כפי שקורה אחת לכמה זמן, בתחילת 2023 התעוררנו לגלות שתאגיד מוכר עם תדמית מצליחה עומד לפני קריסה. הפעם היה מדובר ברשת חדרי הכושרSHER fitness , בעלת אלפי מנויות, בעלים ששידרה הצלחה ועסק שנראה למתבונן מהצד כזוהר, מצליח וריווחי. מיד, כבתסריט ידוע מראש, קמו ועלו פרשנים, מומחים ומומחים מטעם עצמם וקבעו שצריכה להיות "הרמת מסך" ותביעה של בעלת החברה עצמה.
בניגוד לעוסק מורשה אשר חב בחובות העסק, בין הנושים/התובעים כנגד חברה בע"מ לבין בעליה של החברה קיים "מסך ההתאגדות". "מסך" זה נובע מהגדרת חברה כאישיות משפטית נפרדת מבעליה וכן הגבלת חבות הבעלים לחובות החברה בהתאם למגבלות הקבועות בתקנונה. מסך ההתאגדות הוא זה אשר מאפשר לחברה את החופש לפעול באופן עצמאי מבחינה עסקית וכלכלית מבלי שכל בעל מניות יפעל למנוע זאת בשל חשש מחשיפה לנזק בסכום בלתי ידוע. יחד עם זאת, בכדי למנוע מצבים של ניצול קיצוני לרעה של מסך ההתאגדות ניתן לבית המשפט הכלי של הרמת מסך ההתאגדות ויחוס החובות לבעל/י מניות.
החוק עצמו קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להרים מסך בשל ניצולו לרעה והם: (א) הונאה של אדם או נושה של החברה; (ב) פגיעה בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. אך גם מקרים אלו מותנים בהוכחה של מודעות של בעל המניות וגם בקביעה (בחוק עצמו) שמדובר רק ב"מקרים חריגים". אך האם בית המשפט פועל לתת מענה לנפגעים או שהוא מנסה לצמצם את השימוש ככל הניתן.
במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים במאי, 2023, נקבע כי התובעים אינם זכאים להרמת מסך ההתאגדות. על אף שאין חולק כי לחברה בע"מ חוב שלא שולם במלואו, הרי שעצם ניסיונו של בעל המניות להבריא את החברה ואף לפרוע את החוב אינו עונה על התנאי הבסיסי של ניצול לרעה של מסך ההתאגדות. עוד, כאשר התובעים לא דרשו ערבות אישית של בעל המניות בחוזים מול החברה הרי שהרמת מסך תשמש ככלי לשנות את תנאי ההסכם בדיעבד ושלא כדין. בית המשפט אף הבהיר, שאין בכישלון כלכלי או ניהולי כדי להוות עילה מספקת להרמת מסך ומנהל הנוטל סיכונים כדי להציל את החברה אינו חייב בחובת גילוי לנושים ואי גילוי כאמור אינו לכשעצמו עילה להרמת מסך שכן הטלת חובה שכזו עלולה למנוע הצלת חברות.
עם זאת במקרה אחר, שנדון בלוד בינואר, 2023, בית המשפט דווקא הרים את מסך ההתאגדות. באותו מקרה דובר בחברה שמצבה הלך והתדרדר במשך תקופה ארוכה חרף ניסיונות הבעלים להצילה ובבעלי חברה שהמשיכו לרכוש סחורה גם כאשר אפשרות הצלתה מהליכי חדלות פירעון הייתה בלתי סבירה בעליל. במקרה זה, נקבע כי הגם שעוד לא נתקבלה ההחלטה לפתוח בהליכי חדלות פירעון הרי שאי גילוי לספקים שהחברה עומדת בפני קריסה וודאית אינה סבירה ולכן יש להרים את מסך ההתאגדות ביחס לחובות שנוצרו החל מנקודה זו.
מכאן, כפי שניתן לראות, בניגוד למומחים בתקשורת, בתי המשפט לא יטו בנקל להרים את מסך ההתאגדות וידרשו מהמבקשים זאת ראיות לכך שהמקרה עומד בתנאים המצומצמים הקבועים בחוק. יתרה מכך, גם כאשר התובעים עמדו בנטל והוכיחו כי בעלי המניות ניצלו לרעה את מסך ההתאגדות ופגעו בנושים, יטה בית המשפט לצמצם ככל הניתן את הרמת המסך ויחיל זאת רק בקשר עם התקופה והחובות בהם פעולת בעלי המניות עולה כדי תרמית או קרוב לכך, ולא למקרים בהם נלקחו סיכונים (ואפילו מעבר לאלו שמנהל סביר או ממוצע היה נוטל) כל עוד סיכונים אלו לא היו בלתי סבירים באופן קיצוני.
בכל מקרה, מכיוון שהנושא מורכב ויצירת אחריות אישית עשויה להיות בעלת משמעות כלכלית גבוהה, בכל שאלה או התלבטות רצוי שלא לחסוך בקבלת ייעוץ מקצועי של עורך דין בעל ניסיון העוסק בתחום החברות ובחוזים אל מול חברות, בין אם אתם בעלי מניות בחברה או מבקשים לחתום על חוזה עם חברה בע"מ.