רואים אנו כי התנאי הבסיסי להענקת מלוא ההטבות לפי סעיף 102 מצוי בדחיית מועד מימוש ההקצאה על ידי העובד עד תום התקופה הקבועה בכל מסלול. בתקופה זו יחסמו המניות, לא יועברו לעובד, ויוחזקו על ידי נאמן.
23. נאמן, אשר החזקתו במניות מאפשרת את מתן ההטבה, הוא נאמן שאושר על ידי פקיד השומה (ראו הגדרת נאמן, סעיף 102). אישור הנאמן ייעשה בהתאם לכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאות מניות לעובדים), התשס"ג-2003 (להלן: הכללים).
24. עוד נציין כי על פי הפקודה והכללים, לא תאושר ההטבה אלא אם בתנאי ההקצאה נקבע כי העובדים אינם רשאים לממש את המניות לפני תום התקופה (סעיף 6(3) לכללים); וכי יופקדו בידי הנאמן עד לתום התקופה, כל הזכויות המוקנות מכוח המניות שהוקצו, לרבות הזכות למניות הטבה, וכי יחול עליהן אותו מסלול מיסוי (סעיף 6(4) לכללים).
זכויות העובד בתקופת הנאמנות
25. כפי שהוסבר לעיל, החברה אישרה תכנית להקצאת אופציות למניות לעובדים והתקשרה עם נאמן שאושר על ידי פקיד השומה לצורך ביצוע תכנית ההקצאה. בהסכם ההעסקה ובתכנית ההקצאה נקבע מפורשות כי הקצאת המניות תיעשה באמצעות נאמן במסלול רווח הון (ראו למשל סעיף 3.72 להסכם ההעסקה עם התובע). התובע מימש את האופציות, ובמקומן הוקצו לנאמן המניות. על כן נעסוק בבחינת זכויותיו של עובד שהמניות הוקצו לו על ידי מעסיקו באמצעות נאמן.
26. למעשה, מוקד המחלוקת נעוץ בשאלה מה היא משמעות הקצאת המניות באמצעות הנאמן מבחינת דיני החברות, ומה הן הזכויות העומדות לתובע אשר לטובתו הוקצו המניות; האם בתקופת החסימה בה מוחזקות המניות בידי הנאמן, עומדות לו זכויות כלשהן כבעל מניות, ובהן זכות ההשתתפות באספת בעלי המניות והזכויות לקבלת המידע המגיעות לבעל מניות, או שמא רק לנאמן עומדות זכויותיו של בעל מניות בחברה.
27. בפקודת מס הכנסה ובכללים אין התייחסות מפורשת למהות הזכויות המוענקות לנאמן המחזיק במניות בהתאם לתכנית ההקצאה ואין התייחסות לזכויותיו של העובד במניות בתקופת החסימה. כדי לברר מהן זכויות העובד במניות, אם בכלל, והאם רשאי הוא לממש זכויות אלו, או חלקן, בטרם תשלום המס בתום תקופת החסימה, עלינו לבחון תחילה את מהותה של הנאמנות בגדרה נמסרות המניות להחזקת הנאמן, את היקף הזכויות של המחזיק במניות, את משמעות רישום המניות על שם הנאמן ולאתר את המשמעות התואמת את תכלית הקצאת המניות באמצעות נאמן.
טיבה של הנאמנות
28. התובע מניח כי הנאמן פועל בשמו ובעבורו, וכי החזקת המניות בנאמנות נועדה להבטיח את זכותו של התובע כנהנה במניות. אלא שהדברים אינם כה פשוטים.
סעיף 1 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 מגדיר נאמנות כ"[...] זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת".
כל אחד ממרכיבי ההגדרה מעורר שאלות מורכבות (ראו ש' כרם, חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, עמ' 99 ואילך (מהדורה רביעית, 2004)). הסוגיה העיקרית שבה נחלקו משפטנים הייתה האם ה"זיקה", של הנאמן לנכס משמעה כי הנכס הוקנה לבעלותו של הנאמן או שמא די בקיומה של זיקה פחותה מכך (ראו את הדיון בגישות השונות בע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי, פ"ד נה(1) 88, 125-124, (1999); ע"א 3829/91 ואלס נ' גת, פ"ד מח(1) 801 (1994); בג"צ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (08/12/2010); י׳ ויסמן ״אבני נגף בחוק הנאמנות״ עיוני משפט ז 282 (1980)).
