15. נדגיש, כי ניהול הידברות אינו בבחינת מתן פרס או גמול לעובדים בתמורה לוויתורם על זכות השביתה. הכרזת סכסוך העבודה באה לעולם לאחר שההידברות הופסקה משום שהנהלת הבורסה סברה, כי לאור קיומו של סעיף שקט תעשייתי, אין מקום לנהל הידברות על נושאים, שלטעמה כבר נדונו, סוכמו ואף ניתנה בגינם תמורה במסגרת ההסכם הקיבוצי הקיים.
16. בנקטה בגישה זו, נתפסה הנהלת הבורסה לכלל טעות, שכן די בכך שאחד הצדדים להסכם הקיבוצי סבור בתום לב כי הצד שכנגד מפר הוראה בהסכם הקיבוצי, או הוראה כללית כגון: חובת הידברות, מסירת מידע, היוועצות או ניהול מו"מ, כדי שתקום לו הזכות להכריז על סכסוך עבודה, כדין.
17. הבענו דעתנו על כך במסגרת החלטתנו לדחות את הבקשה לסעדים זמניים ולא נותר לנו אלא לשוב על עיקרי הדברים, לפיהם:
" [...] די בכך שאחד הצדדים יטען כי קיים סכסוך בינו לבין הצד שכנגד, על מנת שיופעל מנגנון ליישוב חילוקי דעות, ואין צד רשאי יכול לומר כי הנושא ברור וחד משמעי, אלא רק במקרים חריגים, בהם ברור כי מדובר בטענת סרק, ובלשונו של השופט חשין, "[...] רק במקרים נדירים ביותרבהם ירצה צד לקרוא ללילה יום, וליום לילה[...]." [דב"ע (ארצי) 4-45/נו ארגון המורים בבתי הספר העל
--- סוף עמוד 9 ---
יסודיים נ' מדינת ישראל, דב"ע מט/4-30 אל אופ תעשיות אלקטרו אופטיקה בע"מ – ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח', בג"צ 1/50 גרוסמן נ' הפרקליט הצבאי הראשי].
18. במקרה דנן, ולאחר שהעמקנו בטיעוני הצדדים ושמענו את עדויותיהם, באנו לכלל מסקנה, כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, בהם ניתן לבסס קביעה שיפוטית כי טענות המבקשים טענות בדים הן. להלן טעמינו.
19. הידברות בין ההנהלה לבין נציגי העובדים, אינה זכות שהנהלת הבורסה יכולה לממש כאוות נפשה, כי אם חובה קיבוצית המוטלת עליה, ובדומה ליתר החובות הקיבוציות, היא אינה מוקפאת ואינה מותלית רק משום שקיים סעיף שקט תעשייתי. ככל שהעובדים סבורים, כי מופרת חובה שכזו, זכותם להכריז על סכסוך עבודה, כפי שאכן עשו.
20. בסיכומיה, הקדישה המבקשת פרק נכבד למשמעות האופרטיבית של התיקון לחוק, וטענה, כי מכירת המניות היתה ידועה מראש ומחויבת על פי חוק (סעיף 1 ואילך בעמ' 4). אנו סבורים, כי אין חולק בנוגע לנקודה זו וכך גם אין חולק בנוגע לכך שעילות הסכסוך הוסדרו במסגרת המו"מ הקיבוצי שהתנהל בשנת 2017 ואשר הוביל לחתימתו של ההסכם הקיבוצי. ואולם, גם אם נניח שכדברי המבקשת עילות הסכסוך הוסדרו במלואן, הרי שלא ניתן לחלוק על כך, שזכויות העובדים ביום שלאחר תום התקופה, נוכח כניסתם של משקיעים זרים, טרם הוסדרו, והחשש המקנן בלבבות העובדים ביחס לעתיד לבוא, אינו חשש מופרך.
21. המבקשת הוסיפה, כי מעיון בהודעת ההסתדרות, עולה, שהיא עוסקת בנושא אחד ויחיד – הנפקת הבורסה, ובלשון ההודעה: "... העילות לסכסוך נעוצות בחששות העובדים מהשלכות הנפקת הבורסה על פרנסתם ועל עתידם התעסוקתי..." (כפי שמצוטט בסעיף 56 לסיכומי המבקשת). בהקשר לכך, טענה המבקשת, כי מנכ"ל הבורסה הודיע לדירקטוריון מפורשות כבר ביום 06.09.18 כי החליט בשלב זה שלא לצאת כלל להנפקה. הדברים אף פורסמו בכלי התקשורת. מכאן, שמדובר בנושא תיאורטי שאינו מצדיק הכרזה על סכסוך עבודה, ובוודאי שלא נקיטה בצעדים ארגוניים. למעלה מן הצורך, המשיכה המבקשת וטענה, כי ההנפקה היא חלק בלתי נפרד משינוי מבנה הבורסה ועל כן היא נכללת בשקט התעשייתי מכוח ההסכם הקיבוצי.
22. טענה נוספת בפי המבקשת נוגעת לטענת המשיבים בדבר חששם מהתקשרות הבורסה עם נאסד"ק, באופן שיהיה בו כדי לשנות את המצב הקיים או להביא
--- סוף עמוד 10 ---
לכניסתה של האחרונה כבעלים בבורסה. לטענת המבקשת, לא עמדה על הפרק כל התקשרות לכניסת נאסד"ק כבעלים של הבורסה, למרות שנשקלה קודם לחתימת ההסכם ומדובר בטענה לא נכונה.
23. לטענת המבקשת, עילת הסכסוך מתמצית במכירת המניות ומאז תחילתו של הליך זה, נוהלו בין הצדדים פגישות הידברות רבות, לרבות בדרגים הבכירים ביותר של מנכ"ל הבורסה מצד אחד ויו"ר ההסתדרות דאז, מר אבי ניסנקורן, אשר אמר כי ניתן כבר כעת לנהל מו"מ על תקופת הביטחון התעסוקתי מעבר למה שנקבע בהסכם הקיבוצי, וכי אין מניעה, כי כמקובל במשא ומתן, גם ההנהלה תעלה דרישות מהעובדים בתמורה (סעיפים 94-95 לסיכומי המבקשת). ואכן, מחקירתו של מר לרנאו עולה, כי לאור העובדה שכ- 70% ממניות הבורסה נמכרו לגורמים זרים, דבר שהעובדים לא צפו אותו מלכתחילה, נוצר חשש לביטחונם התעסוקתי של העובדים ביחס לתקופה שלאחר התקופה המוגנת בת חמש השנים.
24. המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא, כי קיים בקרב העובדים חשש ממשי בכל הנוגע לביטחונם התעסוקתי בעתיד, לאחר שתיגמר התקופה המוגנת, וזאת בעיקר לאור מכירת המניות למשקיעים זרים. מהן דרכי הפעולה ומהם הסעדים העומדים למבקשים בהקשר זה, בהינתן שאין חולק, כי עומדת להם הגנה בפני פיטורים קולקטיביים עד לתום התקופה המוגנת?
25. אנו סבורים, כי כל עוד המשיבים נתקלים כדבריהם בסירוב לדון בעניין זה כבר בשלב זה, בטענה כי ממילא קיימת רשת ביטחון תעסוקתי לעוד כ- 3.5 שנים, מבלי לקבל לוח זמנים כלשהו לקיומה של הידברות כאמור, ולאור העובדה שחלק הארי של המניות נמכר למשקיעים זרים, דבר שלא נלקח בחשבון על ידם בטרם החתימה על ההסכם הקיבוצי, לא ניתן לקבוע כי עצם ההכרזה על הסכסוך, מופרכת ותלושה מהנסיבות החדשות שנוצרו לאחר מכירת חלק משמעותי מאוד של המניות למשקיעים זרים.
לאור קיומו של סעיף השקט התעשייתי מחד גיסא ולאור מועד סיומה של התקופה המוגנת מאידך גיסא, מן הראוי שהצדדים יקבעו במשותף לוח זמנים כדי לדון ב'תן וקח' המתבקש לצורך כינונו של הסכם קיבוצי חדש, או המשכו של הקיים בשינויים המתחייבים ביחס לתקופה שלאחר 09/2022.
