בבית המשפט העליון
רע"א 6635/22
לפני: כבוד השופטת ר' רונן
המבקשות: 1. חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ
2. הכשרת הישוב אוברסיז בע"מ
נ ג ד
המשיבים: 1. איתן לוי
2. נ.לאלף הבא בע"מ
3. שי גרנות
4. ריצ'ארד נמיר
5. ניל סמולט
6. משרד עורכי הדין גרנות ושות'
7. רוני לרנר
8. Dipton invest & Trade Limites No.86.810 B
9. עובד אנטר
10. לה ורדה השקעות בע"מ
11. Kempton Invest & trade limited
12. קמפטון אינטרנשיונל אינק
13. זאב זלצמן
14. ג'ודי זלצמן
15. מנחם איתן
16. שושנה איתן
17. Gracecup Trading Limited
18. אי.בי.אל.הולדינגוס בע"מ
19. Kookla Investments limited
20. Abambar Investments limited
21. נורית חסון לוי
22. מתן לוי
23. רונה לוי
24. Euromat Hellas
25. E.N.M.R Limited
26. Flower Child
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 56804-05-16; ת"א 49110-10-17; ת"א 8189-09-17; ת"א 27789-06-17; ת"א 15139-04-17; ות"א 30033-05-17 [פורסם בנבו] מיום 23.8.2022 שניתנה על ידי כב' סגן הנשיאה השופט א' שוורץ
בשם המבקשות: עו"ד זאב שרף; עו"ד שרון בן-חיים; עו"ד רביד כהן
בשם המשיבים
2-1, 19-17, 24-21: עו"ד גיא גיסין; עו"ד צבי ולך
בשם המשיבים 6-3: עו"ד יואב רזין; עו"ד ענת לנגר
בשם המשיבים 8-7: עו"ד אמיר אלטשולר; עו"ד עדי אמיתי
בשם המשיבים 10-9:
בשם המשיבים 16-12: עו"ד איתמר מירון; עו"ד ירין ראובן
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט, סגן הנשיאה א' שוורץ) מיום 23.8.2022 בת"א 56804-05-16; ת"א 49110-10-17; ת"א 8189-09-17; ת"א 27789-06-17; ת"א 15139-04-17; ות"א 30033-05-17 [פורסם בנבו] (להלן ביחד: ההליך המאוחד), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשות לעיין במסמכי החוקר בהליך המאוחד, כפי שהם מופיעים במערכת "נט המשפט".
הרקע לבקשה והחלטת בית משפט קמא
1. חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ והכשרת הישוב אוברסיז בע"מ (להלן ביחד: המבקשות או הכשרה) הן חברות ישראליות שלהן עסקים רבים ומגוונים, בעיקר בתחום הנדל"ן. המשיבה 2 – נ. לאלף הבא בע"מ (להלן: נל"ה) היא חברה המאוגדת בישראל. המשיב 1 – מר איתן לוי, הוא בעל השליטה בנל"ה (להלן: מר לוי). המשיבים 16-3 הם התובעים בשורה של תביעות שהוגשו במהלך השנים האחרונות כנגד מר לוי ונל"ה (להלן: המשקיעים), והמשיבים 25-17 הם הנתבעים, ביחד עם המשיבים 1 ו-2, בתביעות ההליך המאוחד (המשיבים 25-1 יכונו להלן ביחד: המשיבים).
2. הכשרה ונל"ה הן בעלות מניות בחברת אר. אר. אן אחזקות והשקעות בע"מ (להלן: RRN). בתקנון של RRN מעוגנת זכות סירוב ראשון לבעלי המניות ב-RRN (קרי, הכשרה ונל"ה) בכל עסקה הנוגעת למניות RRN או למניות נל"ה. נכסה היחיד של RRN הוא אחזקותיה בחברה הולנדית בשם Cajamarca Holland B.V (להלן: קיימרקה). קיימרקה מחזיקה במרבית מניות MLP Group, חברה פולנית הנסחרת בבורסה בפולין ואשר מחזיקה במרכזים לוגיסטיים בעיקר בפולין (להלן: MLP).
