אקדים אפוא ואבהיר כי ההחלטות הנ"ל מכריעות ברוב טענות המשיבות 8-5 (למעט טענות פרטניות) ומחייבות דחיית הבקשות. למעשה – די בכך שהוכרע כי ההמצאה למשיבה מס' 2 מכוח תקנה 500(10) תקינה כדי להוביל למסקנה כי אותו דין חל על שותפותיה לקרטל הנטען.
--- סוף עמוד 3 ---
5. המשיבות מדגישות כי לא ניתן להן יומן בבית המשפט ואין מעשה בית דין בעניינן, אך עקרונות ההחלטות בעניינה של משיבה 2 ותוצאתן מחייבים, ואין מקום לדון שוב בטענות שעניינן מעמדן של השותפות לקרטל והאפשרות להמציא להן מכוח ההסדר הדיוני בין המבקשים ל-LG. ניתן, לכל היותר, לדון בטענות פרטניות (טענת משיבה 6 כי לא הייתה צד לקרטל) או טענות שטרם נדונו (כמו טענת השיהוי). די היה בכך להצדיק דחיית הבקשות על הסף, אך מאחר והמשיבות עומדות על טענותיהם, נתייחס לדברים גופם (בקצרה ככל האפשר).
6. טרם נפנה לדיון, ונוכח הפסיקה בנושא הסמכות בבקשות מסוג זה, יצוין כי ב-8/3/2021 החליט מותב קודם כי הבקשות לביטול היתר המצאה יועברו מטיפול הרשמים לטיפולו כשופט. בהמשך פסל עצמו מלדון בתיק, וזה עבר לטיפולי.
תמצית ההליך עד-כה
הדברים פורטו בהרחבה במספר החלטות, כולל ההחלטות הנזכרות בפסקה 2 לעיל, ונצטמצם לעיקרים הנדרשים לענייננו.
7. המשיבות הן חברות זרות שעיסוקן בתחום האלקטרוניקה. המבקשים טוענים כי המשיבות ניהלו קרטל בינלאומי לתיאום מחירים של שפופרות קתודיות שהיו רכיב במסכי טלוויזיה ומחשב שיוצרו טרם עידן המסכים השטוחים, דבר שגרם לעלייה במחירי המוצרים שנמכרו ברחבי העולם ובכלל זה בישראל, וכך פגעו בצרכן הישראלי. בבסיס התובענה עומדת אפוא עילה לפי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 (ובשמו הקודם – חוק ההגבלים העסקיים).
8. הליכי ההמצאה עברו מספר גלגולים ונתייחס אליהם בהמשך במסגרת טענת השיהוי. לענייננו עתה נאמר כי ב-4/10/2017 אישר בית המשפט הסדר דיוני בין המבקשים ומשיבה 1, חברת LG, לפיו "המצאת תרגום לאנגלית של כתבי הטענות בתיק שבכותרת לידי משרד [ב"כ LG] תהווה בענייננו המצאה כדין של כתבי בי-דין בישראל לידי המשיבה 1 בתיק שבכותרת".
9. ב-31/10/2018 נעתר בית המשפט, במעמד צד אחד, לבקשת המבקשים והתיר המצאה למשיבות 9-2 מכוח תקנה 500(10) לתקנות הישנות, זאת על יסוד הטענה כי התובענה הומצאה כדין לLG-, וכי שותפותיה לקרטל הנטען הן בעל דין דרוש ונכון לבירור התביעה כולה. זו, כאמור, הבקשה אותם מבקשים לבטל.