המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 56425-02-21 מוהדב ואח' נ' שדה ואח'
לפני כבוד השופטת רות רונן
המבקשות: 1. ויקטוריה שדה
2. סברינה תותחני
ע"י ב"כ עוה"ד חבר, דור והורוביץ
נגד
המשיבים: 1. אלברט מוהדב
2. סמל פרפקטו בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד כהן, מחרז וקיסוס
החלטה
1. החלטה זו מתייחסת לשתי בקשות לצווי מניעה זמניים שהגישו המבקשות נגד המשיבים: בקשה למנוע את מכירת מניות המשיבים בחברות שיכונו להלן "החברות המשותפות" לצד שלישי; ובקשה למנוע את רישום סימן המסחר "סמל" על שם המשיבה 3. שתי הבקשות הללו יידונו להלן, לאחר שיפורט בקצרה הרקע העובדתי להן.
רקע עובדתי
2. בקצירת האומר יצוין כי מדובר בהליך שהחל לפני מספר חודשים בבקשות לצווי מניעה זמני שהגישו המבקשות מצד אחד והמשיבים מהצד השני. בהחלטה מיום 25.3.2021 (להלן: "ההחלטה הקודמת") תואר הרקע העובדתי לסכסוך. המבקשות (שיכונו להלן "תותחני" ו"שדה" וביחד: "המבקשות" או "האחיות") הן אחיותיו של המשיב 1 (להלן: "מוהדב"). בבעלות המשפחה ישנו עסק משפחתי לייצור ושיווק מטבחים, המורכב ממספר חברות. חלק מהחברות הן בבעלותו של מוהדב יחד עם אשתו (המשיבה 2); ובחלקן מחזיק מוהדב יחד עם האחיות.
כך, מוהדב מחזיק יחד עם אשתו במניות חברת מטבחי סמל בע"מ (להלן: "מטבחי סמל") שהיא החברה המייצרת את המטבחים של הרשת. חברת מטבחי סמל מחזיקה יחד עם מוהדב בחברת סמל פרפקטו בע"מ (להלן: "סמל פרפקטו") כלומר מוהדב מחזיק בשרשור וללא האחיות גם בחברת בסמל פרפקטו.
חברת סמל ארכיטקטס ברמת השרון בע"מ (להלן: "סמל ארכיטקטס") היא בבעלות משותפת של מוהדב ושל האחיות (תותחני מחזיקה ב-44.5% מהמניות, שדה מחזיקה ב-11% מהן ומוהדב מחזיק ב-44.5% מהן). גם סמל בנמל בע"מ (להלן: "סמל בנמל") מוחזקת יחד על ידי שלושת האחים – חברת סמל ארכיטקטס מחזיקה ב-44% מהמניות, סמל פרפקטו מחזיקה ב-40%, שדה מחזיקה ב-15% ותותחני ב-0.02%. האחיות מחזיקות במניית הנהלה אחת כל אחת בחברה זו, וסמל פרפקטו מחזיקה ב-3 מניות הנהלה. האחיות אף מחזיקות במשותף ב-17% ממניות של חברה נוספת ברשת, חברת סמל ראשון בע"מ (המפעילה את סניף ראשון-לציון של הרשת), מניות אותן הן ירשו מאמן המנוחה (כל החברות הללו יכונו להלן יחד: "החברות המשותפות").
3. בהחלטה הקודמת נדונו כאמור בקשה של האחיות לצו מניעה זמני וכן בקשה של מוהדב. בקשת האחיות הייתה כי בית המשפט יאסור על מוהדב לפתוח סניפים חדשים של רשת סמל שלא דרך החברות המשותפות, ובכלל זה כי ייאסר עליו לפתוח סניף של רשת סמל בהרצליה. כן עתרו האחיות בבקשה הקודמת כי בית המשפט יאסור על מוהדב לרשום את המותגים של "סמל" כסימני מסחר שלא על-שם החברות המשותפות; וכי ייאסר עליו לקבל החלטות ניהוליות שונות בחברות המשותפות ללא אישורן של האחיות (בקשה שהתייתרה לאחר שנקבע כי ניהול החברות המשותפות יעבור לידי האחיות).
