13. הנה כי כן, פרטי העסקה, רובם ככולם, נדונו ואושרו בהחלטת בית המשפט מיום 14.2.2019. ההפניה לאישורה של רשמת ההוצאה לפועל נעשתה לשם סגירתם של עניינים שאליהם לא נדרש בית המשפט המחוזי. כטענת ברדה, הדבר נלמד גם מן הפעולות והמסמכים שעל השלמתם הורתה הרשמת בפועל: הוספתו של המנהל המיוחד ככונס נכסים; המצאת הסכם המכר, אישור זכויות עדכני, והסכמה של המשיבה 4 למכירה; ועדכון קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל. אין מדובר בפעולות ומסמכים המתבקשים, מטבעם, לשם בחינה מחודשת של הצעת המכר לגופה – אלא לשם ישומו של מכר שכבר אושר. יובהר: בנסיבות ענייננו, האישור שנדרש מרשמת ההוצאה לפועל איננו טכני, כי אם מהותי גם הוא – אך זאת, בגדרי 'גבולות הגזרה' שהותוו בהחלטתו של בית המשפט של פשיטת הרגל, בהתאם לעניינים שנדונו והוכרעו בהחלטתו, ובאופן משלים להם. בענייננו, 'גבולות גזרה' אלו נתחמו להסדרתם כדבעי של כל הפרטים והנתונים הצריכים לשם השלמתה של המכירה, כאמור בהחלטה מיום 14.2.2019. כך למשל, ברי כי היה בסמכותה של הרשמת להימנע מלאשר את העסקה, אילו היה מתגלה כי לחייבים אין כלל זכויות בנכס. לעומת זאת, בנסיבות הנדון דידן, לא היה מקום להימנעותה מאישור העסקה מחמת השגה באשר למחיר, שהרי עניין זה – באשר הוא סוכם ואושר זה מכבר בהחלטת בית המשפט של פשיטת הרגל – חורג מ'גבולות הגזרה' האמורים לתוככי השדה שבו כבר חרש בית המשפט. העסקה הועברה לאישורה של רשמת ההוצאה לפועל, מתוך הבנה כי המחיר יהא כפי שנקבע בהחלטה מיום 14.2.2019.
14. הפועל היוצא מן הדברים, כי העסקה במהותה אושרה. משניתן אישור כאמור להסכמות שהושגו והוצגו על-ידי שני הצדדים יחדיו, ציפיותיו של ברדה – לגיטימיות וראויות להגנה; הסתמכותו – משמעותית ומוצדקת, וזאת על אף שהכונס נמנע מלחתום מראש על ההסכם עצמו. אינטרסים אלו של ברדה מצטרפים לעקרון סופיות הליכי המכר, ויחדיו הם מתאזנים אל מול התכלית של השאת תמורת המכר. לפיכך יש לשקול, לפי אמות המידה שהותוו בפסיקה, האם איזונם של האינטרסים האמורים מעלה כי היה בהצעה החדשה כדי להצדיק את פתיחתה מחדש של ההחלטה מיום 14.2.201.
15. לאחר שעיינתי בהחלטה מיום 8.4.2019 ובפרוטוקול הדיון מיום זה, סבורני שלא היה מקום לבטל את האישור שניתן בהחלטה מיום 14.2.2019 ולהורות על ביצוע התמחרות פתוחה. כזכור, הצעתם של המשיבים 8-7 עמדה על סך של 5.7 מיליון ₪, משמע – גבוהה מהצעתו של ברדה ב-200,000 ₪, המהווים כ-3.6% מהתמורה. שיפור זה בתמורה, כשלעצמו, איננו משמעותי דיו כדי לפתוח מחדש את ההתמחרות, ולפגוע בסופיות הליכי המכר (השוו: עניין ברכה; עניין כהן; עניין חפציבה). למעשה, גם בית המשפט המחוזי היה שותף לעמדה זו, בקבעו כי ההצעה החדשה שניתנה איננה מצדיקה, כשלעצמה, פתיחה מחדש של הליך המימוש (ראו בסיפא של פסקה 3 לעיל). ההחלטה להורות על ביצוע התמחרות מחדש התבססה, ככל הנראה, על דבריו של ב"כ האגודה בדיון מיום 8.4.2019, אשר סבר כי ניתן יהיה להשיג בהתמחרות פומבית מחיר גבוה יותר משהוצע, וציין כי "למיטב ידיעתי, משק במושב שווה כ-6,500,000 ₪, באופן גס, תלוי במה יש במשק" (עמוד 17 לפרוטוקול הדיון מיום 8.4.2019, בשורה 8). על כך נחלקו ב"כ הצדדים, אך ממילא לא נערך בירור עובדתי בעניין, ולא הובאה חוות-דעת מקצועית ומעודכנת שקבעה כאמור. להבדיל מעמדותיהם האישיות של ב"כ הצדדים, לפני בית המשפט הונחה ביום 10.2.2019 הערכת שמאי מקצועי, שהגיש כונס הנכסים, שבגדרה הוערך שוויו של הנכס בסכום של 5.3 מיליון ₪. בנסיבות אלו, לא היה בהצעתם של המשיבים 8-7 כדי להצדיק פתיחה מחדש של העסקה; אף לא הונחו לפני בית המשפט נתונים ממשיים שהיה בכוחם לסתור את הערכת השמאי, ולהצדיק פתיחה מחדש של ההליך להתמחרות (וזאת מבלי להכריע בשאלה, האם ניתן לפתוח מחדש עסקה כאמור גם בהעדר הצעה קונקרטית שמצדיקה את הפתיחה מחדש בפני עצמה). לפיכך, לא היה מקום לפתוח מחדש את עסקת המכר ולהורות על ביצוע התמחרות.
16. בשולי הדברים יוער, באשר לטענות האגודה ביחס למצב הזכויות בנכס – בגדרי ההחלטה מיום 8.4.2019 נדונה גם בקשה מטעם האגודה, שהתייחסה לשאלת טיבן של זכויותיה וזכויותיו של בנק לאומי בנכס. הבקשה נמחקה בהסכמת הצדדים, נוכח קביעתו של בית המשפט כי טענות האגודה במישור זה מקדימות את זמנן, באשר הדיון בשלב זה של ההליכים הוא במימוש זכויות החייבים בנכס בכפוף לכל מגבלה אשר חלה עליהן. נוכח האמור, ההתדיינות בסוגיית טיב הזכויות בנכס נמשכה בנפרד מההחלטה מושא הערעור דנן, והיא עודנה נמשכת לפני בית המשפט המחוזי. לפיכך, לא ראיתי להתערב בסוגיה ולהידרש לטענות האגודה במישור זה. כפי שהעיר בית המשפט המחוזי, והערה זו במקומה, חזקה על האגודה שתפעיל בתום לב וכדין את שיקול דעתה בגדרי הליכי קבלת בעליו החדשים של הנכס לשורותיה.
17. סוף דבר, אציע לחברי לקבל את הערעור ולהורות כי הליכי אישור העסקה ימשכו כפי שהותווה בהחלטה מיום 14.2.2019.
המשיבים 6 ו-9 ישאו בהוצאות המערער בסך של 10,000 ₪ כל אחד.
ש ו פ ט
השופט ד' מינץ:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט ע' גרוסקופף:
אני מסכים.
ש ו פ ט
לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נֹעם סולברג.
ניתן היום, ז' באב התשע"ט (8.8.2019).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט