באותו מועד שלחה BeamMed לצ'רלס את הודעת הביטול של מעמדו הרשמי כנציגה של BeamMed בסין כמו גם של חברת סאנלייט (termination of your position as Chief Representative), נספח 40 לתצהיר זמיר). המכתב כתוב על נייר של חברת HIL וחתום עליו אדם בשם Zach Lichtblau.
ביום 26.11.09 נחסמה הגישה של צ'רלס לתיבת הדוא"ל שלו בBeamMed (סעיף 6 לת/7 ו-ת/8).
ביום 2.12.09 שלח משרד עו"ד צבי טמיר, ב"כ התובעות, מכתב ל- BeamMed. המכתב נכתב בשמם של צ'רלס ושן לאק (נספח יב' לכתב התביעה המתוקן). עו"ד טמיר מציין כי לקוחותיו הם צ'רלס ושן לאק. חברת טו-ווין אינה נזכרת במכתב זה.
ביום 31.12.09 שולח צ'רלס לזמיר מייל (נספח 4 לתצהירו השני של צ'רלס, בעמ' 55), ובו מציין צ'רלס כי BeamMed גרמה לו נזקים רבים בכך שלא שלחה סחורה בגין כספים שקיבלה.
ביום 2.1.2010 שלח צ'רלס מייל נוסף לזמיר (נספח 4 לתצהירו השני של צ'רלס, בעמ' 49), בו הוא מציין כי BeamMed חייבת לו סכום של 265,000 דולר, בגין מוצרים שלא סופקו. צ'רלס מבקש מ-BeamMed לשלוח את המוצרים או להחזיר את הכסף. צ'רלס מזכיר במייל, כי בנוסף הוא זכאי לפיצוי על נזקים שנגרמו לו.
ביולי 2010 הוגשה התביעה שלפניי.
2. ההליכים בתביעה שלפניי
כתב התביעה המקורי הוגש ע"י התובעות ביום 17.7.2010. תובענה להפרת הסכם הפצה שנחתם בין שן לאק ל-BeamMed, וכן השבת כספי רכישת מוצרים שהועברו ל-BeamMed מכוח הסכמי רכישת ציוד בין טו-ווין ל-BeamMed. עם זאת, בפתח כתב התביעה הובהר כי שן לאק היא התובעת ואילו טו-ווין צורפה כנתבעת פורמלית.
ביום 1.11.2010 הוגש כתב ההגנה ולצידו תביעה שכנגד ע"י BeamMed.
בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טענה BeamMed כי צ'רלס ושן לאק הונו אותה רימו אותה וגנבו ממנה, וכי הדברים התבררו ל-BeamMed רק בשלהי 2009, ערב ביטול חוזה ההפצה עם שן לאק. בסעיפים 14-9 לכתב ההגנה ביקשה BeamMed למחוק את טו-ווין כתובעת פורמלית שכן, לטענתה לא התבקש כל סעד בשמה.
ביום 20.2.11, בעוד מנהלים הצדדים הליכים מקדמיים, הגישה BeamMed בקשה לחיוב התובעת, שן לאק, והתובעת הפורמלית טו-ווין, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. לבקשה צורף תצהיר של מר גלעד זמיר, מיום 3.2.11 (להלן: תצהיר זמיר בבקשה להפקדת ערובה). בסעיף 9.1 לתצהירו עמד זמיר על כך שהכספים שהשבתם נתבעת, ששולמו בגין סחורה שלא סופקה, שולמו ע"י טו-ווין, ולכן שאן-לאק, התובעת, אינה רשאית לתבוע כספים אלו. לאחר שהוגשה תגובה ותשובה, וכיון שהתצהירים סתרו זה את זה בשאלת היכולות הכלכליות של התובעות, נקבע דיון לחקירת מצהירים בבקשה.