שאלה נוספת שמתעוררת נוגעת למשמעות של הטלת חובה "לטובת נהנה או למטרה אחרת". לא תמיד הנהנה כלפיו מוטלות על הנאמן חובות הוא יוצר הנאמנות ולא תמיד מדובר בגורם מוגדר (ראו ש' כרם הנ"ל עמ' 110-108 וכן בע"מ 7033/15 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (1/9/2016)). זאת ועוד, יש לבחון מהי נאמנות למטרה אחרת, מהי אותה מטרה שלשמה מוטלת החובה על הנאמן ומהם הכלים למימושה (ראו ש' כרם הנ"ל, בעמ' 129-128).
29. דומה כי המושג נאמנות כולל בחובו מצבים שונים; לעיתים דומה מושג הנאמנות לשליחות שבה מוטלת על השליח חובה לפעול עבור שולחו על פי הוראות השולח, ולעיתים יראו בנאמן כגורם עצמאי שאינו מחויב לפעול על פי הוראות הנהנה (בעיקר מקום בו לא נקבעו בתנאי הנאמנות הגבלות על דרך הניהול והפעולה של הנאמן), אף כי עליו לפעול, על פי שיקול דעתו, לטובת הנהנה (ראו אהרן ברק חוק השליחות 1122-1121 (כרך שני, 1996); ע"א 9225/01 זיימן נ' קומרן (13/12/2006); ע"א 3829/91 וואלס נ' גת, פד"י מח(1) 801 (1994)).
30. כאשר בוחנים את חובותיו של הנאמן הממונה על פי תכנית הקצאה שאושרה על ידי פקיד השומה, מתחייבת המסקנה כי מדובר בנאמנות השונה משליחות וכי חובותיו של הנאמן אינן מוטלות רק על מנת להבטיח את העובד - הניצע על פי תכנית ההקצאה. חובות הנאמנות של הנאמן הן כלפי מספר גורמים. מינוי הנאמן והקצאת המניות באמצעותו נועדה להבטיח כי הזכויות במניות לא יעברו לעובד בטרם תשלום המס כקבוע בסעיף 7 לכללים. על כן, חובותיו של הנאמן הן בראש ובראשונה להבטיח את תשלום המס, ועל כן חובת הנאמנות שלו היא בעיקר כלפי רשויות המס (ראו את האמור אצל ש' לביא לעיל בעמ' 492).
לנאמן חובות נאמנות גם לחברה, שכן עליו לפעול על פי תנאי הנאמנות כפי שנקבעו בהסכם הנאמנות, להבטיח כי מימוש הזכויות במניות לא יביא לפגיעה בחברה, כי כל הדיווחים הנדרשים על פי דין בעת מימוש המניות ותשלום המס במימוש (הניכוי במקור) ייעשו כדין ולא יטילו חובות על החברה, ועוד.
לנאמן גם חובות נאמנות כלפי העובד. עליו להחזיק את המניות עבורו על מנת שבבוא העת וכשירצה בכך, יוכל העובד לממש את זכויותיו ולקבל לידיו את המניות, כפוף לתשלומי המס. הנאמן שומר על המניות ועל הזכויות הנלוות להן עבור העובד (ראו לעניין ריבוי נהנים, ש' כרם הנ"ל, בעמ' 126).
31. בהסתכלות כללית יותר ניתן לומר כי חובותיו של הנאמן הן להבטיח את מימושה של תכנית ההקצאה על כל מרכיביה (ראו ש. לביא הנ"ל, עמ' 496-494). הבטחת תכנית ההקצאה משמעה הבטחה כי המניות יועברו לעובד רק במסגרת תנאי התכנית, ולאחר תשלום המס המתחייב. עוד נדרש הנאמן להבטיח כי בתקופת הביניים שעד העברת המניות לידי העובד לא יפגעו החברה או העובד. דהיינו, עליו להבטיח כי החזקת המניות לא תשפיע על פעילותה השוטפת של החברה מחד גיסא, ולא תגרע מזכויותיו של העובד במועד מימוש זכויותיו, מאידך גיסא.
32. הואיל וחובת הנאמנות של הנאמן אינה מופנית רק לעובד, יש לדבר השלכה גם על זכויותיו של העובד כלפי הנאמן בתקופת הנאמנות. מאחר שהחובה הראשונה של הנאמן היא כלפי רשויות המס, כלומר החובה להבטיח כי בטרם יועברו הזכויות במניות לעובד ישולם המס החל על פי דין (בשים לב למסלול ההקצאה שנבחר), ברי כי לעובד לא יכולות להיות זכויות שיש בהן משום מימוש הזכויות במניות. הענקת זכויות שכאלו לעובד חותרת תחת ההסדר המעניק לעובד הטבת מס בשל דחיית מועד המימוש.
33. כאן נזכיר כי החזקה במניות מעניקה לבעל המניות אגד של זכויות (ראו יוסף גרוס הנ"ל, תכנון המס בניירות ערך ובהשקעות, בעמ' 119; סעיף 1 לחוק החברות; ד"נ 39/80 ברדיגו נ' פדרליין, פ"ד לה (4) 197 (1981)).
