25. מכאן עולות מסקנות ברורות ומתבקשות מאליהן:
א. המילה "השעיה" בהקשרם של "השינויים המחוייבים" אשר נגזרים מההבדל בין עורך דין, חבר בלשכה, לבין מועמד – משמעה פסילה מלהתקבל כחבר בלשכה ומלקבל רישיון לעסוק במקצוע עריכת הדין למשך תקופה קצובה.
--- סוף עמוד 10 ---
ב. המילים "הוצאה מן הלשכה" בהקשרם של "השינויים המחוייבים" אשר נגזרים מההבדל בין עורך דין, חבר בלשכה, לבין מועמד – משמען פסילה מלהתקבל כחבר בלשכה ומלקבל רישיון לעסוק במקצוע עריכת הדין לצמיתות.
26. כפועל יוצא מכך, סמכותו של בית הדין למשמעת להורות בגזר הדין כי עונש ההשעיה אשר הושת על הנאשם, כולו או מקצתו, יהא על תנאי, כאמור בסעיף 68א(א) לחוק, ללא ספק חלה גם על נאשם שהינו מועמד לקבלה כחבר בלשכה. הערכאות קמא צדקו אפוא בפירוש שהעניקו לאמור בסעיפים 41, 68 ו-68א(א) לחוק.
27. ככל שמסקנתי זו צריכה חיזוק, היא מקבלת אותו מהכלל הפרשני שמחייבנו לתת משקל לפרשנותו של דבר חקיקה מקצועי או רגולטורי שהרשות המינהלית, המופקדת על הפעלתו של אותו חיקוק, בחרה לתת לו (ראו: בג"ץ 2875/18 התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבניין נ' ממשלת ישראל [פורסם בנבו] (18.6.2019), פסקאות 28-27 לפסק דינה של השופטת י' וילנר; וכן רע"א 9778/16 זליגמן נ' הפניקס החברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 34-33 (31.5.2018) (להלן: עניין זליגמן)). כלל זה חל אף ביתר שאת על הפרשנות המקובלת אצל גוף מקצועי שהינו טריבונל בעל סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות, כדוגמת בתי דין למשמעת אשר פועלים מכוח דין (ראו והשוו: עניין זליגמן, פסקה 37). מסיבה זו, בקשת המבקשת לא תצלח גם אם נצא מן ההנחה כי פירושה ביחס לאמור בסעיפים 41, 68 ו-68א(א) לחוק הינו שקול לפירושם של בתי הדין למשמעת.
28. הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' באייר התשפ"א (2.5.2021).
ש ו פ ט