אחת הבעיות שחברות נתקלות בהן בעת גיוס השקעות היא אי-מוכנות של החברה לקראת המשקיע (למשל, היעדר תקנון מתאים עם זכויות מיעוט, אי-ניהול כספי נכון, סיכוני סייבר או אי-עמידה בדרישות חוקיות בתחום עיסוקה של החברה). כאשר המשקיע מבצע בדיקת נאותות לחברה בטרם השקעה, הוא עשוי לסרב להתקדם, לדרוש שליטה, להפחית מחיר או לדרוש ביצוע פעולות מסוימות כתנאי להשקעה - תנאים שלחברה באותו שלב אין ברירה אלא לקבל. הפתרון לכך הוא ביצוע של בדיקת נאותות פנימית שתכין את החברה לפני הגעת המשקיע. אולם, לעתים אין מדובר בחברה המתכוננת להשקעה, מיזוג או הנפקה, והיא מגלה את הסיכונים שלה רק בשל הליכים מנהליים או פליליים נגד החברה והמנהלים. סקר סיכונים מוקדם יכול למנוע זאת.
חברות רבות בתחילת דרכן (אך לא רק) מתנהלות ללא ליווי משפטי מלא, או עם ליווי של עורכי דין שאינם בעלי המומחיות המלאה הנדרשת. במקרים רבים, גם רואה החשבון הוא גורם ש"נפגש" עם החברה רק פעם בשנה - ובאיחור של שנה או יותר - רק כדי להכין את הדוחות הכספיים. הוא אינו באמת בוחן את התנהלות החברה היומיומית והחשיפות המיסויות שלה (ובוודאי שאינו מעמיק בצד העסקי, אלא בוחן את הדברים רק בפן החשבונאי הצר). על בחינת סיכוני טכנולוגיית מידע וסייבר, בכלל אין מה לדבר. במקרים רבים, התנהלות מסוג זה לא רק פוגעת בשווי החברה (או "רק" ברווחיות שלה), אלא עשויה להוביל לאחריות אישית של דירקטורים ונושאי משרה.
למשל, במקרים של אי-ביצוע הפרשות נכונות לעובדים הדבר יוצר חשיפה חשבונאית ומשפטית לחברה. אי-עמידה בתנאי רגולציית סייבר עשויה לא רק ליצור חשיפה משפטית אלא ממש למנוע מלקוחות להתקשר עם החברה (ועסקה יכולה להיסגר מול לקוח אירופאי חשוב ואז היא תיעצר על ידי המחלקה המשפטית שלו בשל אי עמידה בתנאי NIS). אבל מעבר לכך, קיימת רשימה ארוכה של חוקים הקובעים אחריות אישית פאסיבית של נושאי משרה גם אם לא היו מעורבים בתהליך, לרבות חוקים בתחום דיני העבודה, איכות הסביבה, תכנון ובניה והגבלים עסקיים. כל זאת עוד לפני כניסה לסוגיות פרטיות לאור תיקון 13, אשר אף הוא מגדיל כיום את האחריות האישית על דירקטורים ונושאי משרה אשר לא מינו DPO כראוי ולא התנהלו נכון.
מה הפתרון? סקר סיכונים משולב שיבוצע על ידי צוות משולב משפטי-חשבונאי-סייבר, אשר יבחן (תחילה באופן כללי ובמידת הצורך באופן פרטני) את החברה באופן הוליסטי ויצביע על ליקויים שכדאי לתקן. ניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות: מה החברה רוצה לתקן ומהם הסיכונים שהיא מוכנה לשאת בהם. חשוב לא רק שבדיקה זו תתבצע על ידי גורם חיצוני בעל מומחיות (עורך דין, רואה חשבון ומומחה טכנולוגיה בעלי ניסיון במיזוגים ורכישות, המורגלים לבדיקות כאלה), אלא שככל שיופעלו גורמים נוספים בבדיקה, כולם יופעלו תחת עורך הדין, כדי לוודא קיום של חיסיון עורך דין-לקוח. בסופו של דבר, תמיד עדיף להקדים תרופה למכה ולחסוך הפתעות לא נעימות מול משקיעים או רשויות, או לפחות להיות מודעים לסיכונים ולגדר אותם מראש, במידת הניתן.