רשת בפריסה ארצית מפעילה את רוב הסניפים שלה באמצעות זכיינים, כאשר הזכיין הוא חברה נפרדת שאינה קשורה לרשת - האם יכול מי מהעובדים של זכיין מסוים לטעון שהוא עובד של הרשת ולא רק של הזכיין?
בעוד שבעבר היה ברור לחלוטין מי מעסיק כל עובד, בעולם התעסוקה המודרני נוצרו צורות העסקה מתוחכמות בהם מערכת היחסים בין בעל העסק לבין העובד אינה תמיד ברורה. כך, למשל, מצב בו עובד מועסק על ידי חברת כוח אדם ואז קיימות שתי מערכות הסכמים – האחת בין חברת כוח האדם לבין בעל העסק והשניה בין חברת כוח האדם לבין העובד. אופן העסקה זה שימש לעתים כדי לפגוע בזכויות היסוד של העובדים ובתי הדין לעבודה קבעו שלא ניתן להתחמק מחובות המעסיק בדרך של שימוש במתווך כחברת כוח אדם. כך, למשל, במקרה מסוים שנדון בבית הדין הארצי לעבודה באוגוסט, 2015, עלתה השאלה האם עובדי חברת כוח אדם אותה שכרה עירייה הם עובדים של העיריה וזכאים לתנאים הניתנים לעובדי עירייה, שהרי לא ייתכן מצב בו שני עובדים העובדים זה לצד זה ייקבלו תנאים שונים מכיוון שהאחד מהם ייחשב לעובד עירייה והשני לעובד של קבלן כוח האדם. בית הדין בחן עבור כל עובד ועובד את המבחנים הבוחנים האם אדם נחשב לעובד של מעסיק, וקבע שחלק מהעובדים הם עובדים של העיריה למרות העסקתם דרך חברת כוח אדם.
סוגיה מעניינת עוד יותר עולה כאשר רשת אינה מפעילה בעצמה חנויות אלא פועלת באופן של הענקת זיכיונות לפתיחת סניפים המתנהלים באופן אחיד כפי שהיא מכתיבה – אין חולק שהזכיין הוא גוף משפטי נפרד מהרשת ומערכת היחסים בינו לבין הרשת היא הסכמית, כאשר הוא מנהל את עסקו (לרבות העסקת עובדיו) באופן עצמאי ורק בכפוף למערכת ההסכמים מול הרשת, אשר רוצה לוודא את איכות השירותים וכי המוניטין שלה לא ייפגע בשל פעילות של זכיין מסוים. כך, בעוד שהזכיין הוא חברה נפרדת המנהלת את הסניף המסוים וגם מעסיק את העובדים באופן ישיר, נהלי הרשת דורשים שהעובדים ייראו ויתנהגו כעובדים של הרשת למרות שהם אינם עובדים של הרשת. במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה באוגוסט, 2023, ביקשו עובדים של זכיין של רשת להתאגד כאיגוד מקצועי מאוחד מול הרשת עצמה כדי לשפר את תנאי העסקתם. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ניתן יהיה לחייב את מעניק הזיכיון בקיום משא ומתן קיבוצי על תנאי עובדי הזכיין ככל שקיימת למעניק הזיכיון השפעה משמעותית על תנאי ההעסקה של עובדי הזכיין. כך, ככל שמתקבלות החלטות משותפות של הזכיין ומעניק הזכיינות על תנאי העסקת העובדים אצל הזכיין וככל שמעניק הזכיינות משפיע יותר על תנאי העסקת העובדים הלכה למעשה באמצעות ההסכמים בין הרשת לזכיין, המכתיבים את תנאי ההעסקה, כך ניתן יהיה לראות ברשת כסוג של מעסיק של העובדים. עם זאת, כדי שיווצר מצב כזה רמת ההשפעה צריכה להיות משמעותית באופן שבפועל ניהול משא ומתן של העובד עם הזכיין שהוא המעסיק הישיר שלו יהיה למעשה עקר וחסר תכלית ממשית, שכן אמצעי השליטה הכלכלית מצוי דה פקטו אצל הרשת.
באותו מקרה בית הדין קבע שהרשת לא נדרשת לנהל משא ומתן עם העובדים של הזכיינים לשם יצירת הסכם קיבוצי החל עליהם במשותף אולם מקרה זה מראה את החשיבות הרבה של שימוש בעורכי דין בעלי ניסיון בתחום בעת ניסוח מערכת היחסים ההסכמים בין רשת לבין זכיינים שלה כדי, בין היתר, למנוע מצב בו הרשת מוצאת עצמה אחראית לחובות של הזכיין, לרבות מול עובדים, אשר לא הייתה כל כוונה שהיא תיקח אותם על עצמה.