ביום 6.8.12, טרם חקירת המצהירים, הגישו התובעות בקשה לתיקון כתב התביעה בשני עניינים. הראשון, הוספת טו-ווין כתובעת נפרדת, בעיקר לאור טענות BeamMed כי היא זו שהעבירה את הכספים בגין הסחורה ועל כן שן לאק אינה רשאית לתבוע את אותם כספים. השני, תביעה לגרם הפרת חוזה. לטענת התובעות, בהליכי גילוי המסמכים התברר להם כי בנושא הפרת בלעדיות ההפצה של שן לאק על ידי BeamMed, נשלחו המוצרים המפרים ע"י חברת ויורה בע"מ (להלן: ויורה), לחברת יבוא יצוא סינית בשם Shanghai Sunshine Advanced Technology Corporation (להלן: סאנשיין שנחאי). לטענת התובעות, BeamMed טענה בכתב ההגנה כי לא שיווקה סחורה מפרה בסין. לטענתן, המוצרים המדוברים נמכרו באמצעות חברת בת שלה בשם סאל-מד בע"מ (להלן: סאל-מד), לחברה ישראלית אחרת ששמה אל גלובל טרייד (להלן: אל גולבל), מתוך ידיעה שהמוצרים אמורים להישלח להונג קונג (סעיף 47 לכתב ההגנה). מאוחר יותר, במענה לשאלון, תיקנה BeamMed ואמרה שהמוצרים הללו היו מיועדים להישלח לויטנאם ולא להונג קונג.
התובעות טענו כי בעקבות גילוי המסמכים התבררו הקשרים בין החברות, וכמו כן התברר שמר דני ארז שהינו בעל מניות הן באל גלובל, הן בויורה סייע בהעברת המוצרים המפרים. לאור זאת ביקשו הנתבעות להוסיף כנתבעות את סאל-מד, מר דני ארז, חברת אל גלובל וחברת ויורה, בעילה של גרם הפרת חוזה.
BeamMed התנגדה לתיקון. אשר להוספת טו-ווין כתובעת הטענה הייתה שמדובר בשינוי עובדתי שאין לו מקום שנתיים לאחר הגשת התביעה המקורית, ורק בעקבות תגובת BeamMed. אשר להוספת נתבעים נטען כי חלק מהמידע היה ידוע (כך אחד המסמכים שצורף לתביעה נושא את שמה של חברת ויורה). ביום 27.12.12 התקיימה חקירת מצהירים לעניין הבקשה להפקדת ערובה וכן דיון בבקשה לתיקון כתב תביעה.
בהחלטתי בסיום החקירות, דחיתי את הבקשה לתקן את כתב התביעה ע"י הוספת טו-ווין כתובעת, שכן ממילא הופיעה כתובעת פורמלית, וכן דחיתי את הבקשה להוספת נתבעים בעילה של גרם הפרת חוזה, בעיקר משום שהתובעות יכולות היו עם הגשת התביעה או בסמוך לאחר מכן לעמוד על האופן בו הועברו המוצרים המפרים כטענתן, לסין. עם זאת התרתי לתובעות להוסיף סעד כספי כנגד הנתבעת בעילה של הפרת הסכם הבלעדיות, וכן סעד של השבת כספים לטו-ווין. עוד הוריתי לתובעות להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת בסכום של 150,000 ₪. ב-9..5.13 הופקדה הערובה והוגש כתב תביעה מתוקן ובהמשך כתבי טענות מתוקנים (האחרון בהם הוגש ביום 18.7.13).
בנובמבר 2013 החלו הצדדים בהליכים מקדמיים (שאלונים וגילוי מסמכים) בעקבות כתבי הטענות המתוקנים, ניתנו החלטות והוריתי על הגשת תצהירים. התצהירים האחרונים הוגשו ביום 1.9.2015, לאחר אין ספור בקשות דחיה (כאשר באחת הפעמים הוגשה בקשה לארכה ע"י הנתבעת רק לאחר שבית המשפט התרה בה כי אם לא תגיש תצהירים תתקבל התובענה).
