--- סוף עמוד 55 ---
לוועדת משנה שתבדוק וכלל לא הגיע לשלב להזמין לשימוע ולבירור ועניין הפרסום בעיתונות לא הוכח עד כה. משכך, לא מתקיים האמור בסעיף 11 ובפסיקה, שאין לדרוש מהתובעת להמשיך בעבודתה, שעה שלא אפשרה בדיקת טענותיה, וניסיון להגיע לפתרון. לפיכך יש לדחות את הטענה כי התפטרות זו דינה כפיטורים.
250. זאת מבלי להיכנס כלל לשאלה אם המכתב הוגש ערב פסח ממש שעה שהנתבע 1 היה או לא היה סגור עקב החג. עובדה שמעצימה את חוסר היכולת של מפעל הפיס להגיב שכן גם אם היה פתוח, האנשים בחופש וכו'. אך כאמור גם בלא סוגית החג לא נתנה התראה מספקת.
251. עוד, בפסק דין בעניין סע"ש 1345-12-16 עופר עמירם נ' א.דורי בנייה (פורסם בנבו) המתייחס לנסיבות בהן התובע התפטר בטענה כי לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו בנסיבות שנוצרו, אכן קיבל את טענתו. אולם הנסיבות שם היו שעת שימש בתפקיד בכיר ונחשב לעובד מצטיין והואשם בעבירות של מרמה, הפרת אמונים, גניבה ממעסיק ועוד, אשר לא הוכחו, מהן נעלב ונפגע. אין כן הנסיבות בפנינו, לא בוותק, לא בממצאים שנמצאו ולא בהמלצות נגד התובעת, אשר לא אפשרה לבררן כלל על ידי הדירקטוריון ועדת המשנה.
252. עובד המבקש לראות בהתפטרותו כפיטורים צריך להוכיח את הנסיבות האחרות שביחסי העבודה בהם אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, כן עליו להוכיח כי התפטר בשל כך בלבד ולא מטעם אחר, דהיינו עליו להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתפטרות לנסיבות הללו. זאת בנוסף להתראה הסבירה למעסיק בהזדמנות נאותה למעסיק לתקן כפי שציינו לעיל. (דב"ע שנ/3-10 כהן נ' הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, ע"ע 354/07 אחים אוזן – חברה לבניין פיתוח ואיזון בע"מ נ' ולי טקין ואח' (פורסמו בנבו)).
253. כפי שציינו לעיל, עניין החלת ההסכם הקיבוצי נבדק בחפץ לב ומתוך רצון להחילו מעתה ואילך, הבקשה להחילו רטרואקטיבית עלתה רק בשלב שבו התובעת כבר ידעה שהיא רוצה להפסיק לעבוד וכעילה לכאורית לכך. ממילא העניין המתין להתייעצות עם עו"ד היועצת לפורום שדן בכך בנתבע 1. משכך בגין עילה זו אין לראותה כמפוטרת, אלא כמי שהתפטרה מרצונה.
254. באשר לוועדת הביקורת, בפועל דירקטוריון החברה ,המוסמך לדון בהמלצות ועדת הבקורת, דן בהן והחליט בכלליות לאמצן .אולם בעניין ההמלצות האישיות החליט הדירקטוריון שלא לקבל החלטה והסמיך את
--- סוף עמוד 56 ---
ועדת המשנה לשקול ביצוע הליך שימוע לתובעת לאחריו , תשקול ועדת המשנה אם ומה להמליץ לדירקטוריון.
255. כל אלו לא הספיקו להתרחש שכן מכתב ב"כ התובעת הקדים את התהליך הטבעי והנכון על פי הפסיקה שאמור היה להתרחש. שכן גם המלצת ועדת הביקורת הייתה "לגבי עו"ד ענת זייצוב חגי – בנסיבות שהתגלו בדו"ח, שהתווספו לשורת תקלות וליקויים שעלו מהתנהלות המחלקה המשפטית בדוחות אחרים, סבורה וועדת הביקורת שיש לפסול בכהונתה במערך המשפטי או בתפקידים בכירים דומים במפעל הפיס, בפרט כאלו מסוג "שומר סף". הוועדה מציעה לדירקטוריון לשקול את הצעדים המתבקשים מהעובדות שהוצפו בדוח זה, יחד עם ליקויים שהתגלו בדוחות קודמים (כמו עניין הבניין במסגר ועניין פר' בן נון) ולבחון את המשך העסקתה במפעל, כמובן לאחר שימוע ונקיטת הליכים מתאימים" נטען ע"י נתבע 1 ומר יער, ולא נסתר כי יש תפקידים משפטיים בנתבע 1 שאינם של "שומר סף". הלכה למעשה, גם כלפי מר דדון הוסקו אותן מסקנות, כך שהתובעת לא הייתה היחידה והשיקולים לא היו זרים.
