נכתב על ידי

יאיר אלוני, עו"ד

לגלות או לא לגלות, זאת השאלה

02 דצמבר 2019
הדפסה
PDF

חברת תוכנה פיתחה מוצר עבור לקוח על פי הנחיותיו, אך הלקוח דורש פיצוי בטענה שחברת התוכנה לא חשפה בפניו, טרם תחילת הפיתוח, את העובדה שקיימים מתחרים בשוק. נשמע תמוה? אלה בדיוק העובדות של תיק בו מייצג משרדנו בימים אלה את אותה חברת תוכנה. אפילו איש עסקים חסר ניסיון יודע, שידע הוא כוח. האם באמת צריך לגלות הכל לצד השני? יתרה מכך, האם צד למשא ומתן מחויב להגן על הצד השני מפני עצמו?
החוק הישראלי דורש שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה אדם ינהג "בדרך מקובלת ובתום לב", ומגדיר כ"הטעייה" מקרה בו הוסתרו עובדות שלפי הדין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה צריך לחשוף. הטעיה יכולה להתבצע במעשה, על ידי מתן הצהרה פוזיטיבית כוזבת, אבל לעתים גם במחדל, על ידי הימנעות מגילוי מסוים. כך, הסתמכות על מצגים שניתנו על ידי צד למשא ומתן אשר בדיעבד מתבררים כלא נכונים עלולה להקים עילות תביעה שונות כנגד אותו צד (כדוגמת תרמית ורשלנות) ובהיבט החוזי הדבר יכול להיחשב כהטעיה המצדיקה לעתים את ביטול החוזה ואף להיחשב כהפרת חובת תום הלב במשא ומתן המזכה בפיצויים.
כך למשל, בתיק מאוגוסט 2019 קבע בית המשפט בנתניה שמוכר דירה שלא גילה לקונה במהלך המשא ומתן כי בדירה קיימים ליקויי בנייה נסתרים, על אף שהיו ידועים לו, מפר את חובת הגילוי כלפי הקונה גם אם בהסכם נכתב במפורש שהקונה רוכש את הדירה במצבה AS IS ומוותר על כל טענה בנוגע לאי התאמה או ליקוי בדירה. בית המשפט הבהיר שכאשר פגם בדירה היה ידוע למוכר או שהוא היה אמור לדעת עליו, אין חשיבות לעובדה שהמוכר סבר שמדובר בליקוי 'זניח' או שהקונה יכול היה לגלות את הפגם בכוחות עצמו. להבדיל, בתיק אחר נדחתה טענת רוכשי דירה שהמוכר הפר את חובת הגילוי כשלא סיפר שחדר השנאים בבניין ממוקם מתחת לדירה. בית המשפט קבע שהרוכשים יכלו בקלות להבחין במיקום חדר השנאים וכל שנדרש מהם הוא שלא להתרשל ולבדוק.
ומה לגבי חברת התוכנה שפיתחה עבור הלקוח מוצר שכבר קיים, לטענת הלקוח, אצל מתחרים? אם הלקוח היה מודע לכך שהרעיון שהגה אינו מקורי וכי קיימים מתחרים נוספים בענף, מדוע נדרשת חברת התוכנה להגן על הלקוח מפני עצמו? על פניו, בהעדר יחסים מיוחדים (למשל, במקרה של בנק, סוכן ביטוח או עורך דין ולקוח) נראה שאין כל חובת גילוי כזו. כשמדובר ביחסים מיוחדים בין ספק שירות לבין לקוח לעתים תחול על ספק השירות חובה להתריע בפני הלקוח על סיכונים שהוא לוקח או עסקאות שמהוות "התאבדות כלכלית". עם זאת, גם במקרים כאלה אין חובת ההזהרה מלאה. כך, למשל, בפסק דין מספטמבר 2018 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע דובר באמא שתבעה את הבנק על כך שאיפשר לבנה, שהיה אף הוא בעלים בחשבון, לבצע פעולות בחשבון ולהפסיד מיליוני שקלים. למרות חובות האמון המוגברות החלות על בנק נקבע שבנק אינו אפוטרופוס של לקוחותיו והוא אינו יכול, וגם אין זה תפקידו, לשמש יועץ כלכלי של לקוחותיו או להעריך האם הוראה מפורטת שקיבל מלקוח צפויה להצמיח ללקוח רווח או הפסד.
היקף המידע שעל צד לגלות בהליך משא ומתן משתנה בהתאם לסוג העסקה והנסיבות ובדרך כלל כדאי לפעול על פי הכלל לפיו במקום ש'יש ספק, אין ספק' – אם קיים סיכוי שיש לגלות מידע ואין מניעה לגלותו, כדאי לתת מצגים מלאים ונכונים ככל שניתן. עם זאת, יש לזכור כי אין דרישה לאימוץ סטנדרט מוסרי גבוה באופן לא סביר ומומלץ להיות מלווים בעורך דין בעל ניסיון בתחום החוזים ובתחום המסחרי כדי להבין מה חובת הגילוי ולנסח הסתייגויות מתאימות באשר למצגים שאינם ידועים או שאותו צד אינו אמור לדעת מהם.