שנת מס מס' חודשי עבודה משכורת לחודש סה"כ תשלומים ברוטו ברוטו לחודש
2016 12 xxxxx xxxx xxxxx xxxxx
2017 12 xxxxx xxxx xxxxx xxxxx
2018 8 xxxxx xxx xxxxx xxxxx
* לאחר ניכוי מענק פרישה עקב מוות.
מהטבלה שלעיל עולה, כי סך כל התשלומים שהמנוח קיבל, לא תמיד היו במגמת עליה, ונראה שהושפעו מתוספות שונות או מענקים. אין להתעלם מנתון זה. יש להניח, שעם המעבר לעבודה על פי חוזה אישי, שכרו של המנוח היה עולה, אך עדיין נתון לתנודות. ממוצע הסכומים הנ"ל מגיע כדי סכום של xxxxx ₪, ובמעוגל - xxxxx ₪ ברוטו לחודש. עוד יש לזכור, כי לצד עליית השכר, וקבלות הטבות נוספות, עבודה על פי חוזה עבודה אישי, מקנה למעביד זכות להפסיק את החוזה בכל עת, בהודעה מוקדמת של 90 ימים (וראו סעיף 20 לחוזים).
על כן, לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני סבור, כי יש להעמיד את סכום הבסיס ערב הכניסה לעבודה לפי חוזה אישי, על סכום של xxxxx ₪ ברוטו לחודש, ומתוך סכום זה לגזור את השכר שהיה משולם במנוח לאחר כניסתו לעבודה לפי חוזה עבודה אישי.
33. ערב הכניסה לעבודה לפי חוזה אישי סכום הבסיס הוא xxxxx ₪ ברוטו לחודש. כיוון שיש להניח שעם הכניסה לעבודה לפי חוזה אישי סכום זה היה עולה, אניח כי היה עולה ב- 5%. עוד אניח, שבחלוף 10 שנים, שכרו של המנוח, כולל כל ההטבות השונות, היה עולה ב- 5% נוספים. על כן, לצורך חישוב הפיצויים, תחולנה ההנחות הבאות:
(א) הפסדי ההשתכרות בעבר יחושבו לפי שכר של xxxxx ₪ ערב מותו של המנוח, וזאת עד לתאריך 31.12.2018.
(ב) החל מתאריך 1.1.2019, שכרו ברוטו של המנוח יעמוד על סך xxxxx ₪ לחודש (xxxxx ₪ + xxxxx ₪), וזאת עד לתאריך 31.12.2028.
(ג) החל מתאריך 1.1.2029, שכרו של המנוח יעמוד על סך xxxxx ₪ (xxxxx + xxxxx ₪).
אמנם, חוזה העבודה האישית נקבע לתקופה קצובה בת 3 שנים. עם זאת, יש להניח, שהנתונים שלעיל משקפים את כושר השתכרותו לאורך כל התקופה שעד למועד פרישתו, בגיל 67. יש להניח, שבין אם המנוח היה ממשיך לעבוד במסגרת הבנק עד למועד פרישתו, ובין אם היה מחליט בשלב כלשהו לסיים עבודתו בבנק לעבור למקום עבודה אחר, שכרו, המפורט לעיל, לאורך התקופות השונות, היה נשמר. קשה להניח שאדם יעבור מרצונו לתפקיד אחר או למקום עבודה אחר, כאשר הדבר כרוך בהפחתת שכרו.
ח. השתכרות התובעת מס' 2
34. התובעת מס' 2 (אשתו של המנוח), עבדה במכללה האקדמית גליל מערבי. לפעי טופסי 106 עבור השנים 2016 עד 2019, אשר צורפן לתצהירה, נתוני השתכרותה הם כדלקמן:
שנת מס מספר חודשי
עבודה השתכרות ברוטו
לשנה השתכרות ברוטו לחודש
2016 11 xxxx xxxx
2017 12 xxxx xxxx
2018 10 xxxx xxxx
2019 12 xxxx xxxx
על יסוד נתונים אלה, תרומת התובעת מס' 2 לקופה המשותפת תחושב לפי סכום של xxxx ₪ לחודש.
