פסק-דין
השופט נ' סולברג:
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.4.2019 בפש"ר 13223-12-18 ובפש"ר 14302-12-18 [פורסם בנבו] (השופט ע' כהן), בגדרה הורה בית המשפט על ביצוע התמחרות מחדש ביחס למכירת מקרקעין שבבעלותם של המשיבים 4-3 (להלן: החייבים).
2. החייבים הם ברי-רשות במשק במושב חצב (להלן: הנכס). בהחלטה מיום 6.12.2018, ניתן לבקשת החייבים צו לכינוס נכסיהם, והמשיב 2 נתמנה מנהל מיוחד על נכסיהם. המשיב 6, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: בנק לאומי), הוא נושה מובטח בנכס, וביום 18.12.2018 הודיע לבית המשפט של פשיטת רגל על פתיחה בהליכים למימושו. המבקש (להלן: ברדה) הציע למשיב 1, ב"כ בנק לאומי (להלן: כונס הנכסים), לרכוש את הנכס לפי שוויו המוערך במימוש מהיר – סך של 4.4 מיליון ₪ – והפקיד בידו מקדמה בסך של 10% מסכום זה. ביום 14.2.2019 התקיים דיון בבית המשפט של פשיטת רגל בנוגע למימוש הנכס. במהלך הדיון, שיפר ברדה את הצעתו, והגדילהּ לכדי סך של 5.3 מיליון ₪ – כשיעור שוויו המלא של הנכס, לפי שומה שנערכה עבור כונס הנכסים. לאחר שהצדדים באו בדברים, בין היתר על רקע עמדתו של כונס הנכסים לפיה יתכן שיושג מחיר גבוה יותר בגין הנכס בהליך של התמחרות – שיפר ברדה פעם נוספת את הצעתו, והעמידהּ על סך של 5.5 מיליון ₪ – סכום כסף שהניח את דעתו של כונס הנכסים. בית המשפט אימץ את הסכמות הצדדים, שנתקבלו על דעת ב"כ הכנ"ר, וקבע כי הנכס ימכר על-ידי המשיבים 1 ו-2 ככונסי נכסים, והמקדמה שהופקדה תועבר לנושה המובטח, בנק לאומי. בנוסף קבע בית המשפט, כי "רשם ההוצל"פ מתבקש [...] לאשר את המכר בסכום של 5.5 מיליון ₪" (עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 14.2.2019). ביום 18.2.2019, בהמשך להחלטת בית המשפט של פשיטת רגל, הורתה רשמת ההוצאה לפועל על העברת מסמכים נוספים הדרושים לה לשם אישור המכר.
3. ביום 10.3.2019, הפקיד ברדה בידי כונס הנכסים סכום כסף נוסף, כחלק מהסכמות הצדדים בדיון מיום 14.2.2019; בכך הגיע סך הכספים שכבר העביר על חשבון המכר לסכום של 3.3 מיליון ₪, 60% מהתמורה המוסכמת. למחרת היום, הגיש כונס הנכסים בקשה למתן הוראות, בגדרה הסביר כי ביום 10.3.2019 קיבל מהמשיבים 7 ו-8 הצעה לרכוש את הנכס בתמורה לסך של 5.7 מיליון ₪. נוכח העובדה שעסקת המכר טרם אושרה על-ידי רשמת ההוצאה לפועל, ביקש כונס הנכסים הוראות באשר להמשך הליכי המימוש. ביום 8.4.2019 התקיים דיון בבקשה, ובסופו קבע בית המשפט, כי נוכח העדרו של אישור מטעם רשמת ההוצאה לפועל, הרי שאישור עסקת המכר איננו 'מעשה עשוי'. לפיכך נקבע, כי יש לערוך התמחרות פתוחה, וכי ברדה רשאי לדרוש את השבת הכספים שהעביר, ולהגיש הצעה חדשה כפי שיראה לנכון. עוד ציין בית המשפט בהחלטתו, כי "אכן, אם פתיחת הליך המימוש מחדש תגדיל את התמורה רק ב-200,000 ₪, יתכן שלא היה מקום לעשות זאת, אך צודק ב"כ האגודה [המשיב 9 בבקשה – נ' ס'] שאם תיפתח ההתמחרות למציעים חיצוניים, יתכן שהתמורה תעלה בצורה משמעותית ועל כן אין מקום לחסום את ביצוע הליך המימוש כראוי" (עמוד 26 לפרוטוקול הדיון מיום 8.4.2019).