עמלות
29. לטענת התובע, הוא זכאי לעמלות מכירה בגין כלל העסקאות בפרויקט. על פני הדברים, מתוך קריאת הטיעון בנושא על פני כתבי הטענות מטעם התובע, גרסת התובע בנושא העמלות אינה עקבית. במסגרת כתב התביעה, התובע עתר התובע לעמלות בסך 72,000 ₪, מהם 20,000 ₪ שנתבעו כהערכה של מספר העסקאות שבוצעו בתיווכו, השתכללו לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים ואשר תשלום העמלה טורפד עקב פיטוריו (סעיפים 40, 53 לכתב התביעה). סכום נוסף בסך 52,000 ₪ נתבע בגין 52 עסקאות שיצאו אל הפועל בתקופת עבודתו (סעיפים 22-24 לתצהיר התובע, נספח ה' לתצהיר התובע - מכתבו של מימון, מחברת "אזורים", בו פורט מספר העסקאות שנחתמו במסגרת הפרויקט ואישור רשות המיסים בעניין הדירות שנמכרו בפרויקט). במסגרת תצהירו טען התובע כי הוא זכאי לעמלות בסך 58,000 ₪, בגין העסקאות שיצאו אל הפועל במסגרת הפרויקט (90 עסקאות; סעיפים 22-25 לתצהיר התובע). במסגרת סיכומיו העמיד את הסכום שנתבע על 65,000 ש"ח (מתוך 98 עסקאות; סעיפים 37-38 לסיכומי התובע).
30. לטענת הנתבעים, התובע זכאי לעמלות בגין עסקאות שהשתכללו בתיווכו ובאמצעותו והוא אינו זכאי לעמלה בגין עסקאות שהושגו כתוצאה מעבודתם של מתווכים אחרים עימם התקשרה הנתבעת. בהקשר זה נטען כי 65 עסקאות מתוך כלל העסקאות בפרויקט (98 עסקאות) השתכללו באמצעות מתווכים חיצוניים (ר' חשבוניות ממתווכים עימם התקשרה הנתבעת - נספח 6 לתצהירי הנתבעים; סעיפים 9-13 לתצהיר בוארון, סעיפים 9-13 לתצהיר אלקבץ, עדות אלקבץ בעמוד 38 לפרוטוקול, שורות 1-5; ר' גם סעיפים 2-3 לתצהיר סלע, ששימש כמתווך בפרויקט).
31. כאמור, גרסתו של התובע והסבריו לגבי הסכומים שנתבעו בגין עמלות, לא היתה עקבית.
התובע זימן לעדות נציג ממחלקת הכספים ב"אזורים", מר רוני חורש, שהגיש את רשימת העסקאות שנחתמו במסגרת הפרויקט (ת/2). לטענת התובע, הוא זכאי לעמלה בגין כלל העסקאות והוא זה שהביא להשתכללות כלל העסקאות בפרויקט (עמוד 21 לפרוטוקול, שורות 3-4). התובע הוסיף והסביר בחקירתו הנגדית, שהסכום שנתבע הוא הסכום שאלקבץ הציע לו במסגרת שיחותיהם לפשרה (עמוד 21 לפרוטוקול, שורות 10-13). למעשה, מעדותו של התובע עולה כי אין מדובר בסכום המגיע לו בגין עסקאות ספציפיות שיצאו אל הפועל.
32. זאת ועוד - אף שבין הצדדים לא נחתם חוזה מחייב, ניתן לפנות לאמור בטיוטה שהוחלפה בין הצדדים כתנא מסייע שיש בו להעיד על הסכמות הצדדים בנושא העמלות, כיוון שבנוסח שהוצג מופיע הן הנוסח שהוצע על ידי הנתבעת והן הערותיו של התובע (הטעויות במקור, ההדגשה הוספה – ד.ו.):
"5.2.1 החברה תשלם לעובד עמלה בסך 1000 ₪ מבגין כל מכירה (להלן: 'העמלות') כנגד חשבונית מס כחוק.
5.2.2 בנוסף ישולם בונוס מיוחד של 500 ש"ח בתוספת מע"מ אם, מחתימה על חוזה זה ימכרו בפרויקט עלית 85 דירות נוספות עד ל 31.12.2013 (מכירת דירה תחשב חתימת חוזה מול חברת אזורים) לא כולל הרשמות עד תאריך חתימת חוזה זה.
(הערת התובע - ד.ו.) בונוס מותנה בעמידה ביעד השנתי של חברת אזורים לשנת 2013 לפרויקט עלית, במידה ועברנו את הידע בונוס של 500 ₪ לתוספת מע"מ לכל דירה שנמכרה השנה
5.2.3 העמלות ישולמו לעובד על פי ובהתאם לקצב גביית התשלום עבור העסקאות שביצע העובד כלומר תשלום העמלה יבוצע רק לאחר מלוא תשלום העמלה והגביה מחברת אזורים."
סעיף 5.2.1 עוסק בזכאות התובע לעמלה מ"כל מכירה". לצד זה, סעיף 5.2.3 כולל הנחיה אופרטיבית בנוגע לתשלום העמלה, יש לקבוע כי תשלום העמלות נוגע רק לעסקאות שבוצעו במישרין בתיווכו של העובד ("העסקאות שביצע העובד"). מכאן המסקנה לפיה התובע אינו זכאי לעמלות בגין כל העסקאות, ובוודאי שאינו זכאי לעמלות בגין עסקאות שהשתכללו על ידי אחרים, כגון מתווכים עימם הנתבעת התקשרה.
