50. טענת התובעת כי מר דיין פעל נגדה בכלל וממניעים פסולים בפרט נסתרה דווקא בעדותה. לגרסת התובעת, מר עוזי דיין ביקש לקדם אותה במפעל הפיס ולמנותה מ"מ היועמ"ש הראשית של מפעל הפיס (עמ' 33 ש' 12-29). "ש. הספקת להכיר קצת את עוזי דיין? ת. מעט מאוד באופן אישי. ש. שיחות אישיות לא היו לכם בכלל... ת. לא. ש. למעשה יהיה נכון לומר שעוזי דיין כמעט לא הכיר אותך. ת. לא יודעת אם זה יהיה נכון לומר. מה זה כמעט ולא הכיר? אני ניהלתי את כל העניינים של היועמ"ש אחרי שעוזי דיין דיבר איתי בשיחה אישית. אז לומר שהוא לא הכיר אותי זה לא היה נכון. ש. עוזי דיין קרא לך וביקש אותך למלא את מקומה. ת. הוא שוחח איתי אחרי שהמנכ"ל שוחח איתי וביקש ממני למלא את מקומה. ש. כשאת מדברת על משבר, את מדברת על זה שאליזבת תקופה מסוימת לא הייתה בעבודה, זאת הסיבה
--- סוף עמוד 13 ---
שביקשו אותך למלא את מקומה. לא מילאת את מקומה כשהיא הייתה בעבודה. ת. לא מילאתי את מקומה כשהיא הייתה בעבודה. ש. ז"א שעוזי דיין מבקש אותך לקבל את מילוי המקום. ת. כן. יחד עם המנכ"ל. הוא הסכים עם המנכ"ל. ש. יש תמימות דעים בין המנכ"ל לבין היו"ר, שאת תהיי מ"מ. ת. אני מניחה שהייתה תמימות דעים" (עמ' 33 ש' 12-27) (דגש ש.ש.).
51. הנתבעים הוכיחו כי מר עוזי דיין תמך במינויה של התובעת למ"מ היועמ"שית, וכי לא היה דבר אישי ביניהם. מעדותה עולה גם כי ההיכרות ביניהם לא הייתה מאוד אינטנסיבית, באופן שהתובעת לא יצרה עוגן לעילה של מר דיין נגדה. בנסיבות אלה גם עובדתית יש מקום לדחות את התביעה על הסף כנגד מר עוזי דיין וכן יש בכך כדי להפריך את הטענה שוועדת הביקורת פעלה מכוח שליטתו של מר עוזי דיין, מאחר שהיה מעוניין להיפטר מהתובעת. טענה זו לא רק שלא הוכחה, אלא הופרכה. גם הטענה שפעל כך על מנת להחזיר את היועצת המשפטית , לא הוכחה והופרכה עת הוכח שמר דדון כבר בנה תכנית לקידומה לכשהיועמ"ש תשוב ואף להעלאת שכרה של התובעת.
52. הנתבעים 2-4 טענו כי תפקידם כממליצים נעשה משיקולים ענייניים, וכי כל אחד מהם הינו בעל ניסיון מקצועי וניהולי מרשים בכלל, ובוועדות, ובוועדות ביקורת שונות, באקדמיה ובמקומות אחרים (סעיפים 23-31 בתצהיר מר יער וקו"ח מפורטים של הנתבעים 2-4, נספחים א'-ג' לתצהיר עדות מר יער).
53. עיון בקורות החיים של כל אחד מהם מעלה כי מדובר באנשים בעלי חוט שדרה עצמאי, בעלי נסיון ,המגיעים כל אחד מתחום עשייה עשיר ומגוון, על פני שנים רבות. טענתה כי הנם "עושי דברו" ובבחינת חותמת גומי של דיין הופרכה. הפרוטוקולים עצמם, אותם קראנו מצביעים על חקירה, שאלות ובירור לגופו של כל עניין, ולא נלאה בהבאת כל הציטוטים.