ב"עסקת מכר" זו, היו מיוצגים חברת ברטורא בע"מ ויהודה מור על ידי רות מור, עו"ד יעקב דנאי ועו"ד משה גליק אשר אף העיר את הערותיו ל"חוזה המכר" בטרם חתימתו. התובעת הייתה מיוצגת על ידי עו"ד איתי גפן ומשה ברודשנדל שאף חתם ערבות אישית לקיום ה"חוזה".
לטענת הנתבעת, הם היו מעורים היטב בכל שנעשה והכירו לאשורו את המצב העובדתי והמשפטי של מקרקעין אלו.
עוד טוענת הנתבעת - שהעדר בדיקה של התובעת את הזכויות במקרקעין במנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון בטרם ביצוע "עסקת המכר" - כפי שמתחייב היה שייעשה ; וכפי שכל עורך דין היה עושה, בוודאי בעת ביצוע עסקאות במקרקעין ובאזור יהודה ושומרון, מנתקת כל קשר סיבתי בין הנזק הנטען שנגרם לתובעת ובין מתן מסמכים שגויים כלשהם (שתוקנו לאחר מכן) אשר נכתבו על ידי מי מעובדי המדינה, שנים לפני ביצוע "עסקת המכר".
לטענתה, אם היה נבדק הדבר במנהל האזרחי בטרם ביצוע "עסקת המכר", היו מתבררות לצדדים העובדות לאשורן.
--- סוף עמוד 4 ---
בדיקה זו לא נעשתה, משום שהעובדות והמצב המשפטי של מקרקעין אלו, קרי, שמדובר במקרקעין שהם "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה" היה ידוע להם.
כפועל יוצא, וביודעם את האמת, הם לא הוטעו מהמסמכים השגויים - החלטת "ועדת החריגים" מיום 21/7/1993 וממכתבו של עו"ד יעקב שטיינמץ מיום 18/1/1994 בהם נאמר שמדובר ב"רכוש פרטי מנוהל על ידי הממונה" - משגים אשר תוקנו במכתבה מיום 3/7/2005 של הגב' חנה ג'אנו - הממונה על העסקאות במנהל האזרחי ביהודה ושומרון - בו נאמר: "שלב ב' של גבעת אהוד – הינו אדמות מדינה מוכרזות ומעולם לא דובר על "קרקע פרטית בניהול" (עמ' 274 למוצגי התובעת).
קשה מאוד לקבל טיעון של הסתמכות על מסמכים משנת 1993 ו-1994 לצורך ביצוע "עסקת מכר" זכויות במקרקעין, שהתבצעה בשנת 1999 - 5 שנים!! מאוחר יותר.
2. עסקת המכר
מחלוקת בין התובעת והנתבעים 5-4 על מהותה של עסקת המכר שנעשתה.
לטענת התובעת, הייתה זו "עסקת מכר" של זכויות במקרקעין;
לטענת הנתבעים, הייתה זו "עסקת מכר" של מניות. קרי, מכירה לתובעת את מניותיו של יהודה מור בחברת ברטורא בע"מ.
העד גבריאל גומינר - הבעלים של התובעת - והעד משה אהרון ברודשנדל - אשר ייצג את התובעת ב"עסקת המכר" – העידו, שהתובעת הוקמה לצורך רכישת ואחזקת המקרקעין/המגרשים נשוא המחלוקת (עמ' 103, 133, 144, 15).