יש לזכור את המובן מאליו. גם נאשם שהורשע זכאי לפרטיות ולכבוד, ובוודאי שגם בני משפחתו. המקרה שלפנינו מחדד את הזהירות שבה על בית המשפט לנקוט שעה שהוא כותב את פסק דינו, ודי אם אפנה לחלק קטן מגזר הדין, שם נכתב כי מחוות הדעת הפסיכולוגית-אישית-משפחתית שהוגשה מטעם המערער, ושנערכה על ידי פסיכולוג קליני מטעמו, עולה כי ילדיו נמצאים בסיכון גבוה וסובלים מהפרעות נפשיות קשות.
ככלל, בתי משפט נוהגים לאזכר בגזר הדין תסקירים והערכות מסוכנות כחלק מהנמקת גזר הדין. אך לא בכדי אנו מוצאים הוראת סודיות הנוגעת לדו"ח הערכת מסוכנות שנערך לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (סעיף 4 לחוק), ולא בכדי אנו מוצאים הוראות סודיות דומות לגבי תסקיר שירות המבחן - תקנה 28(א) לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 ותקנה 29 לתקנות המבחן (שירותי המבחן), התשי"ט-1959 (וראו עמית, בעמודים 734-721). בחוות דעת הערכת מסוכנות אנו מוצאים דברים אינטימיים ורגישים ביותר הנוגעים לנאשם, וכך לעיתים גם בתסקירי שירות המבחן, שלא בכדי חוזר ומבקש שלא לצטט מתוך התסקיר. כאשר בית המשפט נדרש בגזר דינו לחוות הדעת ולתסקירים שלפניו, עליו לשים נגד עיניו את הנאשם ומשפחתו, ולקחת בחשבון כי אם גזר הדין יפורסם, כפי שמתחייב ממהלך הדברים הרגיל ומעקרון פומביות הדיון, האמור בפסק הדין ילווה את הנאשם ומשפחתו לאורך שנים, שהרי רשת האינטרנט אינה שוכחת וקשה עד מאוד ליישם את "הזכות להישכח". לכן, שומה על בית המשפט לנקוט באחת משתיים: לעדן "ולצנזר" מראש את גזר הדין תוך הימנעות ככל שניתן מציטוט ומאזכור פרטים שעלולים לפגוע קשות בנאשם או משפחתו, או לאסור פרסום של אותם חלקים מגזר הדין שאין הכרח שיהיו חשופים לציבור הרחב.
--- סוף עמוד 10 ---
14. כתב התביעה והערעור שהגיש המערער מדברים בעד עצמם, וברי כי רעה וקשה הייתה פגיעתו של גזר הדין במערער. אך גם אם שגה בית המשפט ביישום הדין, הרי שהחלטתו חוסה תחת המטרייה הרחבה של החסינות השיפוטית.
אשר על כן, הערעור נדחה, ובנסיבות העניין כפי שפורט לעיל, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ו בחשון התשפ"ב (21.10.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת