טיעוני הצדדים ביחס להודעת הערעור המתוקנת
7. בהודעת הערעור המתוקנת טענה המערערת כי מאז ההגבלה מושא הודעת הערעור המקורית היא "איבדה עניין" בחשבון זה והיא "מחסלת" את פעילותה בו. לגופו של עניין טענה המערערת ביחס לשיק מס' 1 כי היא העבירה סכום לפירעונו ביום בו "הופיע בחשבון" ואף הודיעה על כך לבנק. ביחס לשיקים מס' 2,3 טוענת המערערת כי הודיעה לבנק שבכוונתה לבטלם למרות שהייתה בחשבון יתרת זכות, אך הבנק החשיב השיקים ככאלו שסורבו. ביחס לשיק מס' 4 (ע"ס 1,200,000 ₪) נטען כי הוסכם עם הספק (וככל הנראה הכוונה לאוחז השיק) על ביטולו וביום הצגתו הייתה יתרת זכות של 1,400,796 ₪. המערערת טוענת כי לא היה מקום להחשיב שיק זה כשיק שסורב. ביחס לשיקים 5,7 טוענת המערערת כי ביום "הופעת" השיקים (כלשונה) הייתה יתרת זכות מספיקה לפירעונם ובכל מקרה, על פי המוסכם עם הבנק גם אם ביום הערך לא הייתה יתרה מספקת, הוא היה מכבד השיק אם הייתה מופקדת התמורה ביום ההצגה. המערערת טענה ביחס לשיק מס' 7 כי הוא סורב בשל חתימה בלתי תקינה והוא הובא במניין שלא כדין ובניגוד למוסכם (סעיף 6.5 להודעה המתוקנת).
8. המשיב טוען בעניין שיק מס' 1 כי הוא סורב כדין שכן לא הייתה יתרת זכות מספקת במועד הרלוונטי. המשיב מודה שהמערערת אכן העבירה סכום לפירעונו ביום המחרת, אך טוען שאין בכך לאפשר את פירעונו לאור הוראת הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992, ולאור כך שמעולם לא הובטח למערערת כי שיקים יפרעו אם תופקד תמורתם למחרת. ביחס לשיקים 2,3 נטען כי לא הייתה יתרת זכות בעת הצגתם לפירעון ולנושא ביטולם אין נפקות לאור הוראות החוק. כן נטען שלא צורף תצהיר מטעם האוחז בשיק בדבר הסכמתו לביטול או כי טעה בהצגתו, ובכל מקרה טעותו של צד ג' אינה עילה לגריעה לפי חוק שיקים ללא כיסוי. ביחס לשיקים 7 4,5,6 נטען כי לא הייתה ביום הצגתם יתרה מספיקה לפירעון. ביחס לשיק מס' 7 צוין כי הוא לא סורב בשל חתימה לא תקינה, אלא בשל היעדר כיסוי. נטען כי בנספח אליו הפנתה המערערת מופיע שיק אחר (סעיף 22 לתגובה המתוקנת) ואף הוא סורב כדין בשל היעדר כיסוי מספיק.
הדיון בערעור וההליכים
9. הערעור נקבע לשמיעה ביום 10.12.18 אך המצהיר מטעם המערערת לא התייצב. כמו כן לא הופיע לדיון עו"ד המכיר את התיק. עם זאת הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה המשיב יוותר על חקירת המצהיר ללא הודאה באמיתות הטענות, וכי הצדדים יסכמו בכתב. המערערת לא הגישה סיכומיה במועד ולאחר התראה, דחיתי את הערעור. לבקשת המערערת ביטלתי בהמשך את פסק הדין והצדדים הגישו סיכומים בכתב. בסיכומיהם, שבו הצדדים על הטיעונים בכתבי הטענות והפנו לפסיקה תומכת.