מטעם התובעות הוגשו שני תצהירים של צ'רלס, הראשון בתמיכה לבקשה לתיקון כתב התביעה (להלן: תצהירו הראשון של צ'רלס), והשני במסגרת תצהירים מטעם ההגנה בתביעה שכנגדו (להלן: תצהירו השני של צ'רלס), תצהיר של Ly Yi, בנוגע לחקירתה של רייצ'ל במשטרה בסין, תצהיר של Cai Xiaotao (להלן: מר קאי, מנכ"ל טו-ווין החל משנת 2003); תצהיר של Xie Jianping להלן: שייה, שהיה עובד משרד הנציגות בתקופת סאנלייט ותצהיר Tony Yu (Yu Botao) שהועסקת במשרד המייצג בין 2006 ל-2008 בצד הטכני. כן הוגשה חוו"ד של רו"ח וכלכלן נעם פרדס בנוגע לאופן ההתאגדות והפעילות של חברות זרות בסין, נהלי רישום מוצרים רפואיים ותרופות בסין וחישוב גובה ההפסד לכל אחת מהתובעות מההפרה הנטענת של הנתבעת. בתמיכה להגנת התובעות בתביעה שכנגד הוגש גם תצהיר של אמיר נוי, שהיה נציג סאנלייט בסין, ולאחר מכן מנהלה הכללי עד למכירתה לנתבעת. אקדים את המאוחר ואציין ש- Ly Yi ו-Tony Yu לא הגיעו לעדות ותצהיריהם הוצאו מתיק בית המשפט.
הנתבעת הגישה תצהירים של מר גלעד זמיר, סמנכ"ל השיווק בחברה, וכן תצהירים של סטף ורייצ'ל שהיו עובדי שן לאק, ועכשיו הם בעלי מניות ומנהלי ביימד שהיא חברת ההפצה של הנתבעת בסין.יש לציין שיו צ'י, שהייתה הרוח החיה מאחורי הקמת ביימד והעברת ההפצה של BeamMed אליה, לא הובאה לעדות. גם טל מרום, שהיה מנכ"ל החברה ואחראי למגעים לחתימת הסכם ההפצה עם שן לאק, ושותף לכל המגעים נשוא ההליך, לא הובא לעדות.
על אף שהיו שני סבבים של הליכים מקדמיים, בקדם המשפט חזר וטען ב"כ התובעות כי הנתבעת מסתירה מסמכים ביניהם התכתבויות שונות עם גורמים בסין, וניתנו הנחיות בעניין זה, לבסוף נחשף חלק מהתכתבות משמעותית בין זמיר, יו צ'י, סטף ורייצ'ל במהלך החודשים קודם לביטול הסכם ההפצה עם שן לאק, רק במועד ההוכחות השביעי, מתוך שמונה ימי הוכחות שהתקיימו בחודש ספטמבר 2016. במועד זה, לאחר שלבד מגלעד זמיר, שהיה באמצע עדותו, סיימו כל העדים את עדויותיהם, התברר שהתכתבויות בין זמיר, יו צ'י סטף ורייצ'ל, שנטען שהוכנו לקראת המשפט אינם מסמכים שהוכנו כהכנה למשפט, שכן היו מוקדמים לכך, ועל כן אינם חסויים. הדברים התבררו מעדותו של זמיר שנשאל במהלך עדותו בהוכחות אם בנובמבר 2009 חשב שיגיעו להליכים משפטיים והשיב בשלילה (עדותו בעמ',598 לפר' מיום 26.9.16, ש' 12-7). זאת, בניגוד גמור להצהרתו בתשובה לשאלון (שאלה ותשובה 5 ב-ת/1 ובת/2, שם הצהיר זמיר כי כל החומרים והמיילים עם יו צ'י, סטף ורייצ'ל הינם "חסוי. המידע נמסר בעל פה ובאמצעות המייל, המסמכים חסויים כחומר הכנה למשפט." היינו, העובדה כי המסמכים לא היו לפני בית המשפט וכלל העדים, נבעה מתשובתו של זמיר בתשובה לשאלון, שהתבררה כלא נכונה רק לקראת אמצע חקירתו. לאור זאת, הוריתי על הגשת המסמכים, והם הועברו לידי ב"כ התובעות ערב דיון ההוכחות האחרון. יש לכך חשיבות רבה כי הרבה מהסתירות בעדויות עולות לאור אותם מיילים מזמן אמת, שכלל העדים, לרבות זמיר במחצית הראשונה של עדותו, סברו שהם אינם לפני הצד שכנגד ובית המשפט (להלן: המיילים שהוצגו באיחור).
