החוק הראשון כמעט שלומד כל יזם הייטק או איש עסקים מתחיל, עוד בטרם הוא נגמל מהשימוש בחיתולים, הוא כי אין למסור כל מידע בטרם חתימה על הסכם סודיות מסודר. החוק הראשון שלומד עורך דין מתחיל בתחום הוא שבדיעבד בדרך כלל מתגלה שדווקא מול הגורמים שמקבלים את הגישה למידע הכי רגיש לא נחתמים שום הסכמים... האם כלל נדרש הסכם סודיות כדי להגן על הזכות של חברה במידע שלה?
כאשר מדובר ביחסים בין עובד למעביד חוקי העבודה וחוק זכויות היוצרים הישראלי יוצרים באופן עקרוני חובת אמון כלפי המעסיקים וזכות של המעסיק בתוצרי העבודה של העובדים. כאשר מדובר בקבלן חיצוני בעל גישה למאר המידע הדיגיטאלי של העסק, הדברים לעתים מורכבים יותר וכאשר לא קיימת מערכת הסכמים מסודרת נדרשים לעתים לקונסטרוקציה משפטית, כמו למשל התבססות על זכות החברה לפרטיות.
הזכות לפרטיות זכתה למעמד מיוחד ולהכרה כזכות חוקתית בישראל והיא משקפת את אופיה הדמוקרטי של המדינה. בעידן האלקטרוני חדירה לא מורשית למידע הנשמר באמצעים דיגיטליים של אדם מהווה פגיעה בזכותו לפרטיות, כמו חדירה לטריטוריה המוחשית הפרטית שלו, ואולי אף מעבר לכך, בין שמדובר בטלפון נייד שמחזיק כיום, לעיתים, את כל סיפור חייו של המחזיק בו, ובין שמדובר בחדירה למחשב, שהיא כחיטוט בחפצים האינטימיים שבמגירה בשולחן האישי.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב דובר בסכסוך הנוגע לקריסה של חברת סטרטאפ ישראלית בתחום הווידאו, והתמחתה בין היתר בפיתוח אלגוריתמים והתקנים לדחיסת מידע בווידאו לשם תקשורת ואחסון. משקיע גרמני הגיש תביעה נגד מנהלים ודירקטורים בטענה שאלה הובילו את החברה להתרסקות, ואף ניסו להרוויח בעצמם כתוצאה מכך, בעוד שהמנהלים והדירקטורים טענו כי המשקיע פעל במכוון כדי לגרום לקריסת חברת הסטרטאפ על מנת להשתלט על קניינה הרוחני. בהחלטה מקיפה ומנומקת לדבעי שניתנה בינואר, 2024, על ידי כב' השופט גרשון גונטובניק החליט בית המשפט שיש להוציא מהתיק מסמכים והודעות דוא"ל שהוציא (לאחר סיום העסקתו) סמנכ"ל טכנולוגיות של ספק שירותים טכנולוגיים לחברה, מתוך השרתים של ספק השירותים וזאת מכיוון ששליפת החומרים הייתה תוך פגיעה בפרטיות. בית המשפט הבהיר, כי הזכות לפרטיות חלה לא רק על יחיד אלא גם על תאגיד, וכי בעוד שחלק מהוראות חוק הגנת הפרטיות הישראלי לא חלות על תאגיד אלא רק על אדם פרטי, בכל הנוגע להעתקה של תכנים שלא נועדו לפרסום או שימוש בהם ללא רשות, לכל תאגיד קיימת ציפייה לגיטימית שמסמכים ותכתובות המצויים בשרתיו לא יצאו לאוויר העולם ללא רשותו. בכך, בעצם, נוצרת לתאגיד הזכות למנוע מאחרים להשתמש במידע שלו, גם כאשר לא קיים הסכם סודיות מסודר בין הצדדים.
האם יחסי עובד-מעביד או הזכות לפרטיות מחליפה הסכמי סודיות מסודרים? כמובן שלא. חשוב שכל בעל עסק (ובוודאי עסקים בתחום ההייטק בהם המידע הממוחשב הוא הוא עיקר קניינם, אולם לא רק הם) יהיה ערוך עם מערכת תבניות הסכמים התפורה למידותיו כדי שיוכל להחתים עובדים, יועצים, ספקי שירות, לקוחות ואחרים, כדי להגן על זכויותיו. חשוב לא פחות, שמערכת תבניות זו תוכן על ידי עורך דין בעל מומחיות בתחום וניסיון מספק, מכיוון שהסכם שהוכן עבור עסק אחד לא תמיד מגן באופן מלא על אחר. לא פחות חשוב, שההסכם יהיה ברור וקריא ויגדיר בצורה הנכונה והמדויקת את הזכויות כדי לחסוך סכסוכים עתידיים ומיותרים.