התיקון המוצע לחוק תובענות ייצוגיות – האם באמת רלוונטי?
מאמרים מקצועיים

התיקון המוצע לחוק תובענות ייצוגיות – האם באמת רלוונטי?

שלי וילנר, עו"ד

נכתב על ידי

שלי וילנר, עו"ד
12 מאי 2024
הדפסה
PDF

אלא רק להגיש את התביעה, כי עסקים יעדיפו להתפשר ולשלם במקום לנהל הליך יקר שגם אם יזכו בו, לא יוכלו לקבל חזרה את שבזבזו על ההליך. תזכיר חוק ממשלתי שפורסם באפריל, 2024 , מנסה לצמצם את התופעה, אך נראה שהפתרונות בו רחוקים מלהיות טובים.

תובענה ייצוגית היא פתרון קפיטליסטי נכון וטוב לטיפול בתופעות צרכניות רחבות, מכיוון שכל תובע הינו בעל זכות תביעה כספית קטנה שלא מצדיקה הגשת תביעה ולכן החוק אמור לתמרץ אנשים להגיש תובענה בשם כל ציבור הנפגעים, כאשר הן התובע הייצוגי והן באי כוחו ייהנו מתגמול על כך. עם זאת, התגמול הפך לתמריץ יתר שגרם לספורט לאומי של הגשת תביעות ייצוגיות מכיוון שקל יותר לעסק להתפשר מאשר לנהל הליך ארוך, גם אם העסק כלל לא הפר את החוק, או שהפר אותו בתום לב ובאופן שניתן לתיקון בקלות.
התיקון לחוק מציע פתרונות לא יעילים למלחמה בתביעות סרק ייצוגיות. כך, למשל, הצעה שבעילות מסוימות ניתן יהיה להגיש תובענות כנגד עסקים קטנים לצו עשה בלבד ולא לסעד כספי - פתרון שמבטל גם את התמריץ להגשת תובענות ייצוגיות מוצדקות. פתרון לא יעיל נוסף הוא הגבלת אדם מלהגיש עד 5 תביעות ייצוגיות בשנה – פתרון לא יעיל מכיוון שתמיד ניתן לרשום תובע אחר באופן טכני ולעקוף את המגבלה.

לצד זאת התיקון לחוק מציע גם כמה תיקונים נכונים. למשל, חובת פנייה מוקדמת בטרם הגשת תובענה כנגד עסקים קטנים והגדרת תובענה כטורדנית או קנטרנית במקרה בו נמצא שהנזק שנגרם לחברי הקבוצה הוא בבחינת "זוטי דברים", דהיינו נזק שלא מצדיק מתן פיצוי, שאז ניתן להורות על מחיקת התובענה עוד טרם הדיון הראשון.

תזכיר החוק מנסה להציע פתרונות שיילחמו בהגשת תביעות סרק ייצוגיות אך מתעלם מאחד התמריצים הגדולים ביותר שגורמים להגשת תביעות סרק ייצוגיות והוא אי התאמת בתי המשפט לטפל בתיקים אלה. כך, למשל, תובענת סרק ייצוגית שהוגשה בהרצליה נגד משרדנו בינואר, 2024, סולקה על הסף רק כארבעה חודשים לאחר הגשתה, למרות שכבר בתגובה הראשונה הראינו שמדובר בתובענה סדרתי שלא רק שמעולם לא פנה למשרדנו אלא שהוא גם חדל פירעון, כך שכלל לא יכול משפטית להגיש את ההליך. באופן דומה גם בית המשפט בכפר סבא בחודש מאי, 2024, סילק על הסף באיחור של ארבעה חודשים מספר תובענות שהגיש אותו פושט רגל. המדובר במשאבים שיפוטיים יקרים וגם משאבים כספיים אדירים לעסקים ורק פתרון שיכריח את בתי המשפט לבדוק מראש תובענות ייצוגיות, עוד לפני שמושקעים בהם משאבים שיפוטיים יקרים וסכומי עתק של העסקים, יחד עם חיוב בעלויות גבוהות של מי שהגיש תביעות סרק, יאפשר לעצור את הספורט הלאומי החדש מבלי לפגוע בתובעים ייצוגיים אמיתיים.

לסיכום, על אף שהתיקון לחוק מציע כמה פתרונות להפחתת התופעה של הגשת תובענות סרק ייצוגיות נגד עסקים קטנים בפרט, נראה כי הוא מתעלם מהסיבות לתופעה ומהדרכים לפתור אותה ובסופו של דבר לא יסייע למנוע את העומס על בתיה משפט ואת ההוצאות האדירות על עסקים.