מנגד, בקשת מוהדב נגעה להחלטה של האספה הכללית של סמל ארכיטקטס מיום 8.3.2021. באסיפה זו הוחלט כי תקנון החברה ישתנה כך שמנכ"ל החברה ימונה ויפוטר על ידי האספה הכללית. כן הוחלט על פיטוריו של מר מוהדב מתפקיד המנכ"ל; על מינוי האחיות כמנכ"ליות משותפות; על הסמכתן לקבוע את אופן ההצבעה של נציגות חברת סמל ארכיטקטס באסיפה הכללית או באספה מיוחדת של חברת סמל בנמל; וכי זכויות החתימה בחברה יועבר לאחיות. מר מוהדב עתר כי בית המשפט יורה על כך שהחלטה זו לא תצא אל הפועל.
4. בהחלטה הקודמת התקבלה בקשת האחיות בחלקה ונאסר על מוהדב לפתוח סניפים חדשים של רשת סמל שלא באמצעות החברות המשותפות, ובכלל זה נאסר עליו לפתוח סניף של רשת סמל בהרצליה שלא באמצעות החברות המשותפות. מנגד, בקשתו של מוהדב לצווים זמניים – נדחתה, ולכן הוא פוטר מתפקיד המנכ"ל בחברת סמל ארכיטקטס והאחיות מונו כמנכ"ליות משותפות בחברה.
5. עוד יוער כי לאחר הגשת הבקשות דנן ובטרם התקיים הדיון בהן, התקיימה אספה כללית בחברת סמל ארכיטקטס בה – כך עולה מדברי ב"כ המבקשות בישיבת יום 9.5.2021 - התקבלה החלטה לפיה לא ניתן למכור מניות בחברה זו אלא בהתאם לתנאים שנקבעו באסיפה (וזאת בניגוד למצב הקודם בו כפי שיתואר להלן, האפשרות להעביר מניות בחברה לא הייתה הוגבלה במסגרת התקנון). החלטה זו התקבלה כאמור לאחר הגשת הבקשה, ולכן ההחלטה איננה מתייחסת אליה ואל ההשלכה האפשרית של התיקון האמור על זכויות הצדדים.
לאור האמור לעיל, נתייחס להלן לשתי הבקשות לצווי מניעה זמניים שהגישו האחיות.
הבקשה לאסור על מכירת מניות מוהדב לצד ג'
6. הבקשה הראשונה של האחיות הייתה כאמור, כי בית המשפט יאסור על מוהדב למכור את מניותיו בחברות המשותפות לצד שלישי. הבקשה מבוססת על כך שמר מוהדב הודיע לאחיות כי הוא מתכוון למכור את אחזקותיו בחברות המשותפות לצד שלישי.
לטענתן של המבקשות, עסקת המכירה המתוכננת של המניות נעשית בחוסר תום-לב, כדי להפעיל עליהן לחץ פסול. מוהדב מבקש לגישתן לערב צדדים שלישיים בעסקי החברות המשותפות כדי לחבל בניהול התביעה. הן הוסיפו והבהירו כי החברות הן חלק מרשת משפחתית, וכי הציפייה הלגיטימית שלהן היא כי הן ימשיכו להתנהל ככאלה. אכן, הסעד לו עתרו המבקשות בתביעתן היה כי בית המשפט יורה על הפרדת כוחות בחברות. אולם, כך הן טענו, בקשה זו אינה מקנה למוהדב את האפשרות לבצע פעולות חד-צדדיות, וודאי שלא לכפות עליהן שיתוף של זרים כאשר מתנהל ההליך.