ט. תקופת הפרישה לגמלאות
35. בתאריך 3.7.2037 המנוח היה צפוי להגיע לגיל 67 ולפרוש לגמלאות. אין לפני נתונים על שיעור צבירת הפנסיה של המנוח, ועל כן אניח כי במועד הפרישה היה זכאי לפנסיה בשיעור 65%. עוד אניח, שהשכר הקובע ערב הפרישה היה נמוך יותר מהשכר הנקוב לעיל (xxxxx ₪), שכן השכר לעיל כולל תוספות שונות שאינן נכללות בחישוב הפנסיה. על כן, לצורך חישוב הנזק אניח, שהשכר הקובע לצורך חישוב הפנסיה היה עומד על סכום של xxxxx ₪. כמו כן, לאור מחלת הלב ממנה סבל המנוח, אניח שיש לערוך את החישוב עד הגיעו לגיל 78 שנים.
36. בתאריך 23.12.2037 צפויה התובעת מס' 2 לפרוש לגמלאות. גם ביחס לתובעת מס' 2 אין לפני נתונים על שיעור צבירת הפנסיה, ואניח כי תהיה זכאית לפנסיה בשיעור 65%. עוד אניח שהשכר הקובע לצורך חישוב הפנסיה היה עומד על xxxx ₪.
37. לפיכך הנתונים לצורך חישובי הנזק לעיזבון בתקופת הפרישה של המנוח והתובעת מס' 2 יהיו כדלקמן:
(א) החל מתאריך 3.6.2037, שכרו של המנוח יהיה xxxxx ₪, וזאת עד הגיעו לגיל 78 (3.6.2048).
(ב) החל מתאריך 23.12.2037 שכרה של התובעת מס' 2 יהיה xxxxx ₪.
י. פיצוי עבור הפסדי התמיכה והפסד חיסכון בשנים האבודות
38. הנתונים הדרושים לצורך חישוב הפסדי התמיכה והפסד העיזבון בשנים האבודות, הם כדלקמן:
תובע מס' תאריך לידה ידות החלק בעיזבון הערות
1 העיזבון 1
2 האלמנה 2 5/6 יורשת ותלויה במנוח
3 בת 1 הסתלקה אינה תלויה במנוח
4 בן 1 הסתלק תלוי במנוח בתקופת השירות הצבאי
5 בת 1 1/6 יורשת ותלויה במנוח
39. יורשיו של המנוח והתלויים בו אינם זהים. על פי צו הירושה יורשותיו של המנוח הן התובעות 2 ו- 5. התלויים במנוח הן התובעים 2, 4 ו- 5.
כדי למנוע פיצוי כפול במתחם החפיפה, ההלכה הפסוקה קבעה, יש להפחית את הפסדי התמיכה המגיעים לתלויים במנוח מתביעת העיזבון (וראו: ע"א 2739/06 עזבון המנוח דוביצקי ולדימיר ז"ל נ' רזקאללה, פ"ד ס"ב(3) 864 (2008)). אמנם, בין התלויים והיורשות "לא קיים מתח" (ע"א 8916/16 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח חובה [פורסם בנבו] (14.6.2017)), ונראה כי פעולת החישוב מיותרת. עם זאת, ולאור טענות בא כוח הנתבעת, החלטתי שלא לדלג על שלב זה.
על כן ערכתי שני חישובים, אשר תוייקו בתיק המוצגים וסומנו כחישובים מס' 1 ו- 2, והתוצאות המתקבלות הן כדלקמן:
(א) תביעת העיזבון (חישוב מס' 1) xx,xxx,xxx ₪.
(ב) תביעת התלויים במנוח (חישוב מס' 2) xx,xxx,xxx ₪. ------------------
הנזק לעיזבון בגין השנים האבודות x,xxx,xxx ₪.
