3. כדי להבין את פסק הדין ואת טענות הצדדים בערעור, עלינו להציג – בקיצור נמרץ – את ההסדר של צו להארכת תקופת פטנט. כאמור לעיל, אורך התקופה שבה ניתנת לבעל פטנט הגנה על אמצאתו הוא עשרים שנה. אורך התקופה מאזן בעיקר בין האינטרס של הממציא והתמריץ שניתן לשוק האמצאות מצד אחד, ובין האינטרס הציבורי והרצון שלא להפקיע את האמצאה מנחלת הכלל יתר על המידה, מן הצד השני. ברם, בשוק התכשירים הרפואיים והציוד הרפואי נוצר קושי: נדרש אישור ממשרד הבריאות לשם שיווק התכשיר או הציוד, ותהליך האישור עשוי לקחת פרק זמן לא קצר. יש לזכור כי תקופת הפטנט היא החל מיום הגשת בקשת הפטנט – מועד שבו עדיין לא רשאי בעל הפטנט לשווק את התרופה המוגנת, שכן טרם ניתן אישור מטעם משרד הבריאות. לכן, מבחינה מעשית זוכה בעל פטנט בתחום זה להגנה קצרה מעשרים שנה, זאת תוך פגיעה בנוסחת האיזון הרגילה שקבע המחוקק. כדי למנוע פגיעה בתכליות הדין הנוגעות לתחום הרפואי, קבע המחוקק כי ניתן יהיה להאריך את תקופת הפטנט כשמדובר בתכשיר או ציוד רפואיים. אורך תקופת ההארכה נקבע, במידה רבה, בהתאם לפרק הזמן שלקח הליך הרישוי של התרופה או הציוד בישראל או במדינה אחרת בעולם. להשלמת התמונה יובהר כי ההסדרים שקבע המחוקק סבוכים ומפורטים משתואר כאן, ומבטאים מספר ערכים ותכליות, כמו גם פשרות ואיזונים ברמה הלאומית והבינלאומית. כל אלה אינם דרושים לענייננו, שאינו עוסק בהליך של הארכת תקופת הפטנט, ודי באמור עד כה בנסיבות תיק זה. להרחבה ראו סימן ב'1 לפרק ד לחוק הפטנטים (סעיפים 64א-64טז לחוק). לניתוח מפורט את ההסדר על הליכי חקיקתו ראו פסק דיני ברע"א 8127/15 התאחדות התעשיינים בישראל נ'Merck Sharp & Dohme Corp. [פורסם בנבו] (15.6.2016().
פטנט 2, שהתביעה הוגשה בטענה להפרתו, לא הוארך בצו הארכה. כאמור, בית המשפט המחוזי אף הורה על קיצור תקופתו לפחות מ-18 שנה. מדוע אפוא עלינו להידרש, בתובענה שעניינה פטנט 2, להסדר של צווי הארכה? התשובה לכך נעוצה בצו הארכה שניתן לפטנט 1. כזכור, תרופת הוויאגרה הייתה מוגנת – כך לפי טענת פייזר שאותה אימץ לצורך הדיון בית משפט קמא – הן באמצעות פטנט 1 והן באמצעות פטנט 2. מכוח הפטנט הראשון ניתנה הגנה לעצם השימוש בסילדנאפיל, ואילו מכוח הפטנט השני ניתנה הגנה לשימוש בסילדנאפיל לשם טיפול ב-ED. נתון רלוונטי נוסף קבוע בתקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה – סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח-1998: הצורך בצירוף פרטים ותצהיר בדבר התכשיר הרפואי שמוגן בפטנט שאותו מבוקש להאריך, לרבות המועד שבו הוגשה הבקשה לרישום בפנקס התכשירים והמועד שבו נעשה הרישום – נתונים שעל בסיסם, בין היתר, עשויה להיקבע תקופת ההארכה. הואיל והוויאגרה הייתה מוגנת גם באמצעות פטנט 1 – פייזר התייחסה במסגרת הבקשה להארכת תוקף פטנט 1 לתרופה זו. בהמשך לכך ניתן צו הארכה לפטנט 1.