לטענת המבקשות, מוהדב מנסה להתחמק מממצאיו של דוח החקירה של רואה החשבון שימונה בהתאם לבקשתן, ושמכוחו יהיה עליו לרכוש את המניות שלהן. עוד הן ציינו כי מוהדב מסרב למסור להן את זהותו של הרוכש, ויש חשש כי הוא רוצה למכור את מניותיו לגורמים מפוקפקים כדי להפעיל עליהן לחץ.
7. לגישת המבקשות, ההפרדה בתוך רשת החברות שבוצעה על ידי מוהדב (אשר "הסיט" את החברות סמל פרפקטו וסמל פרו מהקבוצה) היא הפרדה מלאכותית, והן מתנגדות לה. כעת מנסה מוהדב לייצר הפרדה מלאכותית על ידי מכירת מניותיו בחברות המשותפות, וזאת כדי להותיר בידיו את כל הכוח ולדאוג כי כל התקבולים של החברות יועברו לידי חברת סמל פרפקטו שבה הוא מחזיק בלעדית. המהלך החד צדדי של מכירת זכויותיו של מוהדב מנוגד לאופי המשפחתי של הרשת, שכן מדובר בחברה שהיא מעין שותפות וחלים עליה עקרונות מסוימים מדיני השותפויות.
עוד נטען כי הכנסת גורם חיצוני לחברה שהיא במצב גירעוני ושיש לה – לגישתו של מוהדב עצמו - חובות של מיליוני ₪, היא חסרת היגיון כלכלי. עובדה זו מעידה על כך שהמכירה נועדה רק כדי להפעיל לחץ על האחיות למכור למוהדב את מניותיהן בנזיד עדשים. המהלך נועד לסכל את בירור התביעה נגד מוהדב, המנסה לעקוף את בית המשפט ולהחליט על דעת עצמו באיזה מנגנון תיפתר המחלוקת בין הצדדים. מוהדב מנסה לחמוק מתוצאות החקירה של רו"ח שימנה בית המשפט, ומקווה כי הכנסת גורם זר לחברות תמנע את הפרדת הכוחות לפי המנגנון שבית המשפט יחליט עליו. המכירה תפגום גם ביכולת של רוה"ח לבצע את תפקידו.
8. המבקשות טענו כי מכלול השיקולים תומך בקבלת הבקשה. הן הוסיפו כי הכינוס המתוכנן של אספות בעלי המניות בחברות סמל ארכיטקטס וסמל בנמל (אספה שהתקיימה ביום 6.5.2021 כפי שציינתי לעיל ואספה נוספת המתוכננת ליום 27.5.2021), אינו יכול לרפא את הניסיונות של מוהדב לעשות דין לעצמו. מכר המניות של מוהדב אינו דחוף, בעיקר כי אין בו כדי לשנות דבר מהתנהלות הצדדים, מה עוד שהמניות אינן מניבות דיווידנדים. מנגד עשוי להיווצר מעשה עשוי אם בקשת המבקשות תידחה.
9. המשיבים השיבו לבקשה. לטענתם, מההחלטה הקודמת עולה כי כל עוד מוהדב מחזיק במניות החברות המשותפות, הוא מצוי בניגוד עניינים. בנסיבות כאלה, אם מניותיו לא יימכרו, המחלוקות בין הצדדים יעמיקו; החברות לא ינוהלו לשם השאת רווחיהן אלא על-פי אינטרסים זרים; ו"המהומה תגדל". מנגד, החלפת בעלי המניות לא תשנה את זהות החברות שייוותרו בעלות-דין בתביעה. אם לגישת המבקשות מוהדב אינו יכול לפעול בחברות המשותפות, אינו רשאי להשתתף באספות בעלי מניות ומצוי בניגוד עניינים – הרי הרחקתו תמנע את ניגוד העניינים, ולא ברור לכן למה המבקשות מתנגדות לה.