256. בנספח י"א לתצהיר יער – העתק החלטת דירקטוריון החברה מיום 26.02.15, אשר דן במסקנות והמלצות וועדת הביקורת שואל מר דיין "יש בדוח המלצות לגבי עורכות דין?" (עמוד 398 למטה), ועו"ד ברגר עונה, תוך הפנייה לעמוד הרלוונטי בדוח, ותוך אמירה "שתיהן אחראיות, זו שעשתה וזו שהורתה." דהיינו, הייתה התייחסות שוויונית לאחריות אך הפרדה לגבי הבכירות כמפורט שם. יתר על כן, מצוין שם "הייתה התלבטות אם להוציא צו הגנה לעו"ד מהרשק בעקבות רמזים או מחשבות שהמנכ"ל אמר לה שראוי שתתפטר. המנכ"ל הבהיר שאין בכוונתו לפטרה ועל כן מתייתר הצורך בצו". מהפרוטוקול עולה כי מי שהייתה בסכנה לכאורה היא דווקא עו"ד מהרשק ולא רק התובעת, שלה הייתה תמיכה של מר דדון.
257. ממצאנו לעיל הראו כי גם לו הייתה מאפשרת למפעל הפיס בזמן סביר לבדוק את מהלכי וועדת הביקורת, מה שלא אפשרה התובעת, היו הממצאים מראים שהוועדה עשתה עבודתה כראוי בכל אחד מהדוחו"ת בנפרד לרבות ה"דו"ח המוסתר" לכאורה. לפיכך לא מתקיים בעניין ועדת הביקורת, לה קדמו ממצאי המבקר, הנדרש ב"נסיבות אחרות בהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". עבודת וועדת ביקורת היא חלק אינהרנטי ואינטגרלי של חברה ושל הנתבע 1 ולכן היה עליה להמתין עד לבדיקת ממצאי הנתבע 1 ביחס
--- סוף עמוד 57 ---
לעבודת וועדת הביקורת ע"י הדירקטוריון והנחיותיו המעשיות על מנת שניתן היה לראות את התפטרותה כפיטורים. זאת לא עשתה.
258. יתר על כן, גם טענת התובעת כי הדירקטוריון היה נחוש שלא להשאירה כלל אינה נכונה, שכן החלטת הדירקטוריון היא "הדירקטוריון מסמיך את וועדת המשנה של הדירקטוריון שהוקמה לטפל בענייני דוח המסגר, לשקול ביצוע הליך שימוע, לעו"ד זייצוב חגי ולקיימו במידת הצורך, ולהמליץ בפני הדירקטוריון על נקיטת הצעדים הדרושים, אם בכלל, ולהביאם לאישור הדירקטוריון. אושר ברוב קולות עדי אלדר נמנע." (דגש ש.ש.).
259. ההנחה כי הנתבע 1 לא היה מקיים את הליך השימוע כדין אינה מבוססת. דווקא נוסח הדירקטוריון הוא מאוד מתון, תוך השארת שיקול דעת רחב בתוך העלאת ספק, בכל אחד מהביטויים, אם בכלל יינקטו צעדים: "לשקול ביצוע", "במידת הצורך", "אם בכלל" התנסחות מאד מינורית.
260. בנוסף, חלה חזקת התקינות על גוף דו מהותי. ככל שלא היה מתקיים, התהליך בפני וועדת המשנה ולאחריה, כדין אז יכלה התובעת לתקוף את התהליך ואת השימוע בערכאות כפי שעשתה עת עזבה, או אז הייתה יכולה להיות לכך אחיזה לו ננקטה פעולה אופרטיבית ע"י הנתבע 1.
261. באשר לפרסום העיתונאי, ראשית לא ניתן לנתבע 1 מספיק זמן לברר , להוציא הודעה לעיתון וכו' ולעשות את המבוקש. שנית כלל לא הוכח עד כה מי הדליף. משכך, הדרישה של התובעת כלפי הנתבע 1 ל"לצד ההכחשה תפרסמו התנצלות וצער על פרסום הידיעה האמורה". לא היה לה כל בסיס.
262. לא הוכח קשר סיבתי בין הסיבות המפורטות במכתב ההתפטרות לבין הפסקת עבודתה.
263. התובעת לא הוכיחה את הנדרש בשלושה התנאים שנדרשו בפסיקה לעיל על מנת שהתפטרותה תחשב כפיטורים. אין מחלוקת כי התובעת לא הרגישה בנח בסיטואציה שנוצרה , וזאת עלה בכל ההליך אולם ,אין בכך די. טענה זו של מתפטרת הזכאית לזכויות כמפורטת נדחית . הוכח כי הנתבע 1 לא פיטר את התובעת ואף הכוונה שנזקפה לו לא הוכחה נוכח התנסחות הדירקטוריון לעיל. נדחה אף הסעד לפיצוי על פיטורים שלא כדין.
