בבית המשפט העליון
רע"א 5938/16
ע"א 6410/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים ברע"א 5938/16
1. אי.די.בי. חברה לפתוח בע"מ
והמשיבים בע"א 6410/16:
2. Dolphin Netherland BV
3. אדוארדו אלשטיין
4. ח.א.א אקסטרה אחזקות בע"מ
5. מרדכי בן משה
6. הנרי בן שימול
7. גיורא ענבר
8. אילן הלפרין
9. שולם לפידות
10. זאנג סאול
11. מאוריסיו ביאור
12. מריו בלכר
13. יצחק אסרף
14. עודד נגר
15. עודד גולן
16. מאיר שני
17. יניב רוג
נ ג ד
המשיבים ברע"א 5938/16
1. אוהד אלוני
והמערערים בע"א 6410/16:
2. אריק הורוביץ
3. יוסי דוד
4. שרית שובל
בקשת רשות ערעור וערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק תצ 7520-06-15 [פורסם בנבו] שניתנה ביום 2.6.2016 על ידי כבוד השופט ע' גרוסקופף;
תאריך הישיבה:
ה' בחשון התשע"ח
(25.10.2017)
בשם המבקשים 1, 3, 12-9:
עו"ד נועם זמיר ועו"ד ליעוז אפשטיין
בשם המבקשת 2:
עו"ד איל רוזובסקי, עו"ד אלי בורשטיין
ועו"ד אופירה אלון
בשם המבקשים 5-4:
עו"ד רענן קליר ועו"ד זוהר לוין
בשם המבקשים 8-6 ו-16:
עו"ד שוני אלבק ועו"ד נועה ברהום
בשם המבקשים 15-13 ו-17:
עו"ד ברק טל, עו"ד רועי ששון
ועו"ד חניטל בלינסון נבון
בשם המשיבים ברע"א 5938/16
והמערערים בע"א 6410/16:
עו"ד תומר ברם ועו"ד אלי א
פסק-דין
השופט י' עמית:
ערעור ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' גרוסקופף), שעניינה בתניית פטור במסגרת תיקון להסדר חוב.
רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים
--- סוף עמוד 3 ---
1. ענייננו באחת ההסתעפויות של פרשת קונצרן חברות אי.די.בי, מהגדולים והמשפיעים במשק הישראלי, בעקבות הליכים משפטיים שונים שננקטו לאחר שהקונצרן נקלע לקשיים כלכליים חמורים.
מבלי להיכנס לפרטי המבנה הפירמידלי המורכב של הקונצרן, נאמר בקצרה כי אי.די.בי אחזקות (להלן: אחזקות) החזיקה במועדים הרלוונטיים לענייננו ב-100% ממניות אי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ (להלן: אדבפ). אדבפ מחזיקה במישרין ובעקיפין במניות של חברות גדולות וחזקות במשק, כמו סלקום, דסק"ש, שופרסל, כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ (להלן: כלל ביטוח), אלרון, נכסים ובניין ועוד. בתחילת הדרך, שיתפו פעולה בעל השליטה דאז בקונצרן, נוחי דנקנר, ומשקיע מארגנטינה הוא המשיב 3 (להלן: אלשטיין), אך בהמשך הדרך נפרדו דרכיהם של השניים, והתגבשו שתי קבוצות עיקריות שהתמודדו על רכישת השליטה באחזקות במסגרת תיק חדלות הפרעון – קבוצת דנקנר שאליו חברו משקיעים זרים ומקומיים, מול קבוצת אלשטיין ובן משה. בית המשפט של חדלות פרעון בחן את יתרונותיהן וחסרונותיהן של כל אחת מהצעות שתי הקבוצות, ולאחר קבלת הצעות משופרות והצבעות הנושים אישר את ההסדר שהציעה קבוצת אלשטיין-בן משה, הסדר אשר זכה לאחוז התמיכה הגבוה ביותר בהצבעות הנושים. על פי הסדר זה, השליטה הועברה לקבוצת אלשטיין באמצעות המשיבה 2 (להלן: דולפין) ולקבוצת בן משה באמצעות המשיבה 4 (להלן: אקסטרה) (פסק דינו של השופט אורנשטיין בפר"ק 11478-06-13 [פורסם בנבו] מיום 17.12.2013 ופסק הדין המשלים מיום 5.1.2014).
2. בית המשפט של חדלות פרעון מינה את ה"ה גבאי ואולמן כנאמנים להערכת הסדר החוב ולביצועו, ולסופו של יום נערך ונחתם הסדר חוב ביום 5.1.2014, אשר הושלם ביום 7.5.2014 (להלן: הסדר החוב).
מבלי להידרש לפירוט תוכנו של הסדר החוב, נציין בקצרה כי הוא כלל שתי חלופות עיקריות – האחת בהנחה שהעסקה למכירת אחזקות בחברת כלל ביטוח תתבצע, והשניה בהנחה כי העסקה לא תתבצע. על פי החלופה הראשונה ולפיה עסקת כלל תתבצע, היו נושיה של אחזקות אמורים לקבל סכום של 800 מיליון ש"ח במזומן וסכום של 150 מיליון ₪ היה אמור להיות מוזרם לאדבפ; בעוד שעל פי החלופה השניה ולפיה עסקת כלל לא תתבצע, היו נושי אחזקות אמורים לקבל 300 מיליון ₪