משכך, אפנה עתה לבחון מהו הנזק אשר עלול להיגרם לבנק ככל שתתקבל בקשת המבקשים לסעד זמני המורה לבנק לאפשר העברות כספים עבור ייצוגם המשפטי במסגרת הערעור דנן.
17. כפי שעמדתי בהרחבה במסגרת ההחלטה בבקשת רשות הערעור, סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הבנקאות) אוסר על תאגיד בנקאי לסרב "סירוב בלתי סביר" למתן שירותים בנקאיים חיוניים לציבור. הוראה מס' 411 להוראות המפקח על הבנקים (ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור) (6.3.2017) (להלן: הוראת המפקח על הבנקים), מתייחסת באופן ספציפי לחשש כי יבוצעו באמצעות המערכת הבנקאית פעולות הנוגעות להלבנת הון או למימון טרור, ובכלל זה אף מתייחסת באופן קונקרטי לרשימה השחורה בה הוכרזו זיו והחברות (ראו: סעיפים 9(א) ו-10(יא) להוראת המפקח על הבנקים). לעניין סבירות סירובו של תאגיד בנקאי לספק שירותים בנקאיים כמשמעו בחוק הבנקאות, נקבע בסעיף 50 להוראת המפקח על הבנקים כי:
"יראו סיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו, לרבות ביצוע פעולות מסוימות בחשבון, וכן למתן שירותים למבצע פעולה שאינו רשום כבעל או כמורשה חתימה בחשבון לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, בהתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים:
(א) אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו וכן מדיניות ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על פיהם;
(ב) יסוד סביר לחשש כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור" (ההדגשה הוספה, י.ו.).
ככל שאכן מדובר בפעולה בנקאית אשר יש יסוד סביר לחשוש כי היא משמשת להלבנת הון או למימון טרור, חשוף הבנק לסיכונים משפטיים ובינלאומיים העלולים להסב לו נזק כלכלי רחב-היקף, ואף לפגוע בציבור כולו הנזקק לשירותיו (ראו: סעיף 1 להוראת המפקח על הבנקים; רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 17 (1.11.2015); רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 20 (10.9.2017); יאיר דגן המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור 55, 97-95 (2006)). עוד יש לציין בהקשר זה כי תאגידים בנקאיים כפופים אף להוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ולחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, ומשכך פעולה המקימה "חשש סביר" כאמור חושפת את הבנק אף לסנקציות פליליות (ראו: סעיפים 4-3 וסעיף 11יג לחוק איסור הלבנת הון; סעיפים 9-8 לחוק איסור מימון טרור).
18. בהתאם לכך, בהחלטה בבקשת רשות הערעור קבעתי כי ההחלטה לסגור את חשבונות המבקשים היא החלטה סבירה, מאחר שהפעילות החופשית בחשבונות מקימה יסוד סביר לחשש שהמבקשים יבצעו פעולות הקשורות להלבנת הון או למימון טרור. משכך, אף קבעתי כי הנזק שעלול להיגרם לבנק אם יימנע מסגירת החשבונות של המבקשים הוא רחב היקף, באופן המטה את מאזן הנוחות לטובתו. ואולם, השאלה שיש לברר כעת היא ספציפית יותר: האם פעולה של העברת כספים לעורכי דין בישראל לצורך ייצוג המבקשים במסגרת הערעור דנן מקימה יסוד סביר לחשש שפעולה זו תהיה קשורה להלבנת הון או למימון טרור. כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי התשובה לשאלה ממוקדת זו היא שלילית, וכי משכך הנזק אשר עשוי להיגרם לבנק כתוצאה מפעולה זו הוא זניח. אבאר דבריי.
19. ראשית, העברת תשלומים כאמור תתבצע ישירות למשרד עורכי הדין הרלוונטי בישראל, ותיעשה כנגד חשבוניות ועל-סמך מסמכים רלוונטיים לשם אבטחת ייעודה (כגון ייפוי כוח). בהקשר זה יוער כי עורכי הדין בישראל כפופים לשורה של חובות מקצועיות ואתיות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ומכוח כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, והם מוחזקים כ-"officer of the court" ונהנים מחזקה לפיה ניתן לתת אמון מלא ביושרם ובמהימנותם (ראו: סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין; והשוו: על"ע 19/88 איזמן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, פ"ד מב(4) 377, 384 (1988); על"ע 8536/07 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נ' הלברשטט, פסקה 12 (24.3.2011); מאיר שמגר "על האתיקה של המשפטן" עיוני משפט יא(2) 171 (1986)). יתרה מזאת, צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014, אשר נכנס לתוקפו בספטמבר 2015, משית על עורכי הדין באופן ספציפי חובות לפי חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור, וזאת מכוח תיקון 113 לחוק איסור הלבנת הון שעניינו "הטלת חובות על נותן שירות עסקי" (ראו שם, בסעיף 8ב; ראו גם: הודעת ועדת איסור הלבנת הון – לשכת עורכי הדין בישראל, "חובות עורכי הדין לפי צו איסור הלבנת הון" (27.9.2016); אביה אלף "עורך הדין – 'שומר סף' או 'שוטר סף'? 'הכר את הלקוח' ע"פ חוק איסור הלבנת הון" המשפט כ 269, 271 (התשע"ה)). אני סבורה כי בהתחשב בחובותיהם של עורכי דין בישראל, ובעובדה שהכספים האמורים יועברו ישירות אל מייצגי המבקשים בערעור דנן, נדמה כי החשש שסכומים אלה ישמשו למטרות אסורות מתאיין.
