16. בענייננו, התביעה שהגיש יוסף היתה תביעה שטרית, והיא התנהלה בהתאם לכך. טענות לחיוב המבקשים בהשבה, בהתבסס על כשלון עסקת היסוד – לא הועלו, וממילא, גם לא נדונו, הן במישור העובדתי, הן במישור המשפטי; ברי אפוא, כי יוסף לא הוכיח זכות לסעד כאמור. בהתאם לחזית המחלוקת שעיצב יוסף, גם המבקשים מיקדו את טענות ההגנה בעילה השטרית, ולא העלו טענות לגבי ההשבה. במצב דברים זה, יפה לענייננו, בשינויים המחויבים, קביעת בית משפט זה, בע"א 4294/90 רינסקי נ' רחמני ושות' מימון בע"מ, פ"ד נ(1) 453, 465 (1996): "סיכומם של דברים: המשיבה ניהלה לאורך כל הדרך תביעה שטרית, המערערת התגוננה כנגד תביעה שטרית, ולא היה מקום לשינוי המפתיע של חיוב בעילה חוזית; ומכל מקום – לא הונחה במהלך הדיון תשתית עובדתית מספקת לחיובה של המערערת מכוחה של עילה חוזית". אם כן, בהתחשב בכך ששאלת ההשבה לא נדונה לגופה בבית משפט השלום, כך שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת לחיוב בסעד זה; ובשים לב לכך שלצדדים לא ניתנה אפשרות ממשית לטעון לגביו, אף בבית המשפט המחוזי – לא היה מקום לחייב את המבקשים בהשבת סכום ההשקעה הראשונית.
17. בשולי הדברים אציין, כי קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה השקעת מיליון הדולר מצד יוסף, הריהי תנאי מתלה בחוזה, לפי סעיף 27(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), נראית לי מוקשית. ככלל, תנאי מתלה הוא תנאי חיצוני לצדדים שנקשרו בחוזה; התקיימותו העתידית, מטבעה, אינה ודאית, וברי גם כי אינה יכולה להיות תלויה ברצונו של מי מהצדדים, אם לקיים את חיוביו החוזיים, אם לאו (ראו למשל: ע"א 1156/10 האס נ' חברת הבונים בקרית משה בע"מ, פסקה כ"ה והאסמכתאות שם (18.11.2012); רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' סער, פ"ד מה(4) 405, 426 (1991); ע"א 3865/19 אליאסיאן נ' שבו, פסקה 39 לחוות הדעת של הנשיאה א' חיות (11.9.2022) (להלן: עניין אליאסיאן); גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 586-585 (מהדורה רביעית, 2019)). קיומה, או אי-קיומה, של התחייבות צד לחוזה, להשקעה עתידית במיזם, הריהי פעולה התלויה ישירות ברצונו של אותו צד, ומשאירה את קיום החוזה לשרירות ליבו; אין מדובר אפוא בתנאי שניתן להגדירו כ'חיצוני לצדדים'.
18. ודוק: בענייננו, אין מדובר אך בתנאי שאינו 'חיצוני לצדדים'; משנקבע כי יוסף התחייב להשקיע מיליון דולר במיזם, הרי שעסקינן בהתחייבות החוזית עצמה. התחייבות זו, לא ניתן לפרש כתנאי מתלה, שכן מעשה שבו מחויב צד לחוזה "אינו יכול להיות הן פעולה מחויבת (מעשה in obligatione) הניתנת לתביעת הזכאי, ובו בזמן אף מושא לתנאי (מעשה in conditione), שפלוני בן חורין לעשותו או לא לעשותו" (גד טדסקי "מנה בנכס של יורש" עיוני משפט יד 19, 25 (1989); ע"א 7398/00 עו"ד גולדברג – כונס נכסים נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בתל אביב-יפו, פ"ד נז(6) 730, 743 (2003); עניין אליאסיאן, פסקה 32 והאסמכתאות שם)). מכאן, שספק רב אם היה מקום לקביעה זו של בית המשפט המחוזי.
19. טרם סיום אציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים, בנוגע לעצם קיומו של החוב בגין ההשקעה הראשונית. אף אם לא ניתן לחייב את המבקשים בהחזרתו, במסגרת התביעה הנוכחית, הרי שהחוב עודנו שריר וקיים. משכך, יש להניח כי למרבה הצער, הכרעה זו אינה מסיימת את הסכסוך ארוך השנים בין הצדדים. מתוך הבנה זו, סברתי כי נכון יהיה להביא את הצדדים להסכמה, שתביא לסיום הסכסוך. כנזכר לעיל, ניסיונותַי אלה – לא צלחו. עם זאת, סבורני כי גם בשלב זה, טוב יעשו הצדדים אם יגיעו לפשרה, ויחדלו מההתנצחות המשפטית המתמשכת ביניהם. המפתח להצלחה בכך: שכל ישר ורצון טוב.
20. סיכומם של דברים: דין חיוב המבקשים בהשבת סכום ההשקעה הראשונית – להתבטל. אציע אפוא כי נקבל את הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, נבטלו, ונקבע שפסק הדין שניתן בבית משפט השלום, יעמוד בתוקפו.
עוד אציע, בנסיבות העניין, לחייב את יוסף בהוצאות המבקשים, בסך של 15,000 ₪.
ש ו פ ט
השופטת י' וילנר:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט ע' גרוסקופף:
אני מסכים.
ש ו פ ט
לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נעם סולברג.
ניתן היום, ז' בניסן התשפ"ג (29.3.2023).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
22059260_O05.docx עג
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il