3. בשנים 2017-2016 הגישו המשקיעים כנגד מר לוי ונל"ה מספר תביעות (הן תביעות ההליך המאוחד). תביעות אלה תלויות ועומדות בבית משפט קמא, ומרביתן עוסקות בטענות המשקיעים לפיהן מר לוי מכר להם מניות בנל"ה או ב-RRN, ואף על פי כן הוא מסרב להעביר לידיהם את הזכויות במניות אלה. יצוין כי בתחילה, הכשרה צורפה להליך המאוחד כמשיבה פורמלית, אך ביום 8.12.2016 נמחקה ממנו לבקשתה, בהחלטת בית משפט קמא.
4. בעקבות תביעות אלה, הגישה הכשרה ביום 12.5.2019 תביעה נפרדת כנגד מר לוי, נל"ה והמשקיעים, שנסובה סביב טענתה כי העסקאות העומדות בלב תביעות המשקיעים כנגד מר לוי ונל"ה מפרות את זכות הסירוב הראשון הנתונה לה על פי התקנון של RNN (להלן: תביעת הכשרה). בתביעתה עותרת הכשרה כי תיאכף זכות הסירוב הראשון שלה.
5. על רקע הטענות הנגדיות שהעלו הצדדים להליך המאוחד, החליט בית משפט קמא ביום 8.2.2018, בהסכמת הצדדים, למנות חוקר חשבונאי מטעם בית המשפט (להלן: החוקר). בהחלטתו ציין בית המשפט כי הצדדים הסכימו לוותר על כל טענת חסיון העומדת להם על פי דין ועל פי נוהג כלפי ההליכים שיתנהלו בפני החוקר, וזאת על מנת לאפשר הליך ביקורת אפקטיבי. בנוסף, צוין כי כל המסמכים שיימסרו לחוקר במסגרת הליך החקירה, לא יימסרו לצדדים שלישיים ולא ישמשו להליכים חיצוניים להליך המאוחד. בית המשפט קבע כי הצדדים להליך המאוחד יישאו בעלות שכר החוקר בחלקים שווים. כמו כן, בכתב המינוי של החוקר מיום 29.3.2018 קבע בית המשפט כי הצדדים להליך המאוחד יעבירו לרשות החוקר את כתבי טענותיהם, את חוות דעתם, וכן כל מסמך אשר יידרש לחוקר לצורך הכנת הדו"ח.
6. ביום 13.6.2019, בטרם הוגש דו"ח החוקר לבית משפט קמא, הגישה הכשרה בקשה לעיון בתיק בית המשפט בהליך המאוחד באמצעות מערכת "נט המשפט" (להלן: בקשה 69). בבקשה נטען כי חלק מהמחלוקות העובדתיות בתביעת הכשרה חופפות למחלוקות המתבררות בהליך המאוחד, ולכן מתן רשות עיון תסייע לבירור המחלוקות בתביעת הכשרה. עוד נטען כי להחלטות, לסעדים ולפסקי הדין שיינתנו בהליך המאוחד עשויה להיות השפעה גם על תביעת הכשרה, וכי העיון בתיק לא יפגע בעניינו של מי מהצדדים להליך המאוחד.
לאחר שהוגשו לבית המשפט התנגדויות המשיבים לבקשה 69, הציעה הכשרה בתגובתה מיום 21.7.2019 הצעת ביניים, לפיה בית המשפט יתיר לה לעיין בתיק בית המשפט, אשר נכון למועד הבקשה לא היו מצויים בו מסמכים שהוגשו לחוקר; וככל שבעתיד יהיה מי מהצדדים סבור כי ישנה הצדקה לחסות מהכשרה מסמך כלשהו, יוכל אותו צד לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה ספציפית המתייחסת למסמך ספציפי. הכשרה הוסיפה כי במידת הצורך, היא אף תוכל לחתום על התחייבות לסודיות, וכי תסכים לכל פתרון פרקטי אחר עליו יורה בית המשפט.
