"כבאים עלולים להיות חשופים במקביל לכמות גדולה של כימקאלים שונים, בניהם מספר חומרים הידועים כמסרטנים. קיים קושי לבצע מדידות סביבתיות במהלך עבודתם של הכבאים ולכן רוב המחקרים אינם מסתמכים על נתוני חשיפות, או עושים שימוש במידע עקיף היכול לרמז על סוג ומידת החשיפה (ותק, מספר משוער של "הקפצות" לשריפות, סוגי השריפות – חורש/עירוניות וכו'". ובהמשך:
"קיים קושי לקשור מחלות בקרב כבאים לחשיפה ספציפית בשל ריבוי החשיפות, היעדר היכולת לבודדן והיעדר אמצעים לבצע הערכה מדויקת של החשיפות. מסיבה זו, רוב המחקרים עוסקים בחיפוש שכיחות יתר של מחלות שונות אצל כבאים מבלי יכולת לייחס תחלואת היתר לחשיפה ספציפית". ובהמשך, בחוות דעתה המשלימה מיום 30.6.11, ציינה ד"ר שיינר כדלקמן:
"כפי שפירטתי בחוות דעתי הראשונה מקצוע בכבאות קשור בחשיפות פוטנציאליות לחומרים מזיקים רבים. חלקם בעלי פוטנציאל מסרטן, כולל בנזן. מידת החשיפה האישית לא ניתנת לכימות מאחר שתלויה בסוג החומרים העולים באש, במשך השהיה של הכבאי במקום השריפה, במידת האוורור, בסוג אמצעי המיגון ובאופן השימוש בהם, מסיבה זו, רוב המחקרים עוסקים בחיפוש שכיחות יתר של מחלות שונות אצל כבאים מבלי יכול לייחס תחלואת היתר לחשיפה ספציפית".
החשיפה לבנזן
סוגיית הקשר הסיבתי בנוגע לחשיפה הספציפית לבנזן והיקפה של החשיפה, הובהרו היטב במסגרת חוות דעתה של המומחית, וכן קיבלו חיזוקים נוספים במסגרת חוות הדעת המשלימה.
במסגרת חוות דעתה הראשונה, עמדה המומחית על הגורמים התעסוקתיים הנזכרים בספרות הרפואית אשר מייחסים חשד "מוגבר להתפתחות MM" הכוללים בין היתר בנזן: "גורמים תעסוקתיים הנזכרים בספרות הרפואית כחשודים בקשר עם סיכון מוגבר להתפתחות MM כוללים חשיפה לקרינה מייננת, לחומרי הדברה, לבנזן ולממיסים אורגניים אחרים.
--- סוף עמוד 52 ---
בספר מחלות המקצוע של hunter נזכר רק בנזן כחשוד בגרימת MM. בספר היסוד ברפואה תעסוקתית של Rosenstock וחב' מזכירים קרינה מייננת וחשיפה תעסוקתית לבנזן כגורמי סיכון ל – MM...". ובהמשך לחוות הדעת –
"בתרגום חופשי למרות שאין קשר ודאי בין חשיפה תעסוקתית ובין הסיכון ל – MM, מחקרים אפידמיולוגיים רבים מציעים אפשרות של קשר. קשרים נצפו עם חשיפה לתוצרי נפט, בנזן...".
המומחית אומנם הוסיפה בהמשך כי בהתאם "להחלטת IARC משנת 2010...באדם קיימת עדות מוגבלת לקשר סיבתי בין בנזן לבין MM...", ואולם הפנתה לאחר מכן לשלושה מחקרים חדשים אשר עשוים לשנות את מסקנת ה – IARC משנת 2010: "במקרה של כבאים וסיכון ל – MM, הערכת IARC משנת 2010 נשענת על מידע חלקי. אין לשלול אפשרות, כי הרחבת בסיס המידע שביסודה בשלושת המחקרים החדשים שנדונו לעיל, היה עשוי לשנות את המסקנות והסיכום שהתקבלו. סך המחקרים בשאלת קשר סיבתי בין עבודה בכבאות לבין MM אינו גדול, לכן 3 מחקרים עשויים לשנות מסקנות ועמדות. כך לדוגמא, אחד המחקרים שגרעו מסבירות הקשר הסיבתי בין כבאות לבין MM לפי IARC היה המחקר של BATES משנת 2007, אלא שלאחרונה התפרסם המחקר של TSAI וחב', אף הוא על בסיס מרשם הסרטן של קליפורניה, שהיקפו נרחב יותר ונועד, בין היתר, להשלים את המידע שהתקבל מהמחקר של BATES ולהוסיף עליו. במחקר זה התקבל סיכון מוגבר (or 1.4) ל – MM". שלושת המחקרים הוזכרו בחוות דעתו של דר' אלון פרץ, אליה הפנתה המומחית בעמ' 6 לחוות הדעת.
בהמשך (בתשובתה לשאלה ג' לשאלות שנשאלה), ציינה המומחית כי "עבודת התובע במשך עשרות שנים בכיבוי שריפות, תוך חשיפה בחלק ניכר מהזמן למסרטנים מוכרים רבים ובמיוחד בנזן, שנקשר לפי מקורות רבים בסיכון מוגבר ל – MM, ללא הגנה מתאימה, גרמה לו, לדעתי, לנזק סמוי מעת לעת, ולנזק מצטבר שהתבטא בתרומה להופעת MM אצלו...ניתן להניח כי חשיפה רבגונית ודינמית זו כללה לפחות בחלק מהמקרים חשיפה לבנזן...".