26. אשר לסעד שנתבקש, אנו סבורים כי ביטול ההכרזה על הסכסוך הקיבוצי הנו סעד בלתי מידתי בנסיבות העניין, ולהלן נבהיר.
--- סוף עמוד 11 ---
27. מקובלת עלינו טענת המשיבים, לפיה ידיעת הצדדים על אודות התוכניות שעמדו על הפרק עובר לחתימה על ההסכם הקיבוצי, לא כללה מכירה של המניות למשקיעי חוץ, וזאת חרף העובדה כי היה ידוע על הנפקה לציבור בתוך 5 שנים. הדברים מצאו ביטוי גם בעדותו של מר לרנאו, ולא מצאנו סיבה לפקפק בכך משלא הובאה ראיה לסתור.
28. לא נעלמו מעינינו עדויותיהם של פרופ' האוזר ומר שורקי, אלא שאין בעדויות אלה כדי לתרום מבחינה ראייתית לכוונותיהם של הצדדים בסעיף מיצוי התביעות והשקט התעשייתי בהסכם הקיבוצי; יתרה מכך, מקובלת עלינו טענת המשיבים כי דווקא מעדותו של פרופ' האוזר, לא ניתן לשלול את המסקנה אליה הגיעו המשיבים, לפיה המאסדר העדיף בעלות ציבורית על דרך של הנפקה. העסקה שהתגבשה אפוא לאחר שינוי מבנה הבעלות, שאינה הנפקה לציבור, אלא מכירת כ-70% מהמניות למשקיעים זרים, אינה יכולה להיחשב כברורה מאליה, באופן שמשמיט את הקרקע מתחת לטענות המשיבים על אודות ציפיותיהם מצד אחד וחששם מפני הבאות מצד שני.
29. מקובלת עלינו טענת המשיבים, כי קיים הבדל מהותי בין מצב בו רוב מניות הבורסה מצוי בידי הציבור, לבין מצב בו מניות אלה נרכשות ע"י גורמים פרטיים, ומקל וחומר, שעה שהגורמים הפרטיים הם משקיעים זרים, שלא מן הנמנע שיש להם אינטרסים משל עצמם, שלא עולים בקנה אחד עם אינטרסים של חברה ציבורית בשליטה ישראלית.
טענת המשיבים, כי אחת מההשלכות של הדבר עלולה להיות קשורה בביטחון התעסוקתי שלהם, אינה כה מופרכת עד כי ניתן לומר שהדרישה לקיים הידברות ומו"מ בנוגע להשלכות האפשריות, היא בלתי לגיטימית, חרף קיומו של הסכם מיצוי תביעות ושקט תעשייתי לתקופה של 5 שנים; כך גם החשש, שאותם בעלי מניות פרטיים יבקשו לבצע מהלכים מיד בסמוך לאחר סיום התקופה המוגנת בת ה-5 שנים, אינו חשש מופרך או תיאורטי, וזכותם של העובדים להיערך לכך מבעוד מועד, ולא להמתין לרגע האחרון.
30. אנו סבורים כי זהו המסד שעל בסיסו קמה למשיבים הזכות המשפטית להכריז על סכסוך העבודה. הוסף לכך את החלטת הנהלת הבורסה שלא להמשיך את ההידברות בנושא כל עוד ההכרזה על הסכסוך תלויה ועומדת, והרי לך המקור ממנו המשיבים שואבים את הלגיטימיות להכרזה על סכסוך העבודה.
--- סוף עמוד 12 ---
31. משלא הובאה כל ראיה ע"י המבקשת לכך שמכירת 72% מהמניות למשקיעים זרים היה ידוע למשיבים ולנציגיהם עובר לחתימה על ההסכם הקיבוצי, ומשאנו סבורים כי מדובר במהלך ששינה את כללי המשחק (Game changer), הרי שעל בסיס האמור לעיל, קמה לבורסה החובה לקיים הידברות על הנושא.
