עובד זר בעל אזרחות פיליפינית הגיש תביעה בטענה שעבד כמטפל סיעודי של אדם שעבר אירוע מוחי קשה וזאת למשך 16 שנה ועד לפטירת מעסיקו כשהוא הועסק 7 ימים בשבוע, מבלי שקיבל ימי חופשה או מנוחה. לאחר סיום העסקתו, נערך עמו גמר חשבון במסגרתו אישור בחתימתו על כתב ויתור בשפה האנגלית, כי קיבל את כל הזכויות המגיעות לו, בהתאם לנתונים שהוא עצמו מסר לעורך דינו. האם יכול העובד לחזור בו מכתב הויתור לאחר שהתייעץ עם עורך דין אחר וסבר שמגיעות לו זכויות נוספות?
ככלל, ניתן לוותר על זכות תביעה עתידית, בין באופן הדדי או חד צדדית והוויתור יכול להיות במסמך נפרד (למשל בעת סיום העסקה או כתנאי לקבלת תגמולי ביטוח) או כסעיף בהסכם (למשל בתוך ההסכמים הסטנדרטיים מול גופיים מוסדיים ובנקים). בעניין שנדון בבית המשפט העליון בספטמבר, 2003, דובר על תניית ויתור תביעות שנכללה במסגרת הסכם פשרה בין בנק ללקוחו ואשר הלקוח טען שנחתמה בשל כפייה כלכלית. בית המשפט קבע, כי מאחר שההסדר מיטיב עם הלקוח אין הוא יכול לחזור בו בדיעבד מהוויתור, שהיה הדדי וכלל גם נטילת סיכון מטעם הבנק, כך ששני הצדדים גידרו את הסיכויים והסיכונים שלהם. כמו תמיד, פרשנות היא דבר סובייקטיבי, וכשמדובר בוויתור לפרשנות זו משמעות הרת גורל, מכיוון שיכול להיות שברגע מסוים הוויתור אכן נראה מיטיב, אבל ברגע שלאחריו, כשאתה כבר לא יכול לתבוע, הוא פתאום יכול להראות מיטיב פחות ולכן חשוב גם לנסח את סעיף הוויתור או כתב הוויתור באופן שיקשה על תקיפתו בעתיד.
עם זאת, קיימים מקרים בהם ניתן בדיעבד לחזור מוויתור, למשל במקרה שהיה פגם חוזי בחתימה על הסכם הוויתור ובמקרים מסוימים הייחודיים להסכמי ויתור. כך, למשל, ככלל, ניתן לוותר רק על זכויות שקיימות כבר במועד הוויתור אך לא על זכות עתידית, מפני שמשמעות ויתור כאמור הינה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכויות חוקתיות אחרות של מי שמוותר על זכויותיו. בנוסף, ויתור לא יחול במקרה של מרמה, למרות שבמקרה שנדון במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב במרץ, 2016, צדדים להסכם השקעה קבעו שהמשקיע יכול לתבוע רק בגין מצגים מסוימים ובית המשפט סירב לקבל תביעה בטענה של מרמה שנגעה למצגים שלא נכללו בהסכם בשל אותה תניית ויתור וקבע, שהצד שוויתר גידר את הסיכון שלו כאשר בחר לכלול מצגים מסוימים בהסכם וויתר על הכללת מצגים אחרים. במקרה שנדון בבית המשפט העליון בדצמבר, 2019, חתמה אישה על תניית ויתור רחבה ביותר, במסגרתה ויתרה על כל עילת תביעה אפשרית, לרבות עילת תביעה עתידית. בדיעבד התברר שנמסר לאישה מידע מוטעה במעמד החתימה על המסמך ובית המשפט קבע, כי לא הייתה נוטלת על עצמה את הסיכון לו ידעה שהיא מתבססת על מידע מוטעה ולכן אין תוקף לכתב הוויתור.
באופן דומה, בפסק דין מנובמבר, 2024, בבית הדין לעבודה בתל אביב שהעובדות בו מתוארות בתחילת המאמר, נקבע כי על מנת שיינתן תוקף לכתב ויתור של עובד נדרש שהזכויות שעליהן ויתר העובד היו ידועות לו, נמסר לעובד לפני חתימתו על כתב הוויתור חשבון ברור ומובן של הסכומים שקיבל או שהועברו לו; וכתב הוויתור ברור וחד משמעי. באותו מקרה קבע בית הדין שכתב הויתור שנחתם בשפה האנגלית עבד בדרישות והוא מחייב את העובד.
לסיכום, עולם הוויתורים הוא עולם מורכב, בפרט כשמדובר בוויתור על זכות תביעה. לפיכך, בטרם חתימה על הסכם הכולל תניית ויתור או על כתב ויתור נפרד, חשוב להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום החוזים ובתחום המסחרי שיידע לנסח את התנייה באופן המתיישב בצורה הטובה ביותר עם האינטרס של לקוחו ולמזער את הצורך בפתיחת הליך משפטי בקשר עמה.