עגמת נפש
--- סוף עמוד 58 ---
264. התובעת זנחה טיעוניה לעגמת נפש מצד הנתבעים 1, 5 ו- 9 ומטעם זה דין רכיב זה להידחות.
265. הפסיקה מקנה פיצוי בגין עגמת נפש במשורה. במקרה זה לא מתקיימים כלל תנאי הפסיקה שכן כלל תביעותיה של התובעת נדחו, נערך בירור יסודי באשר להתנהלות של הנתבע 1 ושל וועדת הביקורת ושל כלל הנתבעים שנתבעו אישית ולא נמצאו בהם פגמים להם טענה התובעת.
266. "כאב הבטן" אותו חשה התובעת במהלך אותה תקופה ובמהלך ההליך המשפטי באופן סובייקטיבי ,מובן. יחד עם זאת, אין ולא הייתה בו הצדקה לא לרכיב עגמת הנפש ואף לא לניהול ההליך כולו.
תום הלב
267. התובעת טענה להסתרת מסמכים ע"י הנתבעים כולם או מקצתם לפי העניין ,אולם המסמכים גולו כראוי ובתהליך.
268. כל צד בחר להביא את העדים מטעמו וניסה להוכיח כמיטב יכולתו את עמדותיו. גילוי האמת היה נר לרגלנו ומשכך לפני ולפנים משורת הדין כאמור ניתנו החלטות בבקשות שונות ונשנות בעניין גילוי המסמכים אשר מוצו אף בבית הדין הארצי הנכבד (בר"ע 58552-08-18). בעניין זה, אף ציין בית הדין במהלך הזמן כי שאלת ההוצאות תדון נוכח בקשות הביניים. (החלטה מיום 30.3.2019, החלטה מיום 4.2.2020, עמ' 32, עמ' 42, החלטה מיום 3.2.2020).
269. הנתבעים טענו דווקא לחוסר תום ליבה של התובעת במהלך ההליך, לרבות הגשת דוח מבקר המדינה בניגוד להחלטה, התעלמות מנ1/1 בעניין הרכש אליו הייתה מודעת התובעת בהיותה חתומה עליו והגרסה המתגלגלת של תחולת ההסכם הקיבוצי, תחילה מעתה ואילך ולבסוף רטרואקטיבית ,הרובד המתגלגל ועוד.
270. עוד טען הנתבע 1 כי התובעת הגישה מסמכים אשר לא ברור כיצד הגיעו לידיה לרבות פרוטוקול פורום שכר מיום 2.9.2014, ובו שמות עובדים נוספים שאינם צד להליך (עמ' 29 ש' 27, עמ' 20 ש' 2 – 4 מיום 2.4.2020, עמ' 30 ש' 11 ות/3).
--- סוף עמוד 59 ---
271. כן טען מר יער כי בידי התובעת דו"ח סודי שלא צורף לתיק והגיע ,לא ברור כיצד, לידי התובעת.
272. הנתבע 1 טען כי תחשיבי התובעת בתצהיר נזנחו ובסיכומים הוגשו תחשיבים אחרים המהווים הרחבת חזית אסורה.
273. עוד טענו הנתבעים כי התובעת הגישה ארבע בקשות ערעור לבית הדין הארצי אך ללא הצקה ולפעמים באותו עניין.
274. בנוסף טענו כי התובעת ביקשה לזמן את מר דדון מבלי שתציין את הניסיונות שנעשו להגשת תצהיר מטעמו ובדיון ההוכחות מיום 4.6.2019 (עמ' 21 ש' 7 – 23, עמ' 29 ש' 3 – 5) התברר כי מר דדון נפגש עם ב"כ התובעת לפני הדיון לצורך הכנת עדותו, דהיינו לא הייתה כל מניעה להגיש תצהיר מטעמו.
275. נוכח כל אלה טענו הנתבעים, כל אחד מנימוקיו כי התובעת התנהלה בחוסר תום לב במהלך ותוך כדי עבודתה, ובמהלך ותוך כדי הגשת התביעה וניהולה.
276. החלטות בית הדין לרבות החלטות בית הדין הארצי מדברות בעד עצמן. אמנם, ההליך הפרוצדורלי מאפשר מיצוי על ידי צדדים אולם אין ספק כי נעשה שימוש לא פרופורציונלי בהליכי בית הדין לכל הפחות פרוצדורלית .
