--- סוף עמוד 3 ---
וכי בעבר התובעת פנתה אליו במצוקה על מנת להתמודד מול השלטונות בסין, ואכן הוא נחלץ לעזרתה; גם לאחר שנעצרה התובעת עצמה על ידי השלטונות בסין, לא היסס הנתבע, כך על-פי הצהרתו, ונסע לסין לתמוך בה, בתובעת, אולם לאור עיכובה על ידי השלטונות הסיניים, לא יכולה היתה לעזוב את סין.
10. הנתבע מציין שהנתבעת הבטיחה לפצותו על עזרתו הרבה ושירותיו, והיא התחייבה לשלם לו סכום של 1,500,000 $ בגין שירותיו אלו, וכן בגין חוב קודם של אמה ושלה כלפיו;
הנתבע מציין כי ביום 25.4.17 בעת שהותם בסין העבירה התובעת לחשבונו למעלה ממיליון דולר ארה"ב.
הנתבע מפרט ומציין שאמנם התובעת ביקשה להעביר לו עוד כ- 440,000 $ עבור יצירות אומנות, אולם אלה לא הועברו אליה, ולכן לא שילמה עליהם, מטבע הדברים.
11. הנתבע מציין שהוא היה עבור התובעת "כסלע של יציבות ושקט בסערה אליה נקלעה".
הנתבע ציין שהוא והתובעת הקימו מיזם משותף של השקעות מחוץ לסין כאשר התובעת התחייבה להעמיד הלוואת בעלים של 12 מיליון דולר לאורך 12 שנים (אלא אם מי מהצדדים יבטלו), כאשר היא העבירה את התשלום עבור השנה הראשונה בלבד, וכתוצאה מכך "המיזם המשותף איבד מומנטום ונעצר"; הנתבע מציין שאמנם הוא ביקש לקיים את המיזם אולם משהבין שאין בכוונת התובעת להמשיך בו, הוא חדל מלקדם עסקאות במסגרתו. הנתבע גם לא דיבר עם התובעת עוד על המיזם "מחשש להאזנות השלטונות בסין".
12. הנתבע טוען שלאחר שחרורה של התובעת מהמעצר בסין, הודיעה לו שלא תוכל לעמוד בהתחייבותה להעביר מיליון דולר כל שנה, ובשים לב לתשלום בגין פעילותו וייעוצו עד לאותה עת, ועוד 400,000 $ בגין הסיכון אותו לקח על עצמו הנתבע רק בעצם הקשר בינו לבין המשפחה והפסד העסקאות בסין, התחייבה התובעת לשלם לו סכום של כ-945,000 $.
13. הנתבע מפרט ומציין שהקשר הטוב בין התובעת לבינו התקרר, וזאת בשל העובדה שבן זוגה של התובעת, כריסטיאן יוהנס ווב ("כריס") הסית אותה כנגדו "והרעיל את נפשה" בדברים כאילו הוא, הנתבע, חושק אך בכספה, דבר שגרם לה לחשוד בטוהר כוונותיו.
14. הנתבע ניסה לשמור על קשר עם התובעת, אולם הבין שהיא מפנה לו כתף קרה, ולמרות כך קיווה לאורך הדרך שמעשיו בעבר, עת הייתה במצוקה, יעמדו לזכותו וידברו בעד עצמם, אולם בשל החשש מהרשויות בסין, לא הצליח לשוחח איתה ישירות.
--- סוף עמוד 4 ---
15. והנה – כך טוען הנתבע – התובעת כרעה תחת החשדות שנטעו בה כלפיו כריס ואדם נוסף - עופר לוין, איש עסקים אותו הכירו התובעת והנתבע במסגרת עסקים בסין בשנים 2015- 2017, והיא שכרה שירותי עורכי דין בישראל וחוקרים פרטיים על מנת שיפעלו להשיב לה את הכספים שהשקיעה במיזם המשותף (על פי הסכם הפשרה).