בהקשר זה, מצאנו לאמץ את פרשנותו של מר לרנאו, לפיה קיים הבדל מהותי בין התוכנית המקורית לבין התוכנית שנרקמה ומומשה לאחר מכן, מבחינת ההשפעה על זכויות הצבעה באסיפה הכללית וההשפעה המתבקשת מכך על החלטות הדירקטוריון (עמ' 28 לפרוטוקול מול שורה 21 ואילך);
יתרה מכך, אנו סבורים כי יש ממש בטענת המשיבים, לפיה אין לפרש את המונח "שינוי מבנה הבעלות" ככולל באופן אינהרנטי וברור מאליו הקצאת מניות פרטיות בשיעור כה גבוה למשקיעים זרים, על כל המשתמע מכך.
מקובלת עלינו גם טענתם, כי הגמול הכספי שקיבלו בגין שינוי מבנה הבעלות, שהנו תולדה של התיקון לחוק, אינו גורע מזכותם לדרוש הרחבת הביטחון התעסוקתי ואולי אף תגמול נוסף בשל מכירת שיעור כה משמעותי של מניות למשקיעים זרים. בהקשר זה, אין בידינו לקבל את טענת המבקשת, עליה חזרה בסיכומי התשובה מטעמה, כי המשיבים מבססים את ההכרזה על סכסוך העבודה על חשש ערטילאי בלבד (סעיפים 2.3 ו- 2.4 לסיכומי התשובה).
אנו סבורים, כי ניתן ללמוד זאת גם מהאופן בו נוסחה ההתחייבות עליה התבקשו העובדים לחתום: "העובד מאשר כי ידוע לו שהחברה בוחנת אפשרות של ביצוע הצעה לציבור והוא מסכים לכך..." (ההדגשה אינה במקור – א.ש.).
32. עוד נוסיף, כי בניגוד לטענת המבקשת, איננו סבורים כי קיימת סתירה בין טענותיהם של המשיבים לבין "האינדיקציות בחוק על שינוי מבנה הבעלות, (ש)מצביעיות על חובת חברי הבורסה למכור את מניותיהם תוך 5 שנים" (סעיף 2.5.4 לסיכומי התשובה). את טעמינו לכך פירטנו בהרחבה לעיל ונסתפק בקביעה כי אנו מקבלים את עמדת המשיבים, לפיה בנסיבות העניין, המושג "שינוי מבנה בעלות" אינו כולל בחובו אוטומטית עולם ומלואו של תרחישים;
מכירת 72% מהמניות ל-5 משקיעים זרים באופן מרוכז, על כל ההשלכות שעשויות להיות לכך על ביטחונם התעסוקתי של העובדים בתקופה שלאחר התקופה המוגנת, אינה בהכרח תרחיש שהיה על המשיבים להבין שחייב להתרחש בשל "שינוי מבנה הבעלות". מקל וחומר אין בידינו לקבל את הטענה, לפיה התחייבויותיהם של המשיבים למיצוי תביעות ושקט תעשייתי כללה באופן ברור מאליו תרחיש שכזה.
--- סוף עמוד 13 ---
33. כך או כך, די לנו בכל האמור לעיל, כדי לקבוע כי הונחה בפנינו תשתית ראייתית לכך, שבין הצדדים אכן נטוש סכסוך אותנטי, באופן שבהתאם להלכה הפסוקה, מקים להם זכות, ולבורסה – חובה, לקיים הידברות ומשא ומתן, חרף קיומם של סעיפי מיצוי זכויות ושקט תעשייתי. מכאן, מתבקשת מאליה מסקנתנו, כי סירוב ההנהלה לקיים הידברות עם נציגי המשיבים, רק בשל העובדה שהוכרז סכסוך עבודה, מקימה למשיבים עילה מוצדקת להכריז על סכסוך עבודה, כפי שעשו.
34. לאור כל האמור לעיל, ראינו לדחות את הבקשה להורות על ביטול ההכרזה על סכסוך קיבוצי ואנו שבים וקוראים לצדדים, כפי שעשינו מהרגע הראשון, לשוב ללא דיחוי למסלול הידברות, וללא כל תנאי.
35. כמקובל בהליכים מסוג זה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ג' כסלו תש"פ, (01 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
הלו הרמור
נציגת ציבור עובדים
אורן שגב, שופט
חגי רם
נציג ציבור מעסיקים