15. עוד טענו המבקשות כי בעסקת רכישת מניותיו של מוהדב אין היגיון העסקי. זאת לאור עמדתו של מר מוהדב עצמו לפיה החברות המשותפות הן גירעוניות וחבות בסכומי כסף גבוהים. אינני סבורה כי די בטענה זו כדי להצדיק בשלב זה קביעה לפיה מניעיו של הרוכש אינם כשרים, וכי הוא אינו מתכוון לרכוש את המניות באמת, אלא רק לסייע למר מוהדב. אכן, מכירת המניות בשלב זה בו קיים סכסוך בין בעלי המניות, עשויה לעורר חשד, אולם מנגד, לא ניתן לשלול את קיומם של שיקולים מסחריים כאלה או אחרים שיש לרוכש, שבשלהם הוא מבקש לרכוש את המניות בחברות המשותפות. בשלב הנוכחי של הדיון ובלא ראיות פוזיטיביות לאישוש הטענה, אין מקום לקבוע כי אין לרוכש מטרה עסקית לגיטימית ברכישת המניות, אלא הוא רוכש אותן למראית עין בלבד.
למעלה מן הצורך יצוין כי חזקה על מר מוהדב שהציג לרוכש מצגים לגבי החברות המשותפות שאת המניות בהן הוא מכר לו (מצגים שאם ייחשפו בהמשך ההליך יוכלו אולי לסייע בבירור חלק מהמחלוקות העובדתיות נושא ההליך דנן).
16. מבחינת סיכויי התביעה יש להביא בחשבון גם את טענותיו של מר מוהדב המבוססות על זכות הקניין שלו במניותיו. זכות זו מקנה לו – כל עוד הצדדים לא קבעו אחרת – את האפשרות לעשות במניותיו כל פעולה עסקית ובכלל זה למכור אותן לצד שלישי (כאמור – כל עוד מדובר במכירה כדין ובתום לב ולא במכירה לאיש קש). גם ב"כ המבקשות היה ער לעובדה זו ולקושי הקיים בשלילת זכותו של בעל קניין לעשות שימוש בקניינו.
בהקשר זה אינני מקבלת את עמדת ב"כ המבקשות לפיה היה על מר מוהדב למכור את המניות לפני תחילת ההליכים. לגישתו של ב"כ המבקשות "אם מר מוהדב היה רוצה למכור את המניות שלו לצד ג', הוא היה עושה זאת לפני שהחלו הליכים משפטיים ולא מחכה להליך כדי ליצור את אותו מהלך שלטעמנו הוא תרגיל".
לטעמי, זכותו של מר מוהדב לממש את קניינו בכל עת, ולא ניתן להניח כי היה עליו לעשות כן דווקא לפני תחילת ההליכים המשפטיים. כאמור, כל עוד הוא ביצע עסקת מכר אמיתית לצד שלישי שאיננו "מטעמו" או "עושה דברו", אינני סבורה כי ניתן למנוע ממנו לעשות כן. אם יסתבר כי מדובר בעסקה מלאכותית, הרי לאור העובדה שהרוכש יהיה מודע לתוכן ההחלטה דנן, לא תהיה מניעה להורות על ביטולה גם בהמשך.
17. מעבר לטענה הנוגעת למניעים השליליים של רוכש המניות, הוסיפו המבקשות וטענו כי העסקה המתגבשת תשלול מהן – אם היא תושלם - את האפשרות לקבל את הסעד שהן מבקשות לעתור לו בתביעה לגופה, כפיית רכישת מניותיהן על ידי מר מוהדב. כן תסוכל לגישתן האפשרות למינוי רו"ח חוקר שיבחן את פעילותן של החברות המשותפות.
אינני מקבלת את הטענה. בהתייחס לאפשרות שבית המשפט יכפה על מר מוהדב לרכוש את מניות המבקשות מכוח ס' 191 לחוק החברות, הרי ככל שבית המשפט יקבע בסוף ההליך כי מכירת המניות נושא הבקשה דנן הייתה למראית עין (כפי שהמבקשות טוענות) ולכן חסרת תוקף, לא תישלל מהמבקשות האפשרות לעתור לכך שבית המשפט יכפה על מר מוהדב לרכוש את מניותיהן.
אם לעומת זאת עמדת המבקשות תידחה, וייקבע כי עסקת מכר המניות לצד השלישי היא עסקת אמת, אינני סבורה כי ניתן לשלול את האפשרות של מר מוהדב לבצע אותה רק כדי שבסוף ההליך יוכל בית המשפט לחייב את מר מוהדב לרכוש את מניותיהן של המבקשות מהן (וזאת בניגוד לסעדים אפשריים אחרים שניתן יהיה לבחון אותם חרף מכירת המניות).
18. כאמור, אחד הסעדים לו עתרו המבקשות בתביעה היה סעד של "הפרדת כוחות" בחברות המשותפות. התוצאה של מכירת מניות מוהדב לצד שלישי הוא הפרדה כזו, ואף אם זו אינה ההפרדה המיטבית לגישתן של המבקשות, אינני סבורה כי מן הראוי למנוע אותה תוך פגיעה בזכות הקניין של מר מוהדב.
המבקשות אף טענו כי יש למנוע את העסקה שכן היא מביאה לפיצול "דה-פקטו" של קבוצת החברות, בעוד שלטענתן מדובר בקבוצה אחת שאין מקום להפריד אותה לחברות שונות, ושהן שותפות בכולה. אני סבורה כי אין די בטענה זו כדי להביא לקבלת הבקשה. מובן כי הדרך פתוחה בפני המבקשות להוכיח בהליך לגופו שיש להן זכויות גם בחברות הרשומות באופן פורמלי רק על שם מר מוהדב ורעייתו. זכות זו לא תישלל מהן, ואם ייקבע כי אלה הם פני הדברים, הדבר יבוא לידי ביטוי בסעדים שייפסקו לזכות המבקשות. מכר המניות באחת החברות המשותפות אינו צריך למנוע זאת.
19. ההחלטה הנוכחית לא נועדה להכריע במחלוקת בין הצדדים ביחס לזכויות שיש לחברות ה"פרטיות" מצד אחד, ואלה של החברות המשותפות מהצד השני. נושא זה מצוי במחלוקת קוטבית בין הצדדים, והוא יצטרך להתברר בהמשך. יחד עם זאת – תהיה אשר תהיה ההכרעה בנושא זה, היא לא תשתנה גם לאחר המכירה של מניות מוהדב לצד שלישי. לא תהיה מניעה לקבוע – למשל – כפי שהמבקשות טוענות, כי חלק מהנכסים שמוהדב מייחס לחברות הפרטיות שלו, הן למעשה בבעלות החברות המשותפות.
20. שיקולי מאזן הנוחות אינם שוללים את המסקנה שלעיל. כאמור, אני סבורה כי ניתן יהיה להמשיך ולנהל את ההליך הנוכחי גם אם מר מוהדב עצמו לא יהיה עוד בעל מניות בחברות המשותפות. מובן כי ככל שיסתבר כי מי שרכש את המניות ממר מוהדב הוא אכן "עושה דברו"; כי הוא אינו מתנהל לטובת החברות המשותפות אלא מבקש לקדם אינטרסים זרים להן, או כל נסיבה אחרת שתחייב את התערבות בית המשפט – יוכלו המבקשות לחזור לבית המשפט ולעתור לסעדים ככל שימצאו לנכון.
אולם, בשלב זה ובכפוף לאמור להלן, אינני סבורה כאמור כי יש מקום להתערב בעסקה הנטענת ולמנוע ממר מוהדב להשלימה. עם זאת, כדי למנוע טענות של הרוכש לפיהן הוא לא היה מודע להליך המשפטי ולטענותיהן של המבקשות במסגרתו, אני מורה למר מוהדב ליידע את הרוכש אודות כל הטענות הללו ואודות ההחלטה הנוכחית (שמר מוהדב יעביר העתק ממנה לידיעת הרוכש, ויעדכן את בית המשפט כי עשה כן).