י"א. הטבות לגמלאים לאחר פרישה
40. בא כוח התובעים טען, כי לאחר מועד פרישתו, היה המנוח זכאי להטבות שונות המוענקות לגמלאי בנק הפועלים לפי סעיף 5.2.3 לנספח א' לחוזה העבודה האישי. בא כוח התובעים מעריך הטבות אלה בסכום של 500 ₪ לחודש, ולפי חישוביו, הנזק בראש נזק זה מגיע כדי סכום של 40,200 ₪ (ממועד הפרישה הצפוי ועד גיל 80).
נספח א' האמור, הוגש כמוצג ת/11. הנספח כולל פרקים שונים המתייחסים לעובדים בדרגות שונות (יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל הבנק, מנהלים בכירים, ועוד). סעיף 5.2.3 אליו מפנה בא כוח התובעים, בפרק ד' לנספח א' (העוסק במנהלים בכירים), קובע: "המנהלים הבכירים יכולים להיות זכאים לתשלומי פרישה כמפורט במדיניות התגמול ובתוכנית זו ולהטבות לגמלאי הבנק (לאחר פרישתם) המוענקות גם ליתר עובדי הבנק (כגון: ביטוחים, שי לחג וכיוצ"ב)".
41. אכן, נראה היה שהמנוח היה זכאי להטבות שונות לאחר פרישתו לגמלאות. ואולם, הטבות אלה נכללו כבר בחישוב הפסדי העיזבון, ואבהיר. לצורך חישוב הפסדי העיזבון בתקופת הפרישה לגמלאות, יצאתי מנקודת הנחה, ששכרו של המנוח ערב פרישתו היה עומד על סך xx,xxx ₪, ושכרו הקובע לצורך חישוב הפנסיה הוא xx,xxx ₪. הפחתת התוספות שאין להביא בחשבון בתקופת הפנסיה, נעשתה על יסוד "הערכה שמרנית", שכן על פי עדותה של הגב' קורן, רק תוספת הרכב מגיעה לסכום של כ- x,xxx ₪ לחודש.
לפיכך, הסכום ששימש אותי לחישוב הפסדי העיזבון בתקופת הפנסיה, ממילא כלל תוספות שונות שהיו משולמות במנוח בתקופה זו.
י"ב. מענק עבור ימי מחלה לא מנוצלים
42. בא כוח התובעים עתר לכך שייפסק לזכות התובעים פיצוי עבור ימי מחלה לא מנוצלים. יצויין, כי בחודש אוקטובר 2018 שולם לעיזבון מענק פרישה בסך xxx,xxx ₪, שכלל פיצויי פיטורים וכן כלל את התשלום עבור ימי המחלה שהמנוח לא ניצל עד לפטירתו. עתירת בא כוח התובעים מתייחסת אפוא לצבירת ימי מחלה שהמנוח היה צובר ממועד מותו ועד למועד פרישתו מהעבודה.
לדעת בא כוח התובעים, עד למועד הפרישה, המנוח היה צובר 471 ימי מחלה, אך מחמת שמרנות, לאור מחלתו של המנוח, במכפלת שיעור ימי המחלה שהמנוח ניצל עד לפטירתו (20%), טען בא כוח התובעים, כי המנוח היה זכאי לפיצוי עבור מענק ימי מחלה שלא נוצלו בסכום של xxx,xxx ₪ (לאחר היוון).
בא כוח הנתבעת השיב לטענות אלה, כי ראש נזק זה לא נזכר בכתב התביעה, והוא אינו אפשרי בתביעה שלפני. לצד אלה טען בא כוח הנתבעת, כי ההפסד לא הוכח.
43. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, אין אני מקבל את חישוביו של בא כוח התובעים, המבוססים על הנחות שונות, שהבסיס להן הוא משטר ניצול ימי המחלה על ידי המנוח עד למועד בו התמוטט. ואולם, לא ניתן ללמוד מהעבר על ענייננו, שכן התמוטטותו של המנוח לימדה כי הוא לוקה בסתימות בעורקי הלב, וכלל לא ברור כיצד עובדה זו, שלא הייתה ידועה קודם לכן, הייתה משפיעה על משטר ניצול ימי המחלה על ידי המנוח.