בהחלטתו מיום 23.9.2019 קבע בית משפט קמא כי תינתן להכשרה זכות עיון בתיק בית המשפט אשר תוגבל לפרק זמן של 30 ימים. זכות העיון ניתנה תחת שתי מגבלות: הכשרה תתחייב לשמירה על סודיות לגבי תוצרי העיון; הכשרה לא תוכל לעיין בהליכים שניהלו המשיבים לפני החוקר שמונה על ידי בית המשפט.
7. בינתיים, ניהלו המשיבים הליך ממושך ומסועף בפני החוקר, במסגרתו העבירו לידיו מסמכים רבים ואף נשאו בעלויות כבדות שנדרשו לצורך הכנת הדו"ח. לבסוף הושלם תהליך הכנת הדו"ח, והוא הוגש לתיק בית המשפט.
8. ביום 10.2.2022 הגישה הכשרה בקשת עיון נוספת (להלן: בקשת העיון הנוספת), בה ביקשה כי יתאפשר לה לעיין בכלל המסמכים שנוספו לתיק בית המשפט מאז מועד העיון האחרון שהותר לה, ובכלל זה בכל מסמך שהוגש במסגרת הכנת דו"ח החוקר וכן בדו"ח עצמו על כל נספחיו (להלן: מסמכי החוקר). הכשרה טענה כי הסכמת הצדדים ביניהם לשמירה על סודיות בקשר למסמכים שהועברו לחוקר אינה מחייבת את בית המשפט, ואינה גוברת על זכות העיון שלה הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון.
המשיבים בתגובותיהם, התנגדו לבקשת העיון הנוספת וטענו כי מסמכי החוקר מכילים מידע מסחרי-כלכלי רב, שחשיפתו תפגע באינטרסים המסחריים של בעלי הדין. המשיבים טענו כי העבירו את המסמכים לחוקר תחת ההנחה כי חל עליהם חסיון בפני צדדים שלישיים, ומשכך מתן זכות העיון להכשרה תחתור תחת ההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו ועליהן הסתמכו.
9. לאחר שהתאפשר להכשרה להגיש את התייחסותה לתגובות המשיבים, ניתנה ביום 23.8.2022 ההחלטה בבקשת העיון הנוספת. בהחלטה זו דן בית המשפט במסלול התלת-שלבי לבחינת קיומה של זכות העיון, הנגזר מתקנות בתי המשפט ובית הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון): בחינה האם יש איסור בדין על העיון; בחינה האם העיון מוצדק; בחינה האם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל הניתן באינטרסים ובזכויות של בעלי הדין (ראו פסקה 8 לפסק דינו של בית משפט קמא).
בית המשפט קבע כי במקרה דנן לא חל כל איסור בדין על העיון וכי העיון מוצדק. עם זאת, קבע בית המשפט כי בעלי הדין בהליך המאוחד זכאים לחסיון מסחרי בעל משקל משמעותי הראוי להגנה מפני בקשת העיון הנוספת. בנוסף, נקבע כי המשיבים הסתמכו על ההסכמה הדדית לפיה הליך החקירה יתנהל בגילוי מלא כלפי פנים ובכפוף למתן הגנה כלפי חוץ. לפיכך קבע בית המשפט כי יש להתיר להכשרה זכות עיון מוגבלת שלא תכלול את מסמכי החוקר; את שאלות ההבהרה שנשלחו לחוקר והמענה שניתן להן; ומספר מצומצם של בקשות שהוגשו לבית המשפט ונוגעות לאופן פעילות החוקר בעניין סוגיות שעלו במסגרת החקירה.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.
טענות הכשרה
10. בבקשת רשות הערעור עתרה הכשרה כי בית המשפט יבטל את החלטת בית משפט קמא, ויאפשר לה לעיין בכלל המסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט בהליך המאוחד, לרבות בכל מסמכי החוקר, בכל שאלות ההבהרה שנשלחו לחוקר ובתשובות שניתנו.