המניה היא נכס סחיר וניתן להעבירו לאחר, לשעבדו, וכדומה; למחזיק במניה זכויות כלפי החברה, כגון הזכות להשתתף באספות בעלי המניות ולהצביע; הזכות לקבלת רווחים (דיבידנד); הזכות למינוי חברי דירקטוריון (אלא אם זכות זו הוגבלה לסוג מניות מסוים); הזכות לקבלת מידע וכדומה (ראו גם ד"נ 39/80 הנ"ל; רע"א 4958/15 שירותי בריאות כללית נ' אהרון, פסקה 31 והמקורות המובאים בה (23/10/2017)).
34. העמדה שמציג התובע אומרת למעשה כי תכנית ההקצאה לפי סעיף 102 לפקודה שוללת ממנו רק את הזכות לסחור במניות - להעבירן על שמו או למכרן לצד ג', וכי שאר הזכויות המוענקות לבעל המניות שמורות לו. גישה זו אין לקבל.
35. כל עוד לא מימש העובד את זכויותיו, בין בדרך של קבלת המניות על שמו ובין בדרך של מכירה לצד שלישי, תוך תשלום מס, אין לעובד זכויות במניות. עומדות לו רק זכויות כלפי הנאמן, שבראשן הזכות לדרוש מהנאמן לקיים את חובות הנאמנות המוטלים עליו (ראו ש. לביא הנ"ל, עמ' 499-498). כך גם נקבע בכללים ובהסכם הנאמנות.
סעיף 7(א) לכללים קובע:
הנאמן לא יעשה כל עסקה או פעולה במניות, לא יעביר אותן, ימחה אותן, ימשוך אותן, יעקל אותן או ישעבד אותן מרצון ולא ייתן בשלהן ייפוי כוח או כתב העברה, בין אם תוקפם מיידי ובין אם תוקפם בתאריך עתידי, למעט העברה מכוח צוואה או על פי דין, אלא לאחר תשלום המס החל בשל הקצאתן או לאחר שהבטיח את תשלום המס כאמור; הועברו המניות מכוח צוואה או על פי דין, יחולו הוראות סעיף 102 והוראות כללים אלה כל יורשיו או נעבריו של העובד, לפי הענין.
הוראה זו מלמדת כי חלה על הנאמן חובה לשמור בידיו את כל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות, שהרי הסעיף אוסר על ביצוע כל עסקה, ואפילו הענקת ייפוי כוח, בטרם תשלום המס החל בגין הקצאת המניות.
גם הסכם הנאמנות (נספח 8 ל-נ/3) כולל בסעיף 3 את אותן הוראות כאמור בסעיף 7(א) לכללים. גם עו"ד גולדרייך שהעיד מטעם הנאמן אישר כי פרט לזכות לדרוש את שחרור המניות, אין לעובד כל זכות במניות בטרם שילם את המס (עמ' 11).
36. קבלת עמדתו של התובע ולפיה הקצאת המניות באמצעות הנאמן חוסמת רק ביצוע עסקאות לסיחור המניות, או עברתן לידיו, בעוד לעובד עומדות כל הזכויות המוענקות לבעל מניות מכוח ההחזקה בהן, סותרת גם את תכלית ההקצאה באמצעות נאמן. הצבעה באספת בעלי מניות, קבלת דיבידנד, עיון במידע וכדומה, מהווים מימוש של הזכויות במניות ועל-כן, מנוגדים למשמעות ההקצאה באמצעות הנאמן.
רישום המניות
37. סעיף 130 לחוק החברות מורה כי במרשם בעלי המניות יירשמו פרטיו של כל בעל מניות. רק מי שנרשם כבעל מניות בחברה ייהנה מהזכויות המוקנות לבעל מניות. כך בסעיף 176 לחוק החברות נאמר כי:
"בעל מניות בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות".
38. בהתאם נקבע כי כל עוד לא נרשמו מניות על שמו של אדם, הוא לא ייהנה מהזכויות המוענקות לבעל מניות (ראו י. גרוס הנ"ל, עמ' 296-295; ע"א 498/69 ח' מ' תגרין בע"מ נ. צימרמן פ"ד כ"ד(1) 421 (1970); תנ"ג 20087-11-11 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ. חמו (14/6/2012); תנ"ג 12264-07-16 אי.אי. אומגה אנטרפרייזס בע"מ נ. גרצנשטיין (25/2/2018); תנ"ג 38591-03-12 בר עם נ' אל על נתבי אויר לישראל בע"מ (8/7/2014);).
