפצ'אט אשר הבטיחו הבטחות כולל שליחת הסכם ראשוני, אך לא נערכה התקשרות, ומאוחר יותר הם אף השתמשו בכמה מהתכונות שגולו להם, כולל שיטות עיקריות ליצירת רווחים (סעיף 26 לתצהיר).
18. הנתבע הצהיר כי החל משנת 2017 הוא עובד לבד בחברה מבלי שהושקע בה כסף, כשההישגים נעשו על ידו בלבד. הוא תיאר בהרחבה את הקשיים הכלכליים והנזקים שנגרו לו כתוצאה מהעדר השקעות, כשהוא עובד בחברה מבלי לקבל משכורת ואף מממן מכיסו את הוצאות החברה והעובדים. לטענתו החברה חייבת לו סכום שעמד בעת עריכת התצהיר על כ-765,000 דולר. התובע הבהיר כי "נכון להיום, המכשול המשמעותי העומד מול החברה הוא חוסר המימון. לדעתי החברה מחזיקה במוצר הטוב ביותר עבור מכשירים כמו פלאפונים חכמים, שעונים חכמים ומכשירים דומים" (סעיף 33 לתצהיר).
חלק נוסף ונכבד בתצהיר הנתבע מוקדש לעלילותיו של דרעי, כולל תיאור מפורט של אירוע התקיפה הפיזית שלו. הנתבע מייחס לדרעי ניצול כספי של החברה על ידי רישום הוצאות פרטיות שלו, הכשלת ניסיונות של משקיעים אחרים להשקיע בחברה וניסיון להשתלט על הקניין הרוחני שלה.
19. בנוגע לפטנטים ולקניין הרוחני הצהיר הנתבע כי הסכם העברת הקניין הרוחני לא חל על כל סוג של קניין אלא על טכנולוגיה ספציפית שהוגדרה בהסכם כטכנולוגיה להזמנת טקסט ונתונים לתוך מכשירי סלולר ואלקטרוניקה. לטענתו השקעתם של דרעי ויתר התובעים היתה השקעה בטכנולוגיה מסויימת, ולא בכל מה שיפותח על ידו. הנתבע הוסיף כי חלק ניכר מהפטנטים או בקשות הפטנטים כוללים גם המצאות שאינן קשורות למערכת הזנת הנתונים והוא שומר על טענותיו וזכויותיו בעניין זה, ורובם של הפטנטים שלגביהם נטענו טענות הוגשו שנים לפני הקמת החברה. הנתבע הוסיף והצהיר כי מזה שנים הוא היחיד המטפל בענייני הקניין הרוחני, כולל תחזוקה, המחאה והעברת רישום על שם החברה, ועל אף התראותיו אף אחד מבעלי המניות התובעים לא השקיע כספים ולא דאג לפטנטים. הנתבע הוסיף כי לאדרעי היתה גישה חופשית לעורכי הפטנטים של החברה וכי הוא עצמו מעולם לא סירב לחתום על בקשה כלשהי לרישום או העברת זכויות. הוא ציין כי העניין האמיתי אינו הפטנטים כשלעצמם אלא מסחורם והזכות לקבלת תמלוגים.
הנתבע פירט בסעיפים 106, 107 לתצהירו רשימת פטנטים שלגביהם אין יסוד לטענות התובעים. בחלק מהמקרים מדובר בבקשות ישנות שבגינן נרשמו מאוחד יותר פטנטים על שם החברה. אחרים נוגים לבקשות ישנות שהוחלפו בבקשות מאוחרות יותר בגין אותם פטנטים. חלק מהבקשות הן בקשות ישנות שאינן בתוקף היום, אחרות אינן בתוקף אך "הוחיו" על ידי הנתבע, וכיוצא באלה.
20. הנתבע הכחיש טענות של דילול החברה וסבבי גיוס שנעשו ללא ידיעת המשקיעים, וכן הכחיש שפעל בניגוד לתקנון החברה והתקשר בסכום של מעל 40,000$, כאשר להבנתו הגבלה זו חלה רק על הוצאה חד פעמית של הסכום האמור, ולא על תשלום קבוע בגין העסקת עובדים. כמו כן הצהיר הנתבע כי אדרעי קיבל כל מידע רלוונטי בקשר לחברה, כולל גישה מלאה לכל העובדים, המסמכים, רואה החשבון וחשבון הבנק של החברה. גם לאחר אירוע התקיפה התקיימו ביניהם פגישות קבועות בנוכחות אדם נוסף (יוסי מונק), ופעולות השיווק דווחו לו באופן קבוע. לטענתו לא מתקיים קיפוח המיעוט ולהיפך, הוא עצמו פנה פעמים רבות לבעלי המניות וביקש את סיועם להצלחת החברה.
21. בנוסף לתצהיר הנתבע הוגש מטעם הנתבעים גם תצהיר של מר סמיון קנטור, עובד החברה, אשר הצהיר על אירוע תקיפתו של הנתבע על ידי אדרעי שבו נכח, וכן על השקעתו הרבה של הנתבע לטובת החברה.