11. הכשרה טוענת כי בית המשפט זה נכון היה לתת, במספר רב של פעמים, רשות ערעור במקרים של בקשות עיון בתיקי בית משפט, לנוכח הערך העליון של פומביות הדיון. הכשרה אף מדגישה כי בקשת רשות ערעור על החלטה העוסקת במתן זכות עיון בתיק בית משפט למי שאינו צד להליך, היא הדרך היחידה בה אותו צד זר להליך יכול לערער על החלטה בבקשה לעיון. משכך לטענתה יש לבחון בקשת רשות ערעור שכזאת בדרך מקלה.
12. הכשרה מוסיפה וטוענת כי בית משפט קמא שגה כאשר קבע כי בקשת העיון אינה עוברת את המבחן השלישי הקבוע בתקנות העיון, קרי המבחן הבודק האם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל הניתן באינטרסים ובזכויות של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. לטענת הכשרה, בית משפט קמא שגה כאשר קבע כי את האיזון בין זכות העיון לזכות של המשיבים שסודותיהם המסחריים לא ייחשפו, ניתן להשיג באמצעות פשרה לפיה יותר להכשרה לעיין במסמכי ההליך המאוחד אך לא במסמכי החוקר. הטלת איסור גורף על העיון במסמכי החוקר אינה יכולה להיחשב כאיזון, לא כל שכן איזון ראוי.
13. עוד טוענת הכשרה כי שגה בית משפט קמא בקביעתו לפיה המשיבים העלו טענות כבדות משקל באשר לקיומה של סודיות מסחרית הראויה להגנה. המשיבים כלל לא פירטו לשיטתה אילו מסמכים כוללים סוד מסחרי ומהו הטעם לכך. בנוסף, המשיבים לא צירפו כל תצהיר לתמיכה בטענותיהם לפיהן חשיפת מסמכי החוקר עלולה לגרום להם נזק, ולא הסבירו מהו הנזק שייגרם מחשיפת המסמכים. בהיעדר הסבר קונקרטי לשאלת מהות הפגיעה העלולה להיגרם מחשיפת מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון.
על כך מוסיפה הכשרה כי העסקאות הניצבות בליבו של ההליך המאוחד בוצעו לפני שנים רבות, ומשכך אין ולא יכול להיות במסמכי החוקר סוד מסחרי בר-הגנה, שכן לא יכול להיות בו פוטנציאל להעניק תועלת תחרותית משמעותית למי שמחזיק בו. הסוד המסחרי, כך טוענת הכשרה, מתיישן במהירות, ועל כן חדל להיות סוד.
14. הכשרה מוסיפה גם כי בית המשפט שגה גם בקביעתו לפיה הסכמות המשיבים כי הליך החקירה יתנהל "בגילוי מלא פנימה בכפוף למתן הגנה כלפי חוץ" מהוות שיקול נגד לבקשת העיון הנוספת. זאת, משום שהסכמה כללית של צדדים לשמור על סודיות היא "התחייבות שניתנה בין הצדדים לבין עצמם". ככזאת, היא אינה מחייבת את בית המשפט, ולא כל שכן היא אינה יכולה לגבור ולבטל את זכות העיון של צד ג'. יתרה מכך, מתן תוקף מחייב כלפי צדדים שלישיים להסכמה בין בעלי הדין לשמור בסודיות מסמכים שהוגשו במסגרת הליך משפטי, עלולה לרוקן מתוכן את הוראות תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), המאפשרת לצד שלישי לבקש לעיין במסמכי ההליך.
15. הכשרה מוסיפה וטוענת כי בית משפט קמא שגה כאשר לא שקל את האפשרות להעניק לה זכות עיון במסמכי החוקר תוך הכפפתה לתנאים כלשהם; למשל – תוך השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים או נקיטת אמצעים למניעת זיהויים של בעלי דין או אנשים אחרים, אמצעים המעוגנים בין היתר בתקנות העיון.
טענות המשיבים
16. המשיבים הגישו את תשובותיהם לבקשת רשות הערעור בנפרד, והם התנגדו לה באופן גורף. לאור דמיון בין הטענות בכתבי התשובה, אתייחס אליהם במאוחד להלן.
