הבינה המלאכותית (AI) הגיעה לאמריקה הלטינית והיא מביאה איתה מציאות עסקית חדשה, המציבה הזדמנויות חסרות תקדים לצד סיכונים משמעותיים. ממשלות ותאגידי ענק משקיעים מיליארדי דולרים כדי להפוך את המגה-ערים הלטינו-אמריקאיות - מסאו פאולו ועד בוגוטה - לחכמות, יעילות ובטוחות יותר. עבור החדשנות הישראלית, זוהי קריאה לאחד ממגרשי המשחקים הגדולים בעולם, אולם ללא הבנה משפטית-עסקית מעמיקה, הן עלולות להפוך במהירות למלכודת יקרה.
כמשרד עורכי דין המתמחה בתחום הטכנולוגי במשך עשרות שנים ברור לנו שטכנולוגיות AI ישראליות בתחומי התחבורה, האנרגיה והביטחון הן הפתרון מצוין לצורך הלטיני האדיר. עסקאות אלו, המשלבות את החדשנות הישראלית עם העוצמה הלטינית הן בעלות פוטנציאל להיות עסקאות המאה, אולם קיימים גם אתגרים רבים. האתגר המרכזי הראשון הוא "חומת הדאטה" הרגולטורית, בדומה לכללים הרגולטוריים הקיימים גם בישראל וגם באירופה. מערכות AI רעבות למידע מקומי כדי ללמוד ולתפקד, אך חוקי הגנת הפרטיות המחמירים ביבשת, כמו ה- Lei Geral de Proteção de Dados (או בקיצור, LGPD) הברזילאי, הדומה לכללי הGDPR, לרבות בנושא הטלת קנסות משמעותיים (אך גם Data Protection Law (Law No. 21.719) מסוף 2024 בצ'ילה, Personal Data Protection Law (Law No. 25.326) משנת 2000 בארגנטינה, Federal Law on the Protection of Personal Data Held by Private Parties (LFPDPPP) המקסיקני שעודכן משמעותית במרץ, 2025, תיקון החוק בפרו מאותו חודש הקרוי Supreme Decree No. 016-2024-JUS, ועוד) - יוצרים חומת הגנה על הפרטיות במדינות אלה. זו אינה רק בעיה של ציות, זהו חסם עסקי יסודי, המחייב חברות ישראליות לקבל ייעוץ משפטי על הדין המקומי ולפעול על פיו, מה שהופך את ההיבט המשפטי לחלק בלתי נפרד מהתוכנית העסקית.
סוגיית הגנת המידע היא רק אחד האתגרים. אתגר מהותי נוסף הוא נושא האחריות, תרחיש הבלהות של כל הנהלה: למשל, מערכת AI ישראלית לניהול תנועה גורמת לתאונת שרשרת במקסיקו סיטי - האם האשמה רובצת על כתפי המפתחים בישראל, חברת האינטגרציה המקומית, או העירייה שהפעילה את המערכת? היעדר הגדרה חוזית מדויקת לסיכון זה יוצרת חשיפה שיכולה לגרור משבר תדמיתי ופיננסי שממנו יהיה קשה להתאושש.
במקביל, ללא מערכת הסכמית הבנויה בצורה נכונה, העסקה עשויה לההפך לזירת קרב על הנכס היקר ביותר: הקניין הרוחני. מערכת ה-AI אינה מוצר סטטי, היא "ילד" טכנולוגי אשר יתבגר תוך לימוד הדאטה הלטיני העשיר שאליו ייחשף. התוצאה היא ידע חדש ובעל ערך עצום. ככל שהסכמי ההתקשרות לא יטפלו בנושא היטב תעלה שאלה למי הוא שייך? האם לחברה הישראלית שהביאה את ה-DNA הטכנולוגי, או לשותף המקומי שסיפק את "סביבת הגידול"? ללא הסדרה ברורה של הבעלות על הידע הנגזר, החברה הישראלית עלולה לגלות שהקניין הרוחני שלה "זוהם" והיא איבדה את הבעלות על הדור הבא של הטכנולוגיה שלה.
לסיכום, בעסקאות AI בדרום אמריקה, המדד להצלחה אינו טמון רק בקוד, אלא גם בארכיטקטורה העסקית-משפטית שעוטפת אותו. בנייתה דורשת ראייה אסטרטגית וליווי של משרד עורכי דין שאינו רק מבין בטכנולוגיה ובשוק הלטיני, אלא גם יודע לתכנן את הגשר המורכב בין קוד, תרבות ורגולציה. חברות ישראליות שישכילו לבנות את הגשר הזה בצורה נכונה, לא רק ימנעו מסיכונים - הן יבנו את עסקאות המאה.
[1] ראו:פרטיות ממונה ומה שבתיקון/עו"ד עדי מרכוס, פורסם באפיק משפטי 445 06.08.2025 - https://he.afiklaw.com/articles/a445
[2] ראו: קצת על ההשתלטות העוינת הפרטית של אירופה על העולם העסקי/עו"ד עדי מרכוס, פורסם באפיק משפטי 333 21.04.2021 - https://he.afiklaw.com/articles/a333
[3] ראו: כשהדירקטור נכנס לאטרף מכיוון שפרצו לך למאגר המידע/עו"ד אסנת נתאי, פורסם באפיק משפטי 424 16.10.2024 - https://he.afiklaw.com/articles/a424
[4] ראו: מי זיהם את הקניין הרוחני שלי? או האם אני בכלל הבעלים של האתר שלי?/עו"ד דורון אפיק, פורסם באפיק משפטי 375 30.11.2022 - https://he.afiklaw.com/articles/a375