39. לכלל ולפיו בעל המניות הוא רק מי שרשום כבעל מניות בחברה קיים חריג יחיד בחוק החברות בסעיף 177(1) המורה כי בחברה ציבורית ייחשב כבעל מניה גם "מי שלזכותו רשומה אצל חבר בורסה מניה ואותה מניה נכללת בין המניות הרשומות במרשם בעלי המניות על שם חברה לרישומים"; משמע, בחברה ציבורית יכול ליהנות מזכות של בעל מניות גם מי שמניותיו אינן רשומות במרשם החברה אלא אצל חברה לרישומים, שהיא עצמה רשומה כבעלת המניות (ראו י. גרוס לעיל, עמ' 297-296; רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ.יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (28/7/2010)).
40. כאשר מי שרשום כבעל מניות בחברה מחזיק במניות בנאמנות עבור אחר חלה הוראת סעיף 131(א) לחוק החברות המורה כי "בעל מניות שהוא נאמן יודיע על כך לחברה, והחברה תרשום אותו במרשם בעלי המניות, תוך ציון נאמנותו, ויראו אותו לעניין חוק זה כבעל מניה" (ההדגשה הוספה - ר' ס').
רישום חברה לרישומים כבעלת מניות אינו זהה לרישום נאמן ועל כן מורה סעיף 131(ב) כי הוראת סעיף 131(א) לא תחול על רישום שכזה.
41. משמע, מכל האמור מתחייבת המסקנה כי חוק החברות רואה בנאמן אשר נרשם במרשם בעלי מניות, כבעל מניות ולכן מלוא הזכויות המוענקות לבעל מניות מוענקות לאותו נאמן רשום. ההודעה על החזקת המניות בנאמנות, אינה מוציאה את הנאמן מהגדרת בעל מניות.
זכויות התובע
42. ולענייננו, החברה הקצתה לתובע מניות באמצעות הנאמן. תחילה הוענקו לו רק אופציות ועם מימושן מחזיק הנאמן את המניות עבור התובע. התובע לא ביקש לממש את זכותו למניות, לא שילם את המס ועל-כן המניות עדיין מוחזקות על-ידי הנאמן. המניות רשומות במרשם בעלי המניות על שם הנאמן.
לפיכך, התובע נעדר זכויות כלשהן כלפי החברה, וכל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות לרבות זכויות-ההצבעה והזכות לקבלת מידע לפי סעיפים 185-184 לחוק החברות נתונות לנאמן בלבד. ויפים לעניין זה גם הדברים שנקבעו עוד בע"א 498/69 הנ"ל:
(מכאן ש)בעלות שביושר במניות מקנה זכויות רק כלפי הנאמן עצמו ובכל מה שנוגע לחברה, הבעלים שביושר הוא זר כלפיה. הוא אינו יכול להצביע באסיפותיה ואין לו כל מעמד בה. אמנם נכון שהנאמן חייב לפעול בחברה בהתאם להוראות של הבעלים שביושר, אך אם הוא מתעלם מהוראות אלה ופועל בניגוד להן, פעולותיו הן כשרות בתכלית בכל מה שנוגע לחברה, ותרופתו של הבעלים שביושר היא נגד הנאמן בלבד.
43. התובע טוען גם כי בהיעדר גישה למידע הוא אינו יכול לשלם את המס החל בעת העברת המניות על שמו. הואיל ותכנית ההקצאה בוצעה במסלול של רווח הון, נדרשת, כך לטענתו, הערכת שווי של החברה ולשם כך הוא זקוק למלוא המידע.
44. טענה זו של התובע אינה מחייבת את קבלת עמדתו בדבר היקף זכויותיו במניות. ראינו כי במהלך דיוני קדם-המשפט הוסכם כי הנאמן יהיה רשאי לממש, מכוח החזקת המניות, את זכות העיון כקבוע בחוק החברות. יתרה מזאת, עו"ד גולדרייך אישר כי הנאמן פנה לחברה לצורך קבלת נתונים להערכת השווי (עמ' 13). והדבר ברור, ככל שעובד שמבקש לשלם את המס יידרש להערכת השווי, הוא יכול לפנות לנאמן וזה, כמחזיק במניות, רשאי לקבל את המידע הדרוש להערכת השווי. ודוקו, על הנאמן חלה חובת ניכוי המס במקור (סעיף 7(ג) לכללים) ועל כן גם לנאמן אינטרס לברר את המידע בנוגע להערכת השווי וחבות המס של העובד. מכל מקום, המידע הדרוש להערכת השווי אינו זהה לכל המידע המבוקש על ידי התובע, והדיון בהערכת שווי אינו מקנה לתובע זכויות של בעל מניות בחברה.