טרם אעבור לדון בתובענות לגופן, אציין כי בעימוד הפרוטוקול נפלו שתי תקלות. האחת, בעימוד של הפרוטוקול בבקשה להפקדת ערובה ותיקון כתב תביעה (פרוטוקול מיום 2.12.12. הפרוטוקול כולל 77 עמודים (77-1). עמודים אלו מופיעים שוב במועד ההוכחות הראשון ביום 7.9.16. על כן ההפנייה לעמודים אלו תהיה לאותם עמודים כפי שהופיעו במועד ההוכחות, וכאשר מדובר בבקשה להפקדת ערובה יצויין הדבר מפורשות. תקלה שנייה נפלה בעימוד בשלושת מועדי ההוכחות האחרונים, כך שחלק מהעמודים חוזרים על עצמם. עד לדיון ביום 21.9.16 מספרי העמודים רציפים. הפרוטוקול מיום 22.9.16 כולל עמודים 676-566; הפרוטוקול מיום 26.9.16 כולל עמודים 666-569 והפרוטוקול מיום 27.9.16 כולל עמודים 738-667. מכאן, עמודים 676-569 מופיעים יותר מפעם אחת. על כן ככל שתהיה הפניה לעמודים אלו בפסק הדין ההפניה תהיה הן למספרי עמודים, הן לתאריך הפרוטוקול. ככל שמדובר על מספרי עמודים שאינם כלולים בטווח זה, ההפניה תהיה למספרי עמודים בלבד (לאור האמור לא היה מקום לטרוניית ב"כ הנתבעת בפתח סיכומיו, על ב"כ התובעות שהפנה למועדי הדיונים, ככל הנראה בשל תקלה זו).
דיון והכרעה
דרך הילוכי תהיה כזו. בתחילה אעמוד על הערכת העדויות ומהימנות העדים. לאחר מכן אדון בתביעות השונות. ראשית בתביעתה של טו-ווין, להשבת כספים ששילמה כנגד סחורה שלא סופקה לה; לאחר מכן תביעתה של שן לאק בגין הנזקים שנגרמו לה בשל ההפרות הנטענות מצד הנתבעת, ובשל העובדה שהסכם ההפצה הופסק ללא הודעה מוקדמת כנדרש בהסכם עצמו. לבסוף, אדון בתביעה שכנגד שהגישה BeamMed כנגד צ'רלס ושן לאק על הפרות נטענות של ההסכמים עמה, הן הסכם העבודה שחתם צ'רלס מול חברת סאנלייט הן הפרת חובות אמון שהוא חב ל- BeamMed, הן כספים שקיבלה שן לאק, לטענת התובעת שכנגד, כנגד שדרוגים שביצעה ללא ידיעת BeamMed.
3. על הראיות
בטרם אנתח את מערך ההסכמים וטענות הצדדים אבהיר כי מרבית העדים משני הצדדים לא היו מהימנים בעיני, כפי שאפרט להלן. בנוסף, אשר לנתבעת, זו נמנעה מהבאת שני עדי מפתח בפרשה, גב' יו צ'י ומר טל מרום, ויש בכך להחליש את הבסיס הראייתי של התביעה שכנגד. אנתח תחילה את העדויות ולאחר מכן אעמוד על ההשלכות של העדים שהנתבעת נמנעה מלהביא.
3.1. עדות עדי התובעות (והנתבעים שכנגד)
3.1.א. עדותו של צ'רלס
יש להדגיש כי צ'רלס שהה באולם במסגרת חקירת כל עדי התביעה, על אף שהובהר לו כי הדבר עלול לפגוע במשקל עדותו. צ'רלס גם הבין את דברי העדים שלא מפי המתורגמנית, ואף התייחס לכך בעדותו שלו. כמובן, שהדבר מפחית ממשקל עדותו, שגם כך לא הייתה מהימנה.