בנוסף, לא מצאנו הגיון עסקי או ניהולי בתשלום עמלה לתובע בגין עסקאות שנכרתו שלא ביוזמת התובע.
33. במאמר מוסגר יש להעיר שההסדר החוזי שבין "אזורים" לנתבעת אינו רלוונטי לשאלה אם התובע זכאי לעמלות ובאילו תנאים. גם אם הנתבעת קבלה עמלה כללית בגין כל עסקה ובנוסף קיבלה דמי תיווך כתמורה למתווכים ספציפיים (ר' עדות מימון בעמוד 15 לפרוטוקול שורות 17-18; בלשונו של התובע בסיכומיו - "עמלה כפולה"), אין פירוש הדבר שהתובע זכאי לקבל עמלה בגין עסקאות שיצאו אל הפועל בתיווכם של מתווכים אחרים שהיו מעורבים בפרויקט (סעיפים 25-28 לסיכומי התובע).
34. לסיכום, על פי ההסדר החוזי הבסיסי שבין הצדדים, התובע היה זכאי לעמלות בגין עסקאות שהשתכללו בתיווכו ובעקבות עבודתו. לא מצאנו בסיס לטענת התובע לפיה הוא זכאי לעמלה בגין עסקאות שהשתכללו לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
מעבר לכך, נימוקי התובע בנושא העמלות הוצגו באופן מתפתח ולא אחיד במהלך ההליך (תחילה העמיד תביעתו על דרך האומדנא, בהמשך התייחס לכלל העסקאות שנחתמו במסגרת הפרויקט ובשלב אחרון השתית טענותיו על דברים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת משא ומתן). גם מבחינה זו, הסבריו של התובע ביחס לרכיב תביעה זה אינם משכנעים.
בנסיבות אלה, התביעה לעמלות נדחית.
35. קיזוז - לטענת הנתבעת היא זכאית לקזז סך של 10,000 ₪ מכל סכום שייפסק נגדה, כיוון שלאחר סיום עבודתו, התובע נטל את מכשיר הטלפון שהעמידה לרשותו וניכס לעצמו את מספר הטלפון (סעיף 18 לתצהיר אלקבץ ונספח 9 לתצהירו - עותק תלונה במשטרה).
מאחר שלא הובאו כל ראיות לגבי שווי הטלפון והתובע גם לא נחקר בנושא, טענת הקיזוז לא הוכחה כדבעי ועל כן היא נדחית.
הרמת מסך
36. לטענת התובע, יש להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת ולחייב את בוארון ואת אלקבץ בהתחייבויותיה, כיוון שזכויותיו הפרו ברגל גסה ולאור כל ההפרות המתוארות בתביעתו (סעיפים 79-89 לסיכומי התובע; התובע לא התייחס לסוגייה זו במסגרת תצהירו).
דעתנו בסוגיה זו שונה ועל פי הראיות שהוצגו בהליך, לא מצאנו שמדובר במקרה המצדיק את הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת וחיובם האישי של אלקבץ ובוארון.
37. אין בפי התובע טענה בדבר ניהול הנתבעת במרמה, להבדיל מפעולה פסולה של תשלום שכר בחסר ופיטורים ללא קיום חובת השימוע, שהן הפרות הדין על ידי המעסיק. על פי הדין, הפרת הוראות הדין אינה מהווה כשלעצמה עילה להרמת מסך ההתאגדות (ע"ע (ארצי) 52949-05-10 וולצ'ק – ש. אלברט עבודות ציבוריות שירותי ניקיון אחזקה ופיקוח בע"מ, 28.3.2012).
כמו כן, לא נטען וממילא לא הוכח שהנתבעת אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. טענת התובע לגבי חוסר תום לבם של הנתבעים היתה כללית ונטענה בעלמא.
38. בהתחשב בכך שכל הפעולות המיוחסות לאלקבץ ולבוארון נעשו במסגרת היותם מנהלי הנתבעת והפועלים בשמה ובשים לב לנקודת המוצא בדיני חברות לפיה חברה היא אישיות משפטית הנבדלת מבעלי המניות בה (דב"ע נג/ 3-205 וגיה - גלידות הבירה בע"מ, פד"ע כז 345 (1994); ע"ע (ארצי) 387/05 פוטרמן – ניסני, 9.12.07; ע"ע (ארצי) 304/09 העמותה לקידום הספורט הנשי, הנוער והמגזר הערבי בהפועל תל-אביב – שיינפלד, (16.2.12); ע"ע (ארצי) 15288-12-10 בוימל – פלזן, (8.5.12)), אין בחומר הראיות תשתית עובדתית או משפטית לחיובם האישי של אלקבץ ושל בוארון או להרמת מסך כלפיהם. על כן התביעה כנגדם נדחית.
39. סוף דבר
א. התביעה כנגד הנתבעים מס' 2-3 נדחית.
בהתחשב בכך שעדותם נדרשה במסגרת בירור הטענות כנגד הנתבעת מס' 1, התובע ישא בהוצאות נתבעים אלה בסך 1,000 ש"ח לכל אחד מהם.
ב. התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 מתקבלת באופן חלקי ועליה לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
(1) פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.7.14 ועד למועד התשלום בפועל.
(2) הפרשי שכר בסך 5,403 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.13 (אמצע התקופה המזכה) ועד למועד התשלום בפועל.
בהתחשב בפער שבין סכום התביעה (136,360 ₪) ובין התוצאה – אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ח, (02 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
רחל קפר, נציגת ציבור (ע) דגית ויסמן, שופטת בועז קמר, נציג ציבור (מ)