86. עם זאת קבעה הלכת המר כי אין לסטות מן ההלכה שנקבעה בהלכת זייצוב לעניין הולדה בעוולה ומבחינה מעשית אף הרחיבה עילה זו כך ש"תאפשר ליתן להורים פיצוי, שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של היילוד גם לאחר בגירתו ולמשך כל תוחלת חייו" (עמ' 835 להלכת המר).
87. לדעת פוזנר "לפי פסק דין זה, להורים עומדת עילה כלפי המזיק בגין העובדה שהוא גרם להם הוצאות יתירות, הוצאות הנובעות מטיפול ביילוד בעל מוגבלות (בו לא חפצו) ומגידולו למשך כל תוחלת חייו" (עמ' 17).
88. בהלכת המר הוגדר יסוד ההתרשלות כך:
"יסוד ההתרשלות מוצא את ביטויו "במחדל רפואי רשלני לְאַתֵּר במסגרת בדיקות שנערכו לאם, לקראת ההיריון או במהלכו, את קיומה (או החשש לקיומה) של לקות בעובר העתיד להיוולד, או במחדל לספק
--- סוף עמוד 15 ---
להורי היילוד מבעוד מועד מידע נדרש, בין על קיום חשש ללקות ובין על הצורך, או האפשרות, לבצע בדיקות נוספות שבכוחן לאמת או לשלול קיום חשש כאמור"
(עמ' 820 בהלכת המר, המביא את דברי "דין וחשבון הוועדה הציבורית בנושא 'הולדה בעוולה'" בעמ' 38).
89. הלכת המר מדגישה את העובדה כי בעצם אי הבאת המידע הרפואי הרלוונטי לידיעת ההורים נמנעה מהם האפשרות לבחור בהמשך קיום ההריון או בהפלה חוקית ומותרת.
"המדובר בבחירה חוקית, שעמדה לרשות ההורים ונשללה מהם עקב מעשה רשלנות... בעת בחינת זכותם של ההורים לבחור כאמור, עלינו לקחת בחשבון מכלול השיקולים גם את זכותם לעצב את חייהם כרצונם (בגדרי החוק), ואת הקשיים הלא מבוטלים במישור הנפשי, המעשי ואף הכלכלי, הכרוכים בגידול ילד בעל מוגבלות." (עמ' 837).
90. הזכות לבחור, עפ"י הלכת המר, היא פגיעה באוטונומיה של ההורים ועל כך זכאים ההורים לפיצוי נפרד, ככל שהמידע שלא נמסר היה חשוב יותר וככל שהאינטרס הנפגע קרוב יותר לליבת הזכות לאוטונומיה ומשפיע עליה יותר (עמ' 861 להלכת המר).
91. בעניין נזקם של ההורים כתוצאה מההתרשלות נקבע בהלכת המר:
"הנזק מתבטא בהשלכות הכספיות העודפות ובהשלכות הנפשיות שבהן נושאים ההורים בעל כורחם, עקב ההתרשלות" (עמ' 836).
ועוד:
"נזקם של ההורים, המקים להם עילת תביעה בגין "הולדה בעוולה", מציבם בעמדה של נפגעים עיקריים. הפגיעה בהם, הן במישור הממוני (הנגזר מחובתם לדאוג לצרכיו המיוחדים של הילד) הן במישור הבלתי ממוני, היא פגיעה ישירה, מעצם העובדה שילדם נולד עקב ההתרשלות. ההתנהגות העוולתית הובילה באופן ישיר לנזקם של ההורים. לא רק שמעשה הרשלנות כוון ישירות כלפי ההורים, גם הפגיעה בהם היא פגיעה ישירה. הפגיעה אינה נובעת ממוגבלותו של הילד – שהרי מוגבלות זו כלל לא נגרמה בהתרשלות; הפגיעה נובעת מההוצאות שהם מוציאים ומן הכאב והסבל שהם חווים. הולדתו של הילד נושאת עימה פגיעה כלכלית ונפשית בהורים (עמ' 838).