יצרן אמריקאי ויבואן דרום אפריקאי כרתו הסכם לייבוא מוצרי היצרן לדרום אפריקה. לאחר משא ומתן ארוך נותר רק להחליט מה יעשה במקרה של הפרה. הצדדים הסכימו כי נדרש פתרון מהיר וזול ובמדינה ניטראלית ולשם כך הם בחרו בהליך בוררות על פני הגשת תביעה לבית משפט. אך היכן? אולי דווקא בישראל? בישראל?! כן. יתכן כי חוק הבוררות המסחרית הבין לאומית שנכנס לתוקפו בתחילת 2024, יהפוך את התרחיש הבדיוני דלעיל למציאות וישראל תתפוס מקום של כבוד בין מרכזי בוררות מסחרית בינלאומיים אחרים כגון דובאי או סינגפור, אך כיצד?
עד לחקיקת החוק החדש, הבוררות בישראל הוסדרה תחת חוק הבוררות - חוק ישראלי שחל הן כאשר מקום עסקיהם של כל הצדדים בישראל והן כאשר הוא מחוץ לישראל וזאת על אף שלא הותאם להליכי בוררות בינלאומיים . לעומתו, החוק החדש מבוסס על המודל שגיבשה ועדת האומות המאוחדות למשפט בין לאומי מסחרי (The UNCITRAL Model Law on International Commercial Arbitration), המהווה סטנדרט מקובל בתחום הבוררות המסחרית הבין לאומית.
ככלל, בוררות נתפסת כדרך יעילה, חשאית ומהירה יותר מהחלופה של ניהול הליך משפטי בבית משפט ותפיסה זו מהווה שיקול עיקרי לבחירה בה. עם זאת, כאשר מדובר בסכסוך בין צדדים ממדינות ומערכות משפט שונות, משקלו של שיקול זה מתגמד אל מול משקלה של הוודאות. אמנם וודאות מוחלטת באשר לתוצאות ההליך אינה קיימה כמעט באף הליך משפטי, אך כאשר מדובר בהליך המתנהל במדינה זרה, בשפה זרה, בהתאם לחוקים שונים ובתוך מערכת משפטית שונה - אי הוודאות גדלה בעשרות מונים ואיונה הופך לשיקול המרכזי העומד לנגד עיני הצדדים. היות שאת בתי המשפט (על השופטים, והפרוצדורות הנוהגות בהם) אי אפשר לשנות בהתאם לרצון הצדדים - הפתרון המתבקש הוא יצירת אכסניה, הניתנת לעיצוב הצדדים שהשפעת מערכת המשפט המקומית עליה שולית ככל הניתן. הגדלת כוחם של הבוררים, חופש הצדדים לעיצוב הליך הבוררות, ניטרול ככל הניתן של השפעת מערכת המשפט הישראלית ושילוב הוראות חוק בינלאומי המוכר לצדדים מכל העולם תורמים להגברת הוודאות ולרווחת הצדדים וניכר שעקרונות אלו, העוברים כחוט השני לאורכו ולרוחבו של החוק החדש עמדו לעיני המחוקק בעת ניסוחו.
בעוד שהחוק הישן איפשר לבית המשפט לדון לגופו בעניין שהוסכם למוסרו לבוררות וזאת על אף ההסכמה ועל אף קיומו של הליך בוררות, החוק החדש נוטל כוח זה מבית המשפט, וקובע כי דיון כאמור יתקיים רק כאשר "הסכם הבוררות בטל ומבוטל, משולל כוח פעולה או שאיננו בר -ביצוע" . החוק החדש מבהיר , שאף אם נקבע בבוררות שהחוזה נשוא המחלוקת בטל, הדבר לא פוגע בתוקף תניית הבוררות שבחוזה ולא מאפשר פתיחת הדלת להתערבות בית המשפט. החוק החדש מקנה לצדדים (ובהעדר הסכמה – להרכב הבוררים) סמכות לקבוע את סדרי הדין, השפה, אופן קיום הדיונים ועוד ולבורר אף מסורה הסמכות לדון בעצם סמכותו לדון ולהכריע בסכסוך. יתרה מכך, החוק מורה שיש להתחשב בחוק המודל ולקדם אחידות ביישום כלליו במישור הבין לאומי, כך שהמחוקק בעצם הבהיר שיש ללמוד מההלכות שניתנו בעולם לפרשנות חוק המודל ובכך צמצם עוד יותר את יכולת ההתערבות של בתי המשפט.
אז האם חוק הבוררות הבינלאומי החדש תמיד יקדם את פתרון המחלוקות בדרך המיטבית? חשוב לזכור ש על אף יתרונות הליך הבוררות, שתוארו לעיל, ניסוח שגוי של סעיפי הבוררות עלול להפוך את ההליך לחרב פיפיות מכיוון שבניגוד לבית משפט שכבול, לטוב ולרע, בסדרי דין, דיני ראיות וחוקים שחלים על הצדדים גם בניגוד לכוונתם, בוררות - ובפרט על פי החוק החדש - מעוצבת במידה רבה יותר לפי כוונת הצדדים כפי שנוסחה בחוזה וצד עשוי למצוא עצמו בהליך שלא התכוון אליו, ככל שסעיפי הבוררות לא נוסחו כראוי. משכך, החשיבות לניסוח מדוייק של הסכם הבוררות על כל תנאיו על ידי עו"ד בעל מומחיות והבנה בתחום גדולה אף יותר מחוזה שידון בבית המשפט וחשוב גם לבחור מראש את סוג הבורר שייבחר וניסיונו ולוודא שמדובר בעורך דין בעל ניסיון רב שנים בעסקאות בינלאומיות, כדי למנוע מצב בו בסופו של דבר ייבחר בורר שאינו מתאים לתפקיד.