בני זוג התגרשו לאחר 23 שנות נישואין ובמסגרת הסדר הגירושין התגלעה מחלוקת לעניין האופציות אשר הוענקו לגבר ממקום עבודתו.
בית המשפט קבע, כי האישה זכאית למחצית מהאופציות אשר הוענקו לגבר ממקום העבודה לרבות מאופציות אשר טרם הבשילו. אופציות עשויות להינתן לעובד הן כבונוס על בסיס ביצועיו בעבר, או כתמריץ לביצועיו בעתיד. בחברות סטרט-אפ, כאשר החברה היא נטולת הכנסות וללא אפשרות לתגמל את העובדים, האופציות המוענקות לעובדים הן כמעט תמיד צופות פני עתיד ומיועדות לתמרץ את העובד ולשמר את העובד ואף לעיתים קרובות מכילות סעיפים המתלים את מתן והבשלת האופציות בביצועים או בתקופת ההעסקה של העובד. לעומת זאת, בחברות מבוססות ויציבות, האופציות מוענקות כדרך לתגמול העובדים בזמן אמת על בסיס ביצועיהם בעבר, הוותק שצברו בחברה והניסיון המוכח שלהם. כאן, החברה שהעסיקה את הגבר הייתה חברה ותיקה והאופציות הוענקו לו לאחר שנים רבות של עבודה בחברה. האופציות לא הכילו תנאים המתלים אותן בביצועי העובד או בהישארותו בחברה, ועל כן, נראה כי ניתנו בהתבסס על ביצועי העובד בעבר. כך, הבסיס לאופציות מקורו בתקופת החיים המשותפים ושני בני הזוג זכאים להינות מהם, גם אם מועד ההבשלה הינו לאחר מועד הגירושין.