17. ראשית, טוענים המשיבים כי ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור היא החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת, ולכן אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בה. עוד נטען כי המקרה דנן אינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור, משהוא לא מעלה שאלה משפטית חשובה או חדשה, ועל כן יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף.
18. לגופם של דברים, טוענים המשיבים כי הכשרה איבדה את זכותה לבקש לעיין במסמכי התיק, לאחר שבחרה שלא ליטול חלק בהליך המאוחד. כך, נטען כי הכשרה מבקשת להיות "רוכבת חופשית" על גבם של המשיבים, כשהיא מבקשת ליהנות מכל המידע שהם החליפו ביניהם - אך מבלי למסור כל מידע מטעמה. זאת ועוד, נטען כי הכנת הדו"ח ארכה מספר שנים והייתה כרוכה בהשקעה של משאבים רבים מצד כל אחד מהמשיבים. כעת, מבקשת הכשרה ליהנות מפירות השקעה זו מבלי לתרום לה כלל.
19. נוסף על כך, נטען כי הכשרה מבקשת לעשות שימוש בזכות העיון כדי לקבל, באופן עקיף, את הסעד אותו היא תובעת בתביעתה. כזכור, הכשרה הגישה תביעה מאוחרת, נפרדת ועצמאית כנגד המשיבים, שהסעד העיקרי שהתבקש בה הוא מתן חשבונות. לטענת המשיבים, עיון במסמכי החוקר יעניקו להכשרה, הלכה למעשה, את הסעד שהתבקש בתביעתה, מבלי שהיא תידרש להוכיח את טענותיה.
20. המשיבים מוסיפים כי אין לאפשר להכשרה לעיין בדו"ח החוקר משהוא מכיל מידע עסקי סודי. לטענתם, הם הסכימו לחשוף מידע זה בכפוף להסכמה דיונית כי המידע לא יועבר לצדדים שלישיים, וכי לא ניתן יהיה לעשות בו שימוש במסגרת הליכים אחרים. הסכמה זו קיבלה תוקף מחייב בהחלטת בית משפט קמא מיום 8.2.2018. לגישת המשיבים, ככל שיתאפשר לצד שלישי לחתור תחת הסכמות דיוניות שהושגו בין הצדדים להליך המשפטי, יפחת התמריץ להגיע להסכמות כאלה, היכולות לייעל את ניהול ההליך. יתרה מזאת, מתן זכות עיון להכשרה במסמכי החוקר יפגע באינטרס ההסתמכות של המשיבים שחשפו את המידע תוך שהם יוצאים מנקודת הנחה כי מידע זה לא "יזלוג" החוצה.
21. בתגובתה לטענות המשיבים, חזרה הכשרה על עיקר טענותיה בבקשת רשות הערעור.
דיון והכרעה
22. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
23. אכן, צודקת הכשרה בטענתה כי בקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה מכוח תקנות העיון תיבחן באמות מידה מקלות יותר מאלה לפיהן נבחנות בקשות רשות ערעור על כל החלטה אחרת לפי סעיף 41(ב) ו-52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. זאת משום שהחלטה הדוחה בקשה מכוח תקנות העיון היא החלטה שדחייתה סותמת את הגולל ומהווה "סוף פסוק" ביחס למבקש העיון שאינו צד להליך, ולא יקבל הזדמנות נוספת להשיג על ההחלטה (ראו החלטתי ברע"א 6677/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 16 והאסמכתאות שם [פורסם בנבו] (19.12.2022) (להלן: עניין פלוני)). עם זאת, כפי שיובהר להלן, גם בחינה מקלה זו מובילה למסקנה כי אין מקום לקבל את הבקשה.