עוד טענו המשיבים כי הסעד העיקרי בתביעת האחיות הוא סעד של הפרדת כוחות. בנסיבות אלה לא ברור אם כן מדוע מתנגדות האחיות למכירה. מעבר לכך, הסעד הזמני המבוקש אינו משרת לגישת המשיבים את הסעד העיקרי, שלא ייפגע גם אם המכירה תצא לפועל. מוהדב התייחס לאספה הכללית שתוכננה ליום 6.5.2021, וטען כי תיקון התקנון בהתאם למתוכנן באסיפה זו והוספת סעיף האוסר על מכירת מניות, הוא תיקון שבהתאם לפסיקה הוא מקפח.
10. מוהדב טען עוד כי יש לדחות את בקשת האחיות שכן היעתרות לה תשלול ממנו את האפשרות לממש את זכות הקניין שלו, ודאי לאחר שהוא פוטר מתפקידו כמנכ"ל בחברה. הוא ציין כי בחברות שהן "מעין שותפות", ישנה ציפייה של בעלי המניות לניהול משותף. לאחר שציפייתו שלו להיות שותף בניהול החברות המשותפות נכזבה, מתחייבת המסקנה כי הוא רשאי למכור את מניותיו.
מוהדב הוסיף כי הסעד המבוקש על ידי המבקשות אינו סעד זמני אלא סעד קבוע: המטרה אינה שימור המצב הקיים אלא ניסיון לשנותו באמצעות הוספת סעיף לתקנון הכולל הגבלת עבירות. אם הבקשה הנוכחית תתקבל, יהיה מדובר בהתערבות של בית המשפט בתכנים חוזיים בניגוד לתכלית חוק החברות (כפי שהבהרתי, החלטה זו איננה מתייחסת לתיקון התקנון שהתרחש לאחר שהיא הוגשה, וכאשר הבקשה אינה מסתמכת עליו).
11. בהתייחס לטענות הנוגעות לממצאי רוה"ח החוקר, נטען כי לא ברור מה הקשר בין ממצאיו לבין המכירה של מניותיו של מוהדב. לגישתו של מוהדב, המבקשות מעוניינות כי הוא ירכוש את מניותיהן בחברות המשותפות. כלומר לא ניהול החברות מעניין אותן אלא חיובו לרכוש את מניותיהן בתמורה מופרזת. הסעד של רכישה כפויה אינו כלול בתביעה. הטענה כי המניות יימכרו לגורמים מפוקפקים היא טענת סרק חסרת בסיס, ולא ברור גם למה המכירה תייתר את בירור התביעה.
מוהדב הדגיש כי הצדדים לא כללו בתקנון החברה סעיף המגביל את עבירות המניות, וודאי שלא נכלל בו סעיף דרקוני כפי שהמבקשות עותרות להוסיף. לא ברור איזה נזק ייגרם למבקשות אם הבקשה תידחה. מנגד, קבלת הבקשה תביא לפגיעה אנושה בזכות הקניין של המשיבים במניותיהם, והם אף צפויים להיתבע על ידי רוכשי המניות. לחלופין בקשו המשיבים כי אם בית המשפט יקבל את הבקשה, כי הוא יתנה אותה בהפקדת עירבון בסכום של 2 מיליון ₪.
דיון
12. לאחר עיון בבקשה ובתגובה ולאור הדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 9.5.2021, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
המבקשות אינן כופרות בכך שבתקנון החברות לא היה קיים במועד הגשת הבקשה סעיף המגביל או שולל את זכותם של בעלי המניות למכור את מניותיהם למי שימצאו לנכון בכפוף לכל המגבלות שבדין. כך למשל, ציין ב"כ המבקשות בדיון מיום 9.5.2021, כי "אם היה מצב שבו מר מוהדב היה רוצה למכור מניות כשהחברה לא בהליך משפטי, יכול להיות שהוא היה יכול...". כן הודה ב"כ המבקשות כי תקנון החברות (לפחות עד לתיקונו ביום 6.5.2021), לא אסר על בעלי המניות למכור את מניותיהם (וזוהי ככל הנראה גם הסיבה לכך שהמבקשות ביקשו לתקן את התקנון באספת יום 6.5.2021).