277. בפסק דין בעניין ע"א 8553/19, ע"א 161/20 אלכסנדר אורן בע"מ ואח' נ' יהודית כהן ואח' (פורסם בנבו) נקבע מפי כבוד השופט א.שטיין כי: "30. משפטנו הכיר זה מכבר בדוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט, שלימים שוכנע בחצרם של סעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים... סעיף 61(ב) לחוק החוזים מכיל את הוראות החוק – ובפרט את החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, אשר נקבעה בסעיף 39 לאותו חוק – על כל פעולה משפטית ושינויים המתאימים. הביטוי "פעולה משפטית" מכיל בחובו, בין היתר, נקיטת הליכים משפטיים בכל פעולה אחרת אשר נעשית במסגרתה של התדיינות משפטית... 32. דוקטרינת השימוש לרעה איננה מסתפקת בהטלת איסור כאמור במסגרתה, בעל דין שעושה מעשה אשר מכוון לפגוע בתקינות ההליך המשפטי או ביעילותו חושף עצמו לקשת רחבה של סנקציות משפטיות... סנקציות אלה כוללות ביטול הליך שננקט בחוסר תום לב ושכל מטרתו להעמיד מכשול לבעל דין יריב... השתת הוצאות לאוצר המדינה... 33. סנקציות אלה משרתות שתי מטרות... כמו כן נועדו הסנקציות לספק סעד לבעל הדין שנפגע ועל ידי כך לכונן צדק מתקן. מסיבה זו סבורני כי נעשה נכון אם נוסיף לרשימת הסנקציות הללו – אשר לא נועדה להיות רשימה סגורה
--- סוף עמוד 60 ---
מלכתחילה – את חיובו של מי שפוגע בהליך משפטי תקין בכוונת מכוון בפיצויים לטובת הנפגע אשר סופג נזק או הפסד ממעשיו הפסולים... 35. לנוכח הממצאים הקשים והחד משמעיים אשר נקבעו בפסק הדין... סבורני כי עליה לשאת באחריות המלאה לתוצאותיו של השימוש לרעה בהליכי משפט, כמתואר לעיל. הגב' כהן חייבת אפוא לפצות את אורן בגין כל ההפסדים שהתנהלות פסולה זו גרמה לו... וכן מכוח האמור בסעיף 10 לחוק התרופות" (דגש ש.ש.). בהמשך מציין אף כבוד השופט המשנה לנשיאה ח.מלצר כי ניתן לפצות בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.
278. לכך יש להוסיף כי מדיניות בתי הדין היא שבמקרים המתאימים יחויב תובע "המנפח" את תביעתו בהוצאות משפט אף אם הוא זוכה בה בחלקה ולעיתים אף בסכום העולה על הסכום שנפסק לטובתו (עב' תל אביב 8097/03 זיידמן דוב נ' אי.סי.איי טלקום בע"מ וכן ע"ע (ארצי) 573/09 דוב זיידמן נ' אי.סי.איי טלקום בע"מ (פורסם בנבו).
279. נוכח התנהלות התובעת במהלך כל ההליך, שיעור התביעה בסך 1,787,973 ₪ ודחייתה מכל וכל ,בכל נושא לגופו על סמך הראיות שהוצגו ,מצדיקות השתת הוצאות לדוגמא. היות הנתבע 1 -מפעל הפיס לכאורה "כיס עמוק" לא הצדיקו הגשת תביעה זו, לא נגד נתבע 1 וכלל וכלל לא נגד הנתבעים האחרים כפי שפירטנו לעיל. לגבי חלקם אף נדחתה התביעה לכתחילה.
280. לקחנו בחשבון כי התובעת לא משמשת כעו"ד ועשתה לדבריה הסבה מקצועית.
281. האמור בפסיקה לעיל בעניין אלכסנדר אורן בדבר גרירת הנתבעים להליך לא להם תוך גרימת הוצאות, עגמת נפש, השחרת שמם הטוב, המוניטין שצברו ואופן עבודתם, יפה אף לכאן. לפיכך פסקנו את שפסקנו לעיל לגבי שאר הנתבעים. באשר לגבי הנתבע 1 מצאנו כי על התובעת לשלם שכר טרחת ב"כ הנתבע 1, בגין ייצוג הנתבע 1 ללא קשר לנתבעים 5 ו-9 בסך 25,000 ₪.
סוף דבר
282. התביעה נגד הנתבעים 5 ו-9 נדחית. התובעת תשלם לנתבע 5 סך 1,500 ש"ח ולנתבע 9 סך 1,500 ₪ יחד עם זאת משיוצגו ע"י ב"כ הנתבע 1 ולא
--- סוף עמוד 61 ---
התייצבו למתן עדות אזי יפסק שכ"ט בא כוחם בהינף אחד עם שכ"ט בעניין הנתבעת 1.
283. התביעה נגד הנתבעים 2,3 ו-4 נדחית. תשלם התובעת שכר טרחת ב"כ הנתבעים 2-4 בסך 25,000 ₪ וכן הוצאות מר איתמר יער בסך 6,000 ₪. הוצאות מר הדר בסך 1,500 ש"ח והוצאות גב' דומיניסיני בסך 1,500 ₪.