24. תקנה 4(א) לתקנות העיון קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". הוראה זו היא נגזרת של עיקרון פומביות הדיון (ראו: רע"א 1619/20 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, פסקה 12 [פורסם בנבו] (3.5.2020); רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ, פסקה 8 [פורסם בנבו] (29.8.2013) (להלן: עניין דומיקאר; ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). יחד עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת, אלא היא כפופה למערכת איזונים המביאה בחשבון גם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה (ראו עניין דומיקאר, בפסקה 8; ע"א 3976/04 בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ, פסקה 4 [פורסם בנבו] (25.10.2004)).
מערכת האיזונים קבועה בסעיף 4(ד) לתקנות העיון, לפיה "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". מכאן שבית המשפט צריך לבחון, מן הצד האחד, את הפגיעה האפשרית במבקש העיון אם בקשתו תידחה, כאשר בכלל זה יש לבחון את חשיבות המידע עבור מבקש העיון; מן הצד האחר, יש להביא בחשבון את האינטרסים של הצדדים להליך בו מבוקש העיון לפרטיות, ואת האינטרס הציבורי שבשמירת סודיות המידע (ראו: עניין פלוני, בפסקה 17). פרטיותו של בעל דין, כך נפסק זה מכבר, מקיפה גם את "פרטיותו העסקית", כך שהעובדה כי בתיק המשפט מצויים פרטים מסחריים על אודות עסקו של בעל דין עשויה להצדיק הגבלה של זכות העיון (ראו עניין דומיקאר, בפסקה 8).
יישום השיקולים הללו על עובדות המקרה דנן מביא, לדידי, למסקנה לפיה אין מקום להיעתר לבקשה.
25. מעיון בבקשת העיון וכן בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, עולה כי לוז המחלוקת נוגע לדו"ח החוקר ולמסמכים שהוחלפו בין הצדדים והועברו לידי החוקר במסגרת הליך החקירה. ביחס למסמכים אלה, הגיעו המשיבים להסכמה כי לא יועברו לצדדים שלישיים.
26. כזכור, הכשרה טענה בבקשת העיון כי המסכת המתבררת בהליך המאוחד היא קשורה ובמידה רבה אף חופפת לזו המתבררת בתביעת הכשרה, וכי למסמכי החוקר יש השלכות על סוגיות מרכזיות בתביעת הכשרה. לגישתה לאור ההשקה שבין שני ההליכים, אין זה הוגן שהמשיבים יימצאו ביתרון על פניה ויש חשש שהם יעשו שימוש לרעה ביתרון זה.
עם זאת, הכשרה לא הבהירה מהו בדיוק אותו יתרון שעשוי להיות למשיבים על פניה בתביעה אותה היא מנהלת אם לא יותר לה לעיין במסמכי החוקר. למעט אמירות כלליות באשר לרלוונטיות של ההליך המאוחד לתביעתה, היא לא נימקה באיזה אופן העיון במסמכים יסייע לה.
אמנם נפסק כי ככלל, אין הכרח כי מבקש העיון יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית האחרת (ראו: בג"ץ 10003/08 לוי נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיסקה 10 [פורסם בנבו] (5.4.2012)), אולם כאשר מדובר בבקשה לעיון שעלולה להוביל לחשיפתו של סוד מסחרי (וזהו המצב במקרה דנן כפי שיפורט גם בסעיף 28 להלן), יש לתת את הדעת ל"ענינו בתיק של המבקש", ולאזנו אל מול הפגיעה הצפויה בבעל הדין בהליך שבו מתבקש העיון (עניין דומיקאר, בפסקה 10).
27. אל מול טענות הכשרה ביחס לפגיעה האפשרית בה אם בקשתה תידחה, יש לשקול את הפגיעה האפשרית במשיבים ובאינטרס הציבורי אם הבקשה תתקבל ויותר להכשרה לעיין במסמכי החוקר.
28. מינוי החוקר המומחה נעשה בה בעת ויחד עם ההסכמות הדיוניות של המשיבים לפיהן לא יועלו בהליכי החקירה בפניו טענות סודיות או חיסיון, וזאת כדי לאפשר הליך ביקורת אפקטיבי. כן התחייבו המשיבים בינם לבין עצמם שכל המסמכים אשר יימסרו במסגרת הליך החקירה לא יעברו לצדדים שלישיים ולא ישמשו להליכים חיצוניים להליך המאוחד. בעקבות הסכמה זו החליפו הצדדים ביניהם ואף מסרו לחוקר מסמכים רבים המכילים, בין היתר, סודות מסחריים ומידע עסקי חסוי.