טענתן של המבקשות כפי שבא כוחן הבהירה בדיון מיום 9.5.2021, נוגעת למכירת המניות במהלך ההליך המשפטי. על פי הטענה, מכר המניות בנסיבות הקיימות של סכסוך בין בעלי המניות וקיומו של ההליך המשפטי, הוא ההופך את המכירה לחסרת תום לב ולכן אסורה.
13. כידוע, כדי להכריע בבקשה לסעדים זמניים, נדרש בית המשפט קודם כל לבחון את עוצמת הטענות של המבקשות ואת הסיכויים לכאורה שהן יתקבלו. במקרה דנן, ישנם מספר עניינים שיש בהם כדי להכביד על המבקשות ועל האפשרות שטענותיהן יתקבלו.
ראשית, המבקשות לא הבהירו מדוע יש לאסור על מוהדב למכור את מניותיו כאשר מתנהל בין הצדדים הליך משפטי. מכירה כזו כשלעצמה אינה אסורה. יתרה מכך, המבקשות עתרו בתביעה בין היתר לסעד של היפרדות. המבקשות אף טענו כי העובדה שמר מוהדב מחזיק בה בעת במניות החברות המשותפות ובמניות החברות שרשומות על שמו ועל שם רעייתו, גורמת לו להיות במצב של ניגוד עניינים.
לנושא זה התייחסתי בהחלטה הקודמת וקבעתי כי –
"הבעלות במניות החברות שהן חלק מהרשת אינה זהה ביחס לכל החברות - כאשר ישנן חברות שהן בבעלותו של מוהדב לבדו (או יחד עם בני משפחתו הגרעינית), וישנן חברות שהבעלות בהן היא משותפת למוהדב ולאחיות. מוהדב היה זה שניהל עד היום את כל החברות. כתוצאה מכך, היה מוהדב במצב של ניגוד עניינים מובנה – בין עניינו האישי בחברות שהן בבעלותו הבלעדית, לבין העניין שיש לו בחברות שהן בבעלות משותפת. קיומו של ניגוד עניינים מחייב התייחסות זהירה של בית המשפט לכל העסקאות שנעשו על ידי מוהדב בשמן של החברות המשותפות עם חברות שהוא היה בעלים שלהן".
מהאמור בהחלטה הקודמת ומקיומו של ניגוד העניינים המובנה של מוהדב (בהיותו בו זמנית בעלים של החברות הפרטיות ובעל זכויות בחברות המשותפות), עולה כי אם הוא יחדל להיות בעל מניות בחברות המשותפות, יהיה בכך כדי לעקר את ניגוד העניינים הזה. זאת כמובן בהנחה שמי שירכוש ממנו את מניותיו יהיה צד ג' בעל אינטרסים עצמאיים המנותקים מאלה של מר מוהדב עצמו, הנחה שבשלב זה לא ניתן לשלול אותה.
14. טענה נוספת שהעלו המבקשות, נגעה לאינטרסים של אותו צד שלישי המתעתד לרכוש את המניות ממוהדב. הן טענו כי הרוכש הוא איש קש שפועל ויפעל רק מטעמו של מוהדב, שכן אלמלא כן לא ברור מי ירצה לרכוש מניות בחברה בעיצומו של הליך משפטי. לטעמי, לא ניתן לקבל עמדה זו בשלב זה של הדיון, ולא ניתן לקבוע כי הצד השלישי (שזהותו אינה ידועה עדיין למבקשות), הוא "איש קש" ועושה דברו של מר מוהדב. ודאי שלא ניתן לבחון את הטענה הזו כנגד הצד השלישי כאשר הוא עצמו אינו צד להליך ולא ניתנה לו הזדמנות להגיב לדברים. מטעמים דומים לא ניתן גם לקבוע כי הצד השלישי הוא גורם מפוקפק כפי שהמבקשות טענו.