44. עם זאת, עולה מהחוזי העבודה שהוצגו, וכמו מקומות עבודה רבים במשק, עם סיום עבודתו, הייתה במנוח זכות לפדיון ימי מחלה שלא נוצלו. על כן, הנני סבור שהעיזבון זכאי לפיצוי בראש נזק זה, והנני מעמיד את הנזק בראש נזק זה על סך 50,000 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה.
י"ג. נזק לא ממוני
45. בא כוח התובעים סבור, כי יש לפסוק לזכות העיזבון פיצוי בסך 800,000 ₪ עבור כאב וסבל וקיצור תוחל החיים. לעומת זאת, בא כוח הנתבעת סבור, כי יש לפסוק סכום של 100,000 ₪ בלבד.
46. מהרגע בו המנוח התמוטט במהלך אימון הכושר, המנוח היה נטול הכרה, עד אשר נפטר בבית החולים. כמו כן אזכיר, שהמנוח סבל מסתימות בעורקי הלב, ועוד אציין, כי עיקר הפיצוי עבור קיצור תוחלת החיים (המהווה אחד ממרכיבי הפיצוי בראש הנזק של פיצוי עבור נזק לא ממוני) בא במסגרת הפיצוי עבור הפסדי ההשתכרות בשנים האבודות. על כן, לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, ואת הנסיבות הצריכות לעניין, הנני קובע כי הנזק לעיזבון עבור נזק לא ממוני, מגיע כדי סכום של 200,000 (מאתיים אלף) ₪, כערכו לתאריך פסק דין זה.
י"ד. אובדן שירותי בעל
47. בא כוח התובעים עתר לפסיקת פיצוי בסך 300,000 ₪ עבור אובדן שירותי בעל ואב. לעומת זאת, בא כוח הנתבעות טען, כי לאור גילאי הילדים, והיקף עבודתו של המנוח, מוצע לפצותו בסכום של 50,000 ₪ בלבד.
48. במועד פטירתו של המנוח, שניים מילדיו (התובעים 3 ו- 4) כבר היו בגירים, ובת נוספת (התובעת 5) הייתה בת 16 שנים וארבעה חודשים. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מעריך הנזק לתובעת מס' 2 עבור אובדן שירותי בעל בסכום של 500 ₪ לחודש, כערכו בתאריך פסק דין זה, הן עבור תקופת העבר והן עבור העתיד. חישוב הנזק בראש נזק זה מביא אפוא לתוצאות הבאות:
(א) אובדן שירותי בעל בעבר (כולל ריבית, וללא הפרשי הצמדה) 29,472 ₪.
(ב) אובדן שירותי בעל בעתיד 105,909 ₪.
-----------------
סך הכול 135,381 ₪.
את החישובים ערכתי באמצעות תכנת "המשערכת", והם תויקו בתיק המוצגים וסומנו כחישובים מס' 3 ו- 4.
ט"ו. הוצאות קבורה ולוויה
49. עיזבונו של המנוח זכאי לפיצוי עבור הוצאות הקבורה והלוויה. הגם שלא הוגשו קבלות, הנני מעריך הנזק לעיזבון בראש נזק זה בסכום של 15,000 ₪, כערכו לתאריך פסק דין זה.
ט"ז. ניכוי קצבת השאירים
50. בעקבות מותו של המנוח, שולמה לתובעת מס' 2 קצבת שארים. על פי חוות דעת אקטוארית מעודכנת, שוויה של קצבת השאירים, בעבר ובעתיד, נכון לתאריך פסק דין זה, מגיעה כדי סכום של 637,083 ₪, וכן שולמה ריבית בסך 5,630 ₪, ובסה"כ 642,713 ₪. מטעם התובעים לא הוגשה חוות דעת נגדית.
ואולם, הנתבעות נושאות באחריות בשיעור של 42.10% לנזק, ועל כן אין לנכות מסכום הפיצויים שישולם לתובעים את מלוא הסכום הנקוב בחוות דעת האקטואר, אלא רק 42.10% ממנו.