20. שנית, הסכום שנועד לממן את ייצוגם המשפטי של המבקשים בהליך ערעור יחיד אינו גבוה (וזאת במיוחד בשים לב לכך שהסכומים המוקפאים בבנק מגיעים לסך של מיליוני ש"ח). גם בכך יש כדי להפחית מהחשש שסכומים אלה ישמשו להלבנת הון או למימון טרור.
21. שלישית, ולכך חשיבות מיוחדת, במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הבנק עצמו הסכים לשחרר סכום של עד 300,000 דולר לשם ייצוגם המשפטי של המבקשים בארצות הברית. גם אם כטענתו ניתנה הסכמה זו "לפנים משורת הדין", היא מעידה כי אף לשיטת הבנק עצמו אין יסוד סביר לחשש כי פעולה בנקאית זו תשמש להלבנת הון או למימון טרור.
22. לבסוף, לכל האמור יש להוסיף את העולה מהוראות הדין האמריקאי הנוגע לענייננו. כאמור, הוראת המפקח על הבנקים מתייחסת באופן קונקרטי לרשימה השחורה, ומשכך יש להביא במניין השיקולים לעניין בחינת הנזק הפוטנציאלי לבנק אף את ההוראות הרלוונטיות במסגרתה.
התקנות הפדראליות של משרד האוצר האמריקאי מכילות פרק ייעודי העוסק באסדרת הסנקציות הנוגעות לדרום סודן ("South Sudan Sanctions Regulations"). תקנה 31 C.F.R. § 558.506 (2014) לפרק זה, אשר כותרתה "Provision of certain legal services authorized", קובעת כך:
"(a) The provision of the following legal services to or on behalf of persons whose property and interests in property are blocked pursuant to § 558.201 (ובכלל זה, ישויות אשר הוכרזו ברשימה השחורה, י.ו.) or any further Executive orders relating to the national emergency declared in Executive Order 13664 of April 3, 2014, is authorized, provided that receipt of payment of professional fees and reimbursement of incurred expenses must be specifically licensed or otherwise authorized pursuant to § 558.507:
[…] (2) Representation of persons named as defendants in or otherwise made parties to legal, arbitration, or administrative proceedings before any U.S. federal, state, or local court or agency […]".
הנה כי כן, התקנה האמורה מתירה העברת כספים עבור ייצוג משפטי של ישויות אשר הוכרזו ברשימה השחורה במסגרת ההליכים המשפטיים והמנהליים שהם צד להם בארצות הברית. עוד יש להעיר כי בצד ההיתר האמור לתשלום כספים עבור ייצוג משפטי, קבוע בפרק זה היתר לתשלום כספים גם עבור שירותים רפואיים דחופים (ראו: תקנה 31 C.F.R. § 558.508 (2014), בכותרת "Authorization of emergency medical services"). דומה כי יש בכך כדי ללמד על יחסן של התקנות הפדראליות הרלוונטיות בענייננו לזכות לייצוג משפטי במסגרת ההליכים כאל צורך בסיסי אשר אין למנוע מאדם אשר הוכרז ברשימה השחורה, כשם שאין למנוע ממנו טיפול רפואי דחוף. הוראות אלו שבדין האמריקאי הנוגע לענייננו מחזקות אף הן את האמור ביחס לשאלת הנזק הפוטנציאלי שאליו ייחשף הבנק ככל שיינתן הסעד הזמני המבוקש.
23. סיכום הדברים עד כה מעלה כי מתווה העברת הכספים ישירות לעורכי הדין בישראל כנגד קבלות ומסמכים רלוונטיים; היקפו המוגבל של הסכום הנדרש לצורך ייצוג משפטי בערעור יחיד; הסכמת הבנק להעברת סכום של 300,000 דולר לצורך ייצוג משפטי של המבקשים בארצות הברית; והוראות הדין האמריקאי בנדון – תומכים כולם במסקנה כי לא מתקיים יסוד סביר לחשש כי העברת הכספים האמורה תהיה קשורה להלבנת הון או למימון טרור. משכך, אף פוחת באופן משמעותי הסיכון כי העברת כספים לצורך ייצוגם המשפטי של המבקשים במסגרת הערעור דנן תחשוף את הבנק לסנקציות כלכליות ולסיכונים משפטיים.
24. לנוכח כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי שיקולי מאזן הנוחות בענייננו מטים את הכף לטובת המבקשים בכל הנוגע לשחרור כספים עבור ייצוגם המשפטי במסגרת הערעור דנן. כאמור, הפגיעה המסוימת בזכותם של המבקשים לבחור את ייצוגם המשפטי גוברת במקרה הנדון על הפגיעה בבנק, באשר הסיכוי שפגיעה כזו תתממש אינה סבירה כמפורט לעיל. אשר על כן, על הבנק לאפשר למבקשים לשחרר כספים מחשבונותיהם המנוהלים אצלו, בסך שלא יעלה על 50,000 ש"ח, וזאת ישירות אל משרד עורכי דין מורשה בישראל וכנגד הצגת חשבוניות, וכן בכפוף להמצאת ייפוי כוח לייצוג המבקשים במסגרת הערעור וכל מסמך נוסף הנדרש לבנק לצורך ביצוע העברת הכספים האמורה ואבטחתה.
25. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בפסקה 24.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח בכסלו התש"ף (26.12.2019).
ש ו פ ט ת