צ'רלס העיד במשך שעות ארוכות, ומרבית תשובותיו היו מתחמקות והוא נמנע מלהשיב לשאלות. כדי לוודא שאין מדובר במגבלות תרבות, שפה או תקשורת, ניתנו לצ'רלס כל ההזדמנויות, להעיד בסינית באמצעות מתורגמן, להעיד באנגלית, להעיד באנגלית בנוכחות מתורגמן, אבל לבסוף לא היה מנוס מלהגיע למסקנה כי אינו משיב לשאלות (ראו דבריי לעד בעמ' 268 לפר', ש' 10-5; עמ' 269 לפר' ש' 13-3; עמ' 280 לפר', ש' 12-9 עמ' 418 לפר', ש' 15-14; ועמ' 421 לפר' ש' 20-19 וש' 23). על כן לא ביססתי כל ממצא על דבריו.
3.1.ב. עדותו של מר שייה
מר שייה עובד כיום עם צ'רלס בשן לאק ועל כן יש לבחון בזהירות יתרה את עדותו. בנוסף, הנסיבות של עזיבתו את המשרד המייצג עם העברת הנציגות לשן לאק (בשנת 2008), וחזרתו לעבוד בשן לאק (בשנת 2009), נותרו לוטים בערפל. העד טען שמדובר בנסיבות אישיות פרטיות (עמ' 84 לפר' ש' 9-7 לגבי עזיבתו, ועמ' 90 לפר' ש' 1 לגבי חזרתו). אולם, העובדה שחזרתו נבעה, לדבריו שלו, מפניית סטף ורייצ'ל אליו במטרה שיחבור אליהם, והעובדה שחרף חבירה אליהם חזר לשן לאק והמשיך לעבוד לצד צ'ארלס, מחייבת פירוט של הנסיבות, ממנו נמנע העד, ולכן קשה לבסס ממצאים על עדותו.
בנוסף, עדותו לגבי הפגישה בסין בנובמבר 2009, פגישה בה טענה BeamMed כי גילתה את מעלליו של צ'רלס, והיא שהביאה, בסופו של יום, לביטול הסכם ההפצה עמו, לא הייתה קוהרנטית וסתרה את עדותו של צ'רלס עצמו לגבי אותה פגישה. מר שייה טען בעדותו כי הוא זוכר שבפגישה היו ויכוחים על עניין הרישיונות, אבל ציין בתצהירו כי לא היה רמז לכך שבכוונת נציגי BeamMed, זמיר ומרום, לבטל את ההסכם. זאת, בעוד שצ'רלס בתצהירו ציין שמרום איים עליו במפורש בפגישה שאם לא ישיב את הרישונות הוא יבטל את ההסכם באופן מיידי, כפי שהעיד גם זמיר. כשהוצגו לו הדברים שינה מר שייה את גרסתו ואמר שאינו זוכר (עמ' 103 לפר' ש' 10-עמ' 104 לפר' ש' 14), ובהמשך שוב שינה ואמר שאולי הוא לא הבין את מה שנאמר, כי אינו מבין טוב אנגלית (עמ' 105 לפר' ש' 22-20). נראה היה כי העד בוחן בדיוק מה אמר צ'רלס, הבוס שלו אז והיום, ומנסה להתאים את עדותו לזו של צ'רלס. על כן לא ביססתי כל ממצא גם על עדותו שלו.
3.1.ג. עדות מר אמיר נוי
מהחומר שצורף לכתבי הטענות עולה שיו צ'י, אותה החליף מר נוי בצ'רלס, ייחסה לו שיתוף פעולה עם צ'רלס במרמה כלפי סאנלייט וחלוקה ברווחים. מר נוי, על אף שהיה מנהל בכיר ולבסוף מנכ"ל סאנלייט בשעתו, דחה את הטענות בשאט נפש, אך לצורך כך היה עליו לצדד בעדותו של צ'ארלס. מר נוי גם הכפיש בעדותו את יו צ'י, כמי שהוחלפה על ידו לאחר שהיא עצמה נקטה במעשים לא חוקיים עת ניהלה את משרד הנציגות. לכן, לא ביססתי ממצאים על עדותו בנוגע להתנהלותו של צ'רלס מזה ויו צ'י מזה. עם זאת, התייחסתי לעדותו לגבי מה שהיה מקובל בסין באותה תקופה, ככל שהדבר עלה בקנה אחד עם עדויות נוספות.