[67] ע"א 10094/07 פלונית נ' בית החולים האנגלי אי.מ.מ.ס. [פורסם בנבו] בסעיף 6 לפסק הדין (24.11.2010).
[68] בש"פ 1960/18 דמראני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בסעיף 14 להחלטה (30.5.2018).
[69] ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] בסעיף 25 לפסק הדין (9.8.2009).
[70] על השפעת סטריאוטיפים מגדריים על אי השוויון ראו: תמר קריכלי-כץ, "אי-שוויון מגדרי והפליה סטריאוטיפית – מחשבות בעקבות פסק-הדין בעניין מירב נ' איי.די.איי". עיוני משפט מב (להלן – קריכלי-כץ).
[71] עוד על ההבדלים בין הבחנה המבוססת על נתון ביולוגי מוכח ובין הבחנה המשקפת פרקטיקה פסולה, ראו: רונן אברהם, "מדוע פעולה המיטיבה עם אדם יכולה בהחלט להפלותו – תגובה על מאמרו של פרופ' דני סטטמן", עיוני משפט מב, עמ' 18-19 למאמר (הכרך טרם הודפס וייתכנו שינויים במספרי העמודים בכרך) (להלן – אברהם). כך, למשל, נכתב שם לעניין הגישה להבנת ההפליה המבוססת על עקרון השוויון האריסטוטלי (שלטענת פרופ' אברהם היא הגישה המועדפת בפסיקה הישראלית (אברהם, עמ' 18): "פעולה המבחינה בין בני אדם על בסיס מין, המהווה 'סיווג חשוד', היא הפליה אסורה, למעט במקרים שבהם יש לה הצדקה משכנעת במיוחד – למשל, כאשר היא מבוססת על הבדלים ביולוגיים מוכחים". עוד ראו שם על גישה נוספת, הרואה הפליה פסולה במדיניות המשעתקת "סטריאוטיפים מגדריים היסטוריים בעייתיים" (בעמ' 20 למאמר). כן ראו ת"צ (מחוזי מר') 8214-05-14 מירב נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (החלטה המאשרת את ניהול התובענה כייצוגית – 30.8.2016; פסק דין מיום 23.8.2018 (להלן – עניין מירב)). בעניין מירב פסק בית המשפט המחוזי מחוז מרכז כי פוליסת ביטוח המעניקה לנהגות שירות החלפת גלגל ללא תשלום, בעוד שנהגים משלמים עבור שירות זה, מהווה הפליה כלפי הנהגות (בין היתר), מאחר שהפוליסה מנציחה דימויים מגדריים המזיקים לנשים. כן ראו בהקשר זה רע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ [פורסם בנבו] (16.11.2011), בעניין הפליה מגדרית בגיל הכניסה למועדון לילה (להלן – עניין פרוז'אנסקי).
[72] ראו, למשל, הנפסק אך לאחרונה: ע"ע (ארצי) ע"ע 1809-05-17 מדינת ישראל – אלאשוילי, [פורסם בנבו] בסעיף 35 לפסק הדין וההפניות שם (15.8.2019) וכן רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' סלמאן, [פורסם בנבו] בסעיפים 12-13 לפסק דינו של השופט מ' מזוז וההפניות שם (19.8.2019).
[73] רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' סלמאן, [פורסם בנבו] סעיפים 12-13 לעמדת השופט מזוז (19.8.2019).
[74] ע"א 6304/09 לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים נ' היועץ המשפטי לממשלה, [פורסם בנבו] בסעיף 77 לפסק הדין (2.9.2010); בג"ץ 6845/00 ניב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נו(6) 663 (2002).