על רקע זה, היעתרות לבקשתה של הכשרה לעיון במסמכי החוקר עלולה להביא לפגיעה בשני אינטרסים. האחד, האינטרס הפרטי של כל אחד מהמשיבים בכך שנתונים עסקיים שלו ייוותרו חסויים. לעניין זה יודגש כי בית משפט קמא בחן את מסמכי החוקר עצמם ועיין בהם. על בסיס העיון והבחינה הללו, הוא מצא כי מסמכים אלה כוללים ניתוח חשבונאי וכלכלי של פעילויות הצדדים בעניין ההשקעות נושא ההליך המאוחד, וכי הם "מרימים את המסך" מעל הפעילות המסחרית הענפה שהתנהלה בין המשיבים (או מי מהם). משכך, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי חשיפת מידע זה לצדדים שלישיים עשויה לגרום למשיבים נזק. במסקנה זו המבוססת על עיון של בית המשפט במסמכים עצמם, אינני רואה מקום להתערב.
השני, האינטרס הציבורי בקיומן של הסכמות דיוניות בין צדדים, שיש בהן כדי לייעל את ההליך השיפוטי (ראו רע"א 5256/17 חאג' נ' חאג', פסקה 3 [פורסם בנבו] (7.11.2017); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 432 (מהדורה 13, 2020)). כך, מתן רשות לצדדים שלישיים לעיין במסמכים שצדדים להליך סיכמו ביניהם כי הם יישארו חסויים, עלול לצנן את נכונותם של צדדים עתידיים להתקשר בהסכמות מסוג זה, שנועדו בין היתר כדי לייעל את ההליך השיפוטי ולהעצים את האפקטיביות שלו (ראו והשוו: עניין פלוני, פסקה 22. ראו גם יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים: הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 1123-1121 (וההפניות שם) (2021)).
לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי קמה הצדקה להתערב באיזון שערך בית משפט קמא בהחלטתו להעניק להכשרה זכות עיון מוגבלת, אשר לא תכלול את מסמכי החוקר ומסמכים נוספים הקשורים בעבודתו.
29. יובהר עוד כי אינני מקבלת גם את טענת הכשרה לפיה היה על בית המשפט לאפשר לה עיון מוגבל במסמכי החוקר (למשל באמצעות השחרת החלקים המכילים סודות מסחריים של הצדדים להליך המאוחד או על ידי החתמתה על הסכם סודיות). בחינה של כלל המסמכים והשחרה של כל סוד מסחרי בהם היא עניין הכרוך בעלות משמעותית מבחינת המשיבים, כאשר הכשרה לא הצביעה על טעם חזק די הצורך המצדיק את השתת העלות הזו עליהם. זאת בעיקר כאשר הכשרה לא הצביעה על מידע מסוים המצוי במסמכי החוקר, הדרוש לה עבור ההליך שהיא מנהלת (אילו הייתה הכשרה מצביעה על מידע אחד מסוים הדרוש לה לצורך ההליך, יתכן כי ניתן היה להיעתר במידה כזו או אחרת לבקשה זו – אך מובן כי אינני מחווה דעה על שאלה תיאורטית זו).
30. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
המבקשות יישאו בהוצאותיה של כל אחת מקבוצות המשיבים שהגישו תגובתם לבקשת רשות הערעור בסך 3,000 ש"ח לכל קבוצה (קבוצה 1: המשיבים 2-1, 19-17, 24-21; קבוצה 2: המשיבים 6-3; קבוצה 3: המשיבים 8-7; קבוצה 4: המשיבים 10-9; קבוצה 5: המשיבים 16-12).
ניתנה היום, י"א בטבת התשפ"ג (4.1.2023).0
ש ו פ ט ת