במסגרת חוות דעתה המשלימה מיום 15.2.18, המומחית ציינה כך –
"נוכח החשיפה החוזרת ונשנית למסרטנים ידועים, לרבות בנזן, מסרטן מוכר באדם שנקשר במחקרים גם ל – MM, הסבירות של קיום קשר כלשהו בין
--- סוף עמוד 53 ---
היות התובע מעשן לבין MM שאובחנה אצלו, עולה לדעתי על הסבירות של העדר קשר כזה".
הנה כי כן, המומחית התייחסה לחשיפה התעסוקתית המוגברת ובכלל זה לחשיפה לבנזן, אשר הביאו אותה בסופו של דבר כבר בחוות דעתה הראשונה לקביעה כי "במקרה הספציפי של עבודת התובע עשרות שנים בכיבוי אש, בתדירות גבוהה של אירועי שריפה וללא מיגון נשימתי, יש לדעתי ליישם פרשנות מחמירה של המידע הרפואי הקיים", ובהתאם לכך קביעת קיומו של קשר סיבתי בשיעור של "מעל 50%...בין עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל".
סוגיית מחלת המקצוע
"מחלת מקצוע" הוגדרה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 כ - "מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".
מחלות המקצוע מופיעות ברשימה סגורה, בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954. תקנה 46 לתקנות כאמור, קובעת כי מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה, בה חלה מבוטח בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועסק, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.
פריט 13 לרשימת מחלות המקצוע, במצוי בטור 1 לתוספת השניה ואשר חלה לגביו חזקת הסיבתיות, קובע כי "הרעלת בנזן (בנזול) ונגזרותיו" מוכרת כמחלת מקצוע בתנאים של "עבודה הכרוכה בחשיפה לבנזן ונגזרותיו", כאשר המושג "הרעלה" מוגדר כ"הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה זו".
ברי כי המומחית ד"ר תיבון-פישר שקביעותיה צוטטו לעיל, קבעה, במנומק, כי מחלתו של המנוח קשורה לעבודתו (בפרט לחשיפה לבנזן) ובוודאי שלא ניתן לומר כי קבעה ההיפך (כדרישת התקנות, לצורך הפרכת החזקה כאמור):
"העובדות המוסכמות מבהירות כי התובע עסק בכיבוי פעיל של שריפות במשך כ-33 שנה, פעם-פעמיים ביום, ועד ל-5 השנים האחרונות לעבודתו – בכל ימות השבוע. חשיפה של כבאים לפחמימנים פוליציקליים
--- סוף עמוד 54 ---
ארומטיים,ולבנזן בפרט, מוכרת בספרות הרפואית. עבודת התובע שנים רבות בחשיפה סירוגית לבנזן, במיגון חלקי, לכל היותר, ללא הגנה יעילה על דרכי הנשימה, מבוססת היטב על ידי התשתית העובדתית. בנזן הוא מסרטן מוכר באדם, ולפי מקורות רבים (כמפורט בחוות דעתי ובמענה לשאלות הבהרה קודמות) נקשר במיוחד עם סיכון מוגבר למחלות ממאירות של מערכת ייצור הדם, לרבות מיאלומה נפוצה (MM). פרסומים חדשים מחזקים עוד את ההכרה בקשר זה. לפיכך, ניתן לראות במחלת מיאלומה נפוצה (MM) מחלה שנגרמת כתוצאה מחשיפה לבנזן, ועשויה להתאים לסעיף 13 בחלק א' של רשימת מחלות המקצוע בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 (ההדגשות אינן במקור, מ.ש)" (חוות דעתה המשלימה של המומחית מיום 13.1.19).
באשר לעיתוי הופעת המחלה, המומחית קבעה כי קיימת התאמה בין עיתוי עבודתו בפועל של המנוח לבין התפרצותה של המחלה, אשר לגישתה הופיעה "בשלהי עבודתו או תוך שנה לאחר שחדל לעבוד בכיבוי שריפות, בחשיפה ללא הגנה מתאימה למסרטנים מוכרים רבים, לרבות בנזן" (חוות דעת המשלימה של המומחית מיום 16.6.19).
אם כן, תמונת המצב העולה מחוות דעת המומחית ד"ר תיבון-פישר, מובילה אותנו למסקנה אודות קיומו של קשר סיבתי במידה הנדרשת בין המחלה ממנה סבל ("MM (מיאלומה נפוצה)") לבין תנאי עבודתו, וזאת הן על הדרך המיקרוטראומה והן על דרך מחלת המקצוע.
לאמור לעיל נוסיף, כי כאשר מדובר בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי, הרי שככל שמתעורר ספק, ודאי כאשר מדובר בתחום הרפואי, ספק זה יפעל לטובת המבוטח (עבל 1055/02 סולטאן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג (97), ; ע"ע 600034/97 מבטחים – מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נגד יוסף גלאור, תק-אר 2005(1) 145).
30. סוף דבר – התביעה מתקבלת. בהתאם, יש לראות את המנוח כמי שחלה במחלת "מיאלומה נפוצה" עקב תנאי עבודתו ועל הנתבע לפעול בהתאם.
בשים לב למורכבות ההליך, ישלם הנתבע לתובעת סך של 8,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.
--- סוף עמוד 55 ---
31. כל אחד מהצדדים רשאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מן המועד שפסק הדין יומצא לו.
ניתן היום, כ"ד באב תשע"ט (25 באוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
מר אדהם פלאח
נציג ציבור (עובדים)
מירון שוורץ, נשיא
אב"ד
מר אליאס ג'טאס
נציג ציבור (מעסיקים)