[75] ראו למשל, אך לאחרונה, מאמרו של דני סטטמן, "מדוע פעולה המיטיבה עם אדם אינה יכולה להפלותו – בזכות פרשנות מצמצת של המושג הפליה", עיוני משפט מב 1 (ייתכנו שינויים במספרי העמודים לכשיתפרסם הכרך המודפס) (להלן – סטטמן). הדברים של פרופ' סטטמן נכתבו בעקבות עניין מירב (ה"ש 71 לעיל). עוד על מורכבותו של מושג ההפליה ועל הגישות השונות של מלומדים להבנתו ראו במאמרי התגובה למאמרו של פרופ' סטטמן, אף הם צפויים להתפרסם בעיוני משפט מב: אברהם (ה"ש 71 לעיל) וקריכלי-כץ (ה"ש 70 לעיל). כן ראו באותו כתב-עת מאמר התשובה של פרופ' סטטמן: "הפליה, סטריאוטיפים והמשימה של יצירת חברה צודקת יותר – תשובה לפרופ' רונן אברהם ולד"ר תמר קריכלי-כץ".
[76] הערת שוליים 43 לעיל.
[77] בסעיף 9 לפסק הדין.
[78] ראו גם אברהם, עמ' 18.
[79] בג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94, 135-136 (1995).
[80] ראו למשל סעיף 26 לסיכומי המשיבות בערעור – "או שיושוו מקדמי הגימלה או שיופחתו תעריפי הריסק לנשים".
[81] מר לוי, כך נכתב בחוות דעתו, משמש – משנת 1986 כעצמאי ומשנת 1999 כשותף בחברת "רול ייעוץ פנסיוני בע"מ – כיועץ "לאירגונים ופרטיים" (ללא פירוט) בנושאי ביטוח פנסיוני וביטוח חיים. ואלה פרטי השכלתו: לימודי תעודה באקטואריה באונ' חיפה, תואר ראשון בכלכלה מאונ' תל אביב, "קורסים מקצועיים שונים בנושא ביטוח חיים וביטוח פנסיוני" במכללה לביטוח ובחברות ביטוח. בעל רישיון לייעוץ פנסיוני.
[82] עמ' 27 לפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי, שורות 15-20.
[83] שם, שורה 2.
[84] שם, בשורה 4.
[85] שם, שורות 8-9.
[86] מר שביט, כך על פי האמור בתצהירו, עסק בענייני ביטוח ופנסיה מעל 25 שנה (במועד חתימת התצהיר, בחודש יולי 2011), כיהן כממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר וכמפקח על הביטוח בשנים 1992 – 1995.
[87] מר אליגון, כך רשום בתצהירו, הוא מומחה בתחום האקטואריה, המייעץ בנושאי ביטוח ואקטואריה ללקוחות שונים, לרבות מוסדות ממשלתיים ושימש כאקטואר הראשי במשרד האוצר בשנים 1988 – 1993.
[88] עמ' 27 לפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי, שורות 21-23 וכן עמ' 44, שורות 9-11.
[89] עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 9-13.
[90] עמ' 28 לפרוטוקול, שורות 15-17.
[91] שם, שורות 18-19.
[92] שם, שורות 20-21.
[93] שם, שורות 22-27 וכן עמ' 40, שורות 19-21.
[94] עמ' 29 לפרוטוקול, שורות 14-16 וכן עמ' 40, שורות 19-21.
[95] שם, שורות 17-19.
[96] עמ' 29 לפרוטוקול, שורה 23 – עמ' 30 לפרוטוקול מיום 9.1.19, שורה 23.
[97] עמ' 37 לפרוטוקול, שורות 16-21 וכן עמ' 41, שורות 6-8.
[98] עמ' 39 לפרוטוקול, שורות 4-6.
[99] כך העיד מר לוי עצמו. ראו עמ' 38 לפרוטוקול, שורות 5-7.
[100] שם, שורות 24-26 וכן עמ' 44, שורות 12-17.
[101] על עמדת הבכורה שיש לתת לפרשנות המפקח על הביטוח להנחיותיו ראו: רע"א 9778/16 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (31.5.2018) (להלן – עניין זליגמן) (התקבלה בקשה לקיום דיון נוסף בעניין זליגמן, בהרכב מורחב של שבעה שופטים – דנ"א 4960/18 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (2.7.2019)). לעניין הגישות השונות באשר למשקל שיש ליתן לפרשנותה של רשות מינהלית את החקיקה המסמיכה אותה לפעול ראו: בג"ץ 2857/18 התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבניין נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] בסעיף 27 לעמדת השופטת י' וילנר (18.6.2019). יצוין כי פסק הדין ניתן בדעת רוב, כנגד דעתו החולקת של השופט י' עמית. לעמדת השופטת וילנר הצטרף השופט א' שטיין. עוד יצוין כי פסק הדין ניתן לאחר מתן פסק הדין בעניין זליגמן, ולפני שהוחלט לקיים בו דיון נוסף.