21. אני מורה למר מוהדב להודיע למבקשות ולבית המשפט תוך 3 ימים מהיום את זהותו של רוכש המניות ממנו; וכן לעדכן את בית המשפט כי הוא יידע את הרוכש בדבר תוכנה של ההחלטה דנן ומסר לו העתק ממנה. בכפוף לכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית.
הבקשה למנוע את רישום סימן המחסר של מטבחי סמל על ידי סמל פרפקטו
22. בבקשה נוספת שהגישו האחיות, הן עתרו כי בית המשפט ימנע מהמשיבים לרשום את סימן המסחר של מטבחי סמל על שמה של סמל פרפקטו. לגישת האחיות, כוונתו של מר מוהדב לעשות כן, נובעת מרצונו לרוקן את החברות המשותפות מנכסיהן. לגישתן, רישום סימן המסחר הוא פעולה טקטית מחושבת, שנעשתה בד בבד עם הודעתו של מוהדב על מכירת מניותיו בחברות המשותפות.
המבקשות ציינו כי הן חוששות כי לאחר רישום סימן המסחר, יבקש מוהדב לאסור על החברות לעשות בו שימוש. אם אכן יימנע מהן השימוש בסימן המסחר, לא ייוותר לחברות המשותפות כל נכס מהותי. עמדת המבקשות היא כאמור כי מוהדב הסיט שלא כדין מהחברות המשותפות את החברות שהוא רשם בבעלותו הפרטית, והן הוסיפו כי כעת הוא מבקש גם להבריח מהן את סימן המסחר ולהביא לכך שהוא יירשם בבלעדיות כנכס שלו.
23. המבקשות הדגישו כי הן עתרו כבר בבקשה הקודמת שהן הגישו כי בית המשפט ימנע ממר מוהדב לרשום את המותגים כסימני מסחר שלא על שם החברות המשותפות. הן הוסיפו כי המותג סמל משרת אותן עשרות שנים, מאז שהן פתחו מפעל בארה"ב לייצור מטבחים תחת שם זה. לגישתן, חברת סמל בנמל נשאה בעלויות עיצוב סימן המסחר במסגרת התשלום למר מייטליס בגין שירותי עיצוב, כאשר רוב תקציב הפרסום של הרשת מגיע מהחברות המשותפות (60% ממנו).
24. בתגובתם לבקשה העלו המשיבים מספר טענות. ראשית הם טענו כי יש לסלק את הבקשה על הסף. ראשית נטען כי הסמכות העניינית הייחודית לדון בבקשה לרישום סימן מסחר ולהכריע בה מוקנית לרשם סימני המסחר, ובית משפט זה נעדר לכן סמכות עניינית לדון בטענות המבקשות בהקשר זה; שנית נטען כי המבקשות כבר העלו בקשה דומה במסגרת הבקשה הקודמת לצו מניעה זמני ובקשתן נדחתה; שלישית נטען כי הבקשה לרישום סימן המסחר כבר הוגשה לרשם סימני המסחר, ומשכך מדובר במעשה עשוי (ולכל היותר יכולות המבקשות להתנגד לרישום בפני הרשם); ולבסוף נטען כי אין קשר בין הסעדים נושא הבקשה לבין הסעדים המבוקשים בתובענה.
גם לגופו של עניין יש לדחות את הבקשה לגישת המשיבים. זאת מאחר שבניגוד לטענותיהן של המבקשות, מוהדב היה הראשון שעשה שימוש במותג "סמל", הוא הקים את כל החברות והוא זה שנתן להן את הזכות לעשות שימוש במותג. יתרה מכך, מוהדב איפשר גם לזכיינים רבים לעשות שימוש במותג עוד לפני שהמבקשות הצטרפו לחברות המשותפות. ככל שהאחיות או מי מהזכיינים עשה שימוש במותג – הרי, כך נטען, הדבר נעשה במסגרת היתר שימוש שהעניק מוהדב בתמורה שהשתכללה בעמלות.
