העולם קטֵן מאוד, כבר לא צריך להיות מרקו פולו בכדי להגיע לסין ואפשר להזמין מלון בצ'ילה בלי לקנות מדריך טיולים והכל דרך אתר אינטרנט בעברית. קליק על "אשר תנאי שירות" והסוויטה מחכה. אבל מה קורה כאשר דברים משתבשים? האתר אמנם בעברית אבל השירות ניתן על ידי חברת בוקינג ההולנדית ובתנאי השירות, שאישרנו, מסתתרת הסכמה להתדיינות בלעדית בהולנד ובהתאם לדין ההולנדי! במילים אחרות, משימה בלתי אפשרית בעלות גבוהה מהנזק, אך כזו לה "הסכמנו" באותו 'קליק'. אך האם אנו עומדים בפני שוקת שבורה?
עקרון חופש החוזים מאפשר לצדדים להסכים על הדין שיחול על החוזה ועל המקום בו תתבררנה תביעות הקשורות אליו. עם זאת, תנאי השירות שאושרו לצורך הזמנת חופשה באינטרנט אינם הסכם ששני הצדדים דנו והסכימו על תנאיו, אלא חוזה שתנאיו הוכתבו מראש על ידי הספק לקבוצה בלתי מוגדרת של לקוחות, עם שתי ברירות: קבלת התנאים כמות שהם או ויתור על העסקה בכללותה. מסיבה זו, התנאים מהווים "חוזה אחיד" ותנאי בחוזה שכזה המעניק לספק יתרון בלתי הוגן על פני הלקוח מוגדר כ'תנאי מקפח'. בנוסף, קיימת חזקה בחוק שכל תנאי המגביל או שולל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בבית משפט הינו מקפח. לבית המשפט הסמכות לבטל או לשנות תנאי מקפח כאשר ההצדקה למתן סמכות מרחיקת לכת זו בידי בית המשפט נעוצה בפערי הכוחות והמידע בין הצדדים והחשש לניצולם לרעה על ידי הספק המכתיב חד צדדית את תנאי ההסכם.
במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד במאי, 2015, קבע בית המשפט כי ההוראה המחייבת התדיינות במדינה זרה ותחת דין זר בטלה. באותו מקרה, הוראה בהסכם השירות של Pay Pal חייבה לקוחות להתדיין בסינגפור ובהתאם לדין הסינגפורי. בית המשפט ביטל הוראה זו וקבע שהיא שוללת, הלכה למעשה, את יכולת הלקוח להשמיע את טענותיו מעצם העובדה כי מדובר בדין ומדינה זרים. אך האם מתן אפשרות להתדיין בבתי משפט בישראל אך בהתאם לדין זר כלשהוא מהווה שלילה אוטומטית של זכות הלקוח להשמיע טענות? סוגיה זו נדונה בבית המשפט העליון במאי, 2018, שם הוגשה תביעה ייצוגית כנגד פייסבוק בטענה להפרת פרטיות ובית המשפט פסל את החובה להתדיין בקליפורניה אך הותיר על כנה את תחולת דיני קליפורניה מכיוון שמצא ששיטת המשפט בקליפורניה מתקדמת בנושא התובענות הייצוגיות והיא בשפה האנגלית, המוכרת לרוב הישראלים, ועל כן אין בהחלת הדין הקליפורני בכדי להרתיע תובע ייצוגי שצפוי להנות מתשואה ניכרת, מלתבוע. עם זאת, במקרה שנדון בבית המשפט העליון ביולי, 2022, נקבע כי חברה שפועלת בישראל מבטאת כוונה משתמעת, כי על התקשרויותיה עם לקוחות בישראל יחול הדין הישראלי שאחרת ניתן בפועל לתאגיד הבוחר לקיים פעילות עסקית בישראל, לגיטימציה להתנער באופן גורף מתחולת הדין הישראלי. כרסום נוסף באפשרות להחיל דין זר על חוזה אחיד נעשה בפסק דין של בית המשפט העליון במאי 2024, שקבע שככלל אין להתיר כפייה של תחולה של דין זר בחוזה אחיד ושאין להבחין בין תובע בודד לייצוגי שכן, הליך התביעה הייצוגית אינו יוצר זכויות חדשות אלא משפר את ההגנה על זכויותיהם הקיימות של מספר רב של לקוחות בודדים.
האינטרנט מעניק את התחושה שהעולם הוא כפר גלובלי קטן אלא שהמציאות היא שכל אחד מהצדדים נמצא במקום עם מערכת חוקים עצמאית שאינה ניתנת להעלמה ב'קליק'. בעוד שניתן לגרום ללקוח לאשר הסכם משפטי אך יתכן כי בית המשפט יפסול או ישנה חלק מהתנאים בו. לכן מוצע להיעזר בשירותיו של עורך דין הבקיא בניסוח חוזים אחידים מראש, ולא להותיר לבית המשפט לנסחם בדיעבד.