[102] סעיף 44 לעמדה.
[103] סעיף 46 לעמדה.
[104] ראו סעיף 95 להלן.
[105] סעיף 38 לחוות הדעת של המומחה מר אליגון: "היחס בין מרכיב הריסק לבין מרכיב הגמלה הוא בין 1 ל-15 לבין 1 ל-20".
[106] עמ' 39 לפרוטוקול, שורות 4-6.
[107] בסעיף 29 לעמדה.
[108] עמ' 31 לפרוטוקול, שורות 20-22, שם מאשר מר לוי כי חלק רכיב הריסק בפוליסת ביטוח מנהלים עומד על 3% עד 4%, ועמ' 32 שורות 2-3 לפרוטוקול, שם מתייחס ל-6%.
[109] סעיף 29 לחוות הדעת של המומחה מר אליגון ונספח א' לחוות הדעת, שלפיהם תוחלת התביעה של נשים בביטוח אכ"ע גבוה ב-50%. כן ראו סעיפים 50-55 לעמדת המדינה.
[110] ראו לעניין זה האמור בסעיף 38 לחוות דעתו של המומחה מר אליגון, שלא נסתר.
[111] סעיף 52 לעמדה. ראו גם האמור בסעיף 55 לעמדה.
[112] עמ' 29 לפרוטוקול, שורות 7-8 וכן עמ' 33 לפרוטוקול, שורות 7-10. יצוין כי מר לוי נשאל אם מדובר על 90-99% והשיב כי לפי ניסיונו מדובר על 70-75%.
[113] עמ' 31 לפרוטוקול, שורות 1-2.
[114] שם, שורות 3-9.
[115] סעיפים 33-36 לעמדה.
[116] עמ' 31 לפרוטוקול, שורות 10-12.
[117] סעיף 21(א) להתייחסות המשיבות לעמדת המדינה.
[118] השוו: עניין עמק זבולון.
[119] בג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח, פ"ד נה(3) 625, 644-645 (2001) (להלן – בג"ץ שמאי הביטוח); בג"ץ 9134/12 גביש נ' כנסת ישראל, [פורסם בנבו] , 21.4.2016.
[120] בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) 14, 60 (27.9.2004). יוער כי הדברים נאמרו ביחס להתערבות בחקיקה ראשית, אך יפים הם גם ביחס להנחיות של מאסדר, הגם שלגבי אלה מידת הריסון השיפוטי מצומצמת יותר.
[121] הצו בוטל בסוף שנת 2014, תוקף הביטול מיום 1.1.2015. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות) (ביטול), התשע"ה-2014, ק"ת 7465.
[122] עמ' 39 לפרוטוקול, שורה 21 – עמ' 40 לפרוטוקול, שורה 16.
[123] ה"ש 45 לעיל.
[124] בסעיפים 4 ו-5 לפסק הדין. ראו גם ע"א 7928/12 אי. אר. אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, [פורסם בנבו] בסעיף 28 לפסק הדין (22.1.2015).
[125] הערת שוליים 31 לעיל.
[126] שם, בעמ' 717. עוד לעניין הנסיבות שבהן לא תתאפשר תקיפה עקיפה של אקט שלטוני ראו פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן אך לאחרונה ברע"א 2933/18 עיריית אור עקיבא נ' מקורות חברת מים בע"מ [פורסם בנבו] (1.8.2019).
[127] עניין עיזבון גת, בעמ' 718.
[128] שם, בעמ' 719.
[129] ה"ש 119 לעיל.
[130] הערת שוליים 43 לעיל.
[131] בסעיף 11 לפסק הדין.
[132] רע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 637 (2000).
[133] שם, בעמ' 646.
[134] שם, בעמ' 648.