לפיכך מסכום הפיצויים שישולם לתובעים, ינוכה הסך 270,582 ₪.
י"ז. סיכום
51. על יסוד כל האמור לעיל, הנני קובע כדלקמן:
(א) על פי חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, תשס"ה – 2008, היה על הנתבעת להציב מכשיר דפיברילטור במקום מרכזי ונגיש, ולהתקין שילוט המורה על מקומו. הנתבעת לא קיימה חובותיה אלו, ולא הדריכה את עובדי מכון הכושר בדבר המקום בו נמצא הדפיברילטור.
(ב) לאחר התמוטטותו של המנוח, בעת אימון כושר, עובדי מכון הכושר חיפשו את מכשיר הדפיברילטור, אך לא מצאו אותו. התברר שהדפיברילטור היה בחדר מנהל המכון, אך העובדים לא ידעו זאת.
(ג) רק לאחר שכונן מגן דוד אדם הגיע למכון הכושר, המנוח קיבל את מכת החשמל הראשונה, וזו ניתנה לו לאחר שחלפו 8 דקות מרגע התמוטטותו. בעקבות זאת פחתו סיכויי החלמתו של המנוח באופן ניכר.
(ד) הנתבעת מס' 1 ביצעה כלפי המנוח שתי עוולות. האחת היא עוולת הפרת החובה החקוקה, והשניה היא עוולת הרשלנות. קיים קשר סיבתי בין מחדליה של הנתבעת מס' 1 והפחתת סיכויי ההחלמה של המנוח.
(ה) בעקבות אחריותה להפחתה בסיכויי ההחלמה של המנוח, על הנתבעת לשאת באחריות בשיעור 42.10% לנזקים שנגרמו לתובעים.
52. על יסוד האמור לעיל, הפיצויים לתובעים הם כמפורט להלן:
(א) הפיצוי לתלויים במנוח:
(1) הפסדי התמיכה לתובעים 2, 4 ו- 5 xx,xxx,xxx ₪.
(2) אבדן שירותי בעל (לתובעת מס' 2) 135,381 ₪.
-----------------
xx,xxx,xxx ₪.
(3) שיעור אחריותן של הנתבעות 42.10%
-----------------
X,xxx,xxx ₪.
(4) ניכוי קצבת שאירים 270,582 ₪.
------------------
הפיצוי לתלויים במנוח x,xxx,xxx ₪.
(ב) הנזק לעיזבון המנוח:
(5) הנזק עבור השנים האבודות (סעיף 39) x,xxx,xxx ₪.
(6) פדיון ימי מחלה (סעיף 44) 50,000 ₪.
(7) נזק לא ממוני (סעיף 46) 200,000 ₪.
(8) הוצאות קבורה ולוויה (סעיף 49) 15,000 ₪.
------------------
נזק לעיזבון x,xxx,xxx ₪.
(9) שיעור אחריותן של הנתבעות 42.10%
-----------------
הפיצוי לעיזבון xxx,xxx ₪.
---------------- הפיצוי לתובעים x,xxx,xxx ₪.
53. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:
(א) הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך x,xxx,xxx ₪ כערכו בתאריך פסק דין זה.
(ב) הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, שכר טרחת עו"ד ומע"מ בשיעור 20% מהסכום הנקוב בסעיף קטן (א) שלעיל, בצירוף מע"מ כחוק.
(ג) הסכומים שעל הנתבעות לשלם לתובעים, לפי סעיפי קטנים (א) ו-(ב) שלעיל, ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
(ד) בנוסף לסכומים הנזכרים לעיל, הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את שכר הטרחה ששולם על ידי התובעים למומחה מטעמם, וזאת על פי העתקי הקבלות של המומחה, שעל בא כוח התובעים להמציא לבא כוח הנתבעות.
ניתן היום, י"ב בניסן התשפ"ג, 3.4.2023, בהעדר הצדדים.