עוד מאמר על ביבי – של מי הפרופיל הזה בכלל ?

ביבי הוא לוחם צדק, מגן זכויות האזרח, אביר חופש הביטוי, אבל הוא גם דמות פיקטיבית הקיימת רק במרחב הקיברנטי ואינה מבוססת על כל דמות אמיתית, בדיוק כמו איי.איי שקדם לו, וסיסי, דידי, איאי ואפאף, שיבואו אחריו. אז מי שולט בו באמת והאם אותה אישה או ילד או אולי גורם פוליטי משיחי קיצוני אחראים אישית לכל מי שנפגע מפעולותיו של ביבי?

השימוש בפרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות הינו תופעה ידועה אשר הולכת ורווחת בשנים האחרונות וזאת על אף מאמצים לכאורה של החברות המפעילות את הרשתות החברתיות ללחום בתופעה (כאשר הציניקנים יאמרו שהחברות דווקא אוהבות פרופילים פיקטיביים המסייעים להראות נפח פעילות גדול מהמציאות אך כאילו נלחמות בהם, רק כדי להימנע מאחריות לתכנים). ככל תופעה הקשורה לעולם האינטרנט והרשתות החברתיות, היא טומנת בחובה פוטנציאל גדול וחסרונות מהותיים. כך למשל, בדוגמא מעלה, ביבי יכול לשמש כדי לקדם מטרות פוליטיות הרסניות של גורמים קיצוניים אבל יכול גם להוות יתרון עסקי לסייע בידי חברות מסחריות לקבל מידע לגבי הרגלי הצריכה של לקוחותיה, להפיץ מידע על מוצריהם ללקוחות פוטנציאלים באופן מדוייק ואישי או לאפשר לקבוצת אנשים לממש את זכותם לחופש הביטוי תוך הימנעות מהשלכות פוגעניות.

פרופיל פיקטיבי הוא למעשה פרופיל, הנראה אמיתי ואותנטי לכל דבר, אך מאחוריו מסתתר אדם בעל פרטי משתמש כוזבים. יצירת פרופיל פיקטיבי אסורה על פי כללי השימוש של מרבית הרשתות החברתיות (לרבות פייסבוק, לינקדין, אינסטגרם וכו'), הדורשות כי כל פרופיל יזוהה וישויך לאדם ספציפי אמיתי הניתן לאיתור באמצעות פרטים מזהים שונים, אולם בפועל המדובר בתופעה רווחת ובדלת פרוצה אשר הרשתות החברתיות אינן מסוגלות, הן טכנית והן מבחינת ההשקעה הנדרשת בכוח אדם ומשאבים לצורך איתור כל פרופיל פיקטיבי כאמור, לסוגרה (והאינטרסים שלהן עצמן הם שאלה מרתקת).

לעומת תנאי השימוש של הרשתות החברתיות, החקיקה הישראלית אינה אוסרת, כשלעצמה, את השימוש בפרופילים פיקטיביים. חוק העונשין, למשל, אוסר על התחזות לאחר, אך אינו אוסר התחזות לדמות פיקטיבית. כך, ככל שאין שימוש בתמונה או פרטים של אדם אמיתי וככל שאין ניסיון לגרום לאחרים להאמין כי הפרופיל שייך לאדם ספציפי אמיתי כלשהו - השימוש בפרופיל פיקטיבי אינו לכשעצמו עבירה פלילית. בדומה, גם השימוש בפרופיל הפיקטיבי לצורך איסוף מידע, ואולי אף להפצת מידע, אינו בהכרח בלתי חוקי ויש לבחון את דרך איסוף או הפצת המידע, סוג המידע והשימושים בו. למשל, שימוש בפרופיל פיקטיבי לצורך העתקת תוכן מסמכים פרטיים מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות ושימוש בו להפצת מידע שקרי על אדם כלשהו, יכולה להוות לשון הרע והוצאת דיבה.
בתי המשפט קבעו שפרופילים פקטיביים אינם שחקנים לגיטימיים במרחב הציבורי ומפעיליהם אינם יכולים לחסות תחת אצטלה של חופש ביטוי או חסיון כלשהו ובאופן זה הצדיקו מספר פסקי דין שבמסגרתם חוייבו רשתות החברתיות לחשוף פרטים אשר יסייעו בזיהוי אלה המפעילים פרופילים פיקטיביים לצורך שימושים שליליים, כמו למשל במקרה של אדם שעשה שימוש בפרופיל פיקטיבי לצורך פרסום תכנים שיש בהם משום לשון הרע. לא אחת נפסק כי ניתן לחייב את הרשת החברתית לחשוף מידע כמו URL, IP , זמני התחברות וכדומה, וזאת בתנאי שיש לכך הצדקה והפרופיל הפיקטיבי אכן ביצע פרסום שגוי או פוגעני באופן הניתן להוכחה. באופן תמוה, החברות המפעילות את הרשתות החברתיות, הביעו פעם אחר פעם את הסתייגותם ממסירת פרטים כאמור, וזאת על אף שכאמור, על פי כללי השימוש שלהם עצמם, פרופילים מסוג זה אסורים, ועל אף שהחברות מציגות עצמן ככאלה הפועלות בעצמן להסרת פרופילים כאמור.

שימוש בפרופיל פיקטיבי או התמודדות מול פרופיל פיקטיבי הינן סוגיות מהותיות, הפותחות עולם שלם של שאלות, ודורשות תכנון דקדקני (למשל, לעיתים כדאי להפעיל פרופיל פיקטיבי ממדינות ספציפיות אשר להן חקיקה מיטיבה). לכן, חשוב להיוועץ בעורך דין בעל מומחיות בתחום, בין שמדובר בעסק המעוניין להשתמש בפרופיל פיקטיבי ובין במי שמעוניין לפתוח בהליך כנגד מפעיל פרופיל פיקטיבי.