כמעט כל מעסיק או עובד מכיר את "סעיף 14" ומעסיקים מקפידים בדרך כלל להחתים את העובדים על הסכמה ל"סעיף 14" - החתמה שמאז שנת 2008 כלל אינה נדרשת - אולם בפועל, במקרים רבים ההתנהלות אינה נכונה ולא רק שנוצרים סכסוכים בעת פרישת עובדים אלא שכאשר חברה נמכרת, במסגרת בדיקת הנאותות מתגלים ה"בורות" התקציביים וגורמים לירידת שווי משמעותית לחברה.
בעבר, כשפוטר עובד, היה על המעסיק לשלם פיצויי פיטורין כמכפלה של השכר האחרון כפול מספר שנות העבודה, והעובד לא היה זכאי לכך אם התפטר. בעוד שהדבר מנע מעובדים להתפטר (ולכן לעיתים היו העובדים מתנהגים באופן שיביא לפיטוריהם), המעסיק נדרש לשלם סכום גבוה מכיסו בבת אחת ובמקרים רבים עמדו העובדים מול שוקת שבורה. כדי למנוע זאת, החל משנת 2008 הוחל על כל העובדים בישראל ההסדר (שעד אותה עת היה אופציונאלי) שבסעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורים, שבאופן כללי מחייב הפרשות פנסיה ופיצויי פיטורים חודשיות על ידי המעסיק, קובע שעובד זכאי לסכומים בעת סיום העסקה, בין שהתפטר ובין שפוטר, ובתי הדין לעבודה הבהירו, שגם אם השכר עלה עם השנים, המעסיק אינו נדרש להשלים את הסכומים לגובה השכר האחרון והעובד זכאי רק לכספים המופקדים.
הנושא נהיה מורכב, כאשר המעסיק לא ביצע את כל ההפרשות המלאות מתחילת ההעסקה – בין מכיוון שהעובד התחיל לעבוד לפני שנת 2008 (כשהמנגנון הוחל על כל העובדים במשק), בין אם לא בוצעו הפרשות רציפות או שלא בהתאם לשכר המלא (בדרך כלל כשמעסיק מתעלם מחובתו להפריש בגין כל רכיב שכר קבוע, לרבות זכות קבועה לעמלות, בונוסים, או תשלומים קבועים אחרים), או אם המעסיק הפריש רק 6% לפיצויי פיטורים (במקום 8.33% הנדרש, כאשר החוק מחייב, משום מה, תשלום 6% בלבד - מנגנון תמוה שמונע את הוודאות שהחוק נועד לייצר לשני הצדדים). במקרים כאלה, המעסיק יידרש לשלם לעובד השלמה בעת סיום ההעסקה בהתאם לשכר האחרון אותו קיבל העובד. כך, למשל, במקרה שנדון בבית הדין לעבודה בתל אביב ביולי, 2024, מעסיקה לא הפקידה באופן רציף ולא בהתאם למלוא רכיבי השכר ועל כן חויבה בהשלמת הפיצוי בהתאם לשכר חודש ההעסקה האחרון. במקרה אחר, שנדון בבית הדין הארצי לעבודה בנובמבר, 2017, דובר בעובדת שהחלו לבצע לה הפרשות רק החל משנת 2008. בית הדין קבע שיש לבדוק מה מכפלת השכר האחרון כפול מספר השנים, להחסיר מכך את הסכום שקיים בקופה (לרבות רווחים שנצברו עם השנים) והמעסיק נדרש להשלים את ההפרש.
חשוב לציין, שהסוגיות מעלה חורגות מתחום דיני העבודה ומשפיעות בסופו של דבר על שווי החברה. בעסקת מיזוג או רכישה של חברה נושאים אלה עולים בבדיקת נאותות החברה ומשפיעים במקרים רבות על שווי החברה. באותו מקרה עשוי המעסיק להידרש להשלים בבת אחת סכומי עתק לכיסוי החשיפה מול העובדים או ששווי החברה ירד לפחות בסכום זה. כך או כך, חשוב מאוד להיות מלווה באופן שוטף בעורך דין בעל מומחיות בתחום, על מנת להבין אילו רכיבי שכר נדרשים להפרשה קבועה כל חודש לקופות, וכיצד להתייחס לעובדים שעליהם לא בוצעה הפרשה, ולהימנע על ידי כך מחשיפות בעתיד.