25. מוהדב הוסיף כי כוונתו לרשום כעת את סימן המסחר אינה נובעת מהסכסוך דנן אלא משימוש מפר של אנשים זרים בסימן המסחר (שמוהדב לא הפנה בתגובתו לכל פרטים אודותיו). בשל השימוש הנטען הזה, הבהירו באי כוחו של מוהדב כי עליו לרשום את הסימן. עוד ציין מוהדב כי אם לגישת המבקשות כל החברות הן יחידה אחת, הרי שאין משמעות לשאלה על שם מי יירשם סימן המסחר. מוהדב אף כפר בגרסת המבקשות לפיה הן עשו שימוש במותג סמל במפעל שהן פתחו בארצות הברית, ואם הן עשו כן – הדבר לא נעשה באישורו.
26. מוהדב הוסיף כי אין ממש גם בטענת המבקשות לפיה הוא יבקש לאסור על החברות המשותפות לעשות שימוש בסימן המסחר. הוא הבהיר כי לא תהיה לו התנגדות לכך אם החברות המשותפות ישתמשו בסימן ביחס למטבחים שיירכשו מסמל פרפקטו. אם לעומת זאת הן יבקשו לעשות שימוש בסימן כדי למכור מטבחים שיוצרו על ידי יצרן אחר, הוא יתנגד לכך. מוהדב הוסיף כי הוא התיר לחברות המשותפות לעשות שימוש בלוגו שעוצב עבורו ללא תמורה על ידי המעצב אלכס מייטליס (אף זאת בניגוד לטענת המבקשות).
27. לאור כל האמור טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה. זאת הן מאחר שהתובענה אינה מגלה עילה הקשורה לסימן המסחר והן מאחר שלגישתם אין ממש בבקשה גם לגופה. הם הוסיפו כי גם שיקולי מאזן הנוחות מחייבים לדחות את הבקשה. המבקשות יכולות להגיש התנגדות לרשם סימני המסחר ואפשרות זו לא תימנע מהן גם אם הבקשה תידחה. עוד נטען כי המבקשות אינן תמות לב מאחר שהעניין האמתי שלהן אינו סימן המסחר אלא ניסיונן לאכוף על המשיבים לרכוש מהן את מניותיהן בתמורה מופרזת.
דיון
28. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני סבורה כי יש לדחות אותה. ראשית, עמדתן של המבקשות כפי שהיא עולה מהבקשה דנן ומבקשות קודמות שהן הגישו היא כי רשת סמל היא יחידה אחת, וכי ההפרדה בין החברות היא מלאכותית. לטענתן, יש להן זכויות גם בחברת סמל פרפקטו. אם תתקבל טענה זו – רישום סימן המסחר על שמה של סמל פרפקטו לא יפגע במבקשות כלל.
שנית, אם המבקשות סבורות כי סימן המסחר איננו צריך להיות בבעלותה של סמל פרפקטו, הן רשאיות להגיש התנגדות לרשם סימני המסחר אשר ידון בטענה ויבחן אותה לגופה.
מעבר לכל אלה, מוהדב ציין כאמור בתשובתו לבקשה כי אין לו התנגדות לכך שהחברות המשותפות יוסיפו לעשות שימוש בסימן המסחר בהתאם לנוהג שהיה קיים בעבר, קרי לצורך שיווק מטבחים שיוצרו על ידי סמל פרפקטו. משכך, נראה כי בשלב זה גם לא ייגרם נזק למבקשות אם הבקשה תידחה: החברות המשותפות יוכלו להמשיך לנהל את ענייניהן כפי שהן עשו זאת בעבר. אם יבקשו החברות המשותפות למכור מטבחים תחת המותג סמל שאינם מיוצרים על ידי סמל פרפקטו, הדבר יהיה שינוי של המצב הקיים, ועל כל פנים – אין מקום וצורך לבחון כבר עתה את האפשרות שלהן לעשות כן.
29. לכן, הבקשות נדחות.
אני מחייבת את המבקשות בהוצאות המשיבים בגינן בסך 7,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.
התיק נקבע לישיבת קדם משפט ביום 29.6.2021 בשעה 11:00.
ניתנה היום, כ"ז אייר תשפ"א, 09 מאי 2